ליברמן, חזן, כחלון, בנט ושקד. למדו מ
ציפי לבני ומאלי ישי, ותרו על האגו ופרשו מהמרוץ. כל תקוותם של השמאל היא במפלתכם. הסיכוי היחיד שלהם להצליח ולחלק את שטחי המדינה לאויביה הוא בכישלונכם ואפילו בכישלונו של אחד מכם בלבד.
אורן חזן מחזיק בחלקיק פצפון של מנדט שרחוק מלהוביל אותו לאחוז החסימה, אך עדיין הוא עשוי להזיק ולשרוף את הקולות הבודדים שיחסרו להשלמת מנדט נוסף שיציל את הימין.
כחלון - עליו לעשות חשבון נפש ולהבין מדוע למרות מאמציו, הוא איננו מגרד את אחוז החסימה. עליו לזכור את מלחמתו למען בג"ץ ושהתנצלותו בפני הציבור אינה מספיקה ואינה אמינה כשהיא באה רק בגלל סקרים שאינם מחמיאים. כחלון הצהיר שלא יישב בממשלה שבה הוא לא יכהן כשר האוצר, אך מדוע זה יקרה אם תהיה לו מפלגה פצפונת שבקושי עברה את אחוז החסימה? האם הוא רץ מראש כדי לשרת את הציבור באופוזיציה? שיעשה חשבון נפש וירוץ שוב בפעם הבאה לבד או עם הליכוד ויוכיח בינתיים את נאמנותו לימין ואת התנגדותו להמשך מסירת הארץ לאויבים. אם המדינה חשובה לו, שיפרוש.
ליברמן - הוא לא קידם עונש מוות למחבלים, הוא נכנע (באשמתו או שלא באשמתו) לגישה הביטחונית של הרמטכ"ל ושל ראש הממשלה, הוא לא הביא להישגים ששאף להם עבור המגזר החילוני. ובקיצור, המדינה נשארה פחות או יותר באותו המצב שבו היא הייתה גם בלעדיו. מדוע הוא חושב שיצליח יותר עם כוח מצומצם שאפילו הוא אינו מובטח לו? ליברמן הרבה להתגאות בכך שמילה אצלו היא מילה ושהוא לא מהפוליטיקאים שנצמדים לכיסא, אז שיוכיח זאת. כי כשוויתר על הכיסא בפעם הקודמת, הוא בסך-הכל הריח בחירות והזדמנות (שלא הוכיחה את עצמה), להתרומם בסקרים.
בנט/שקד - ההימור שלהם נכשל. הם לא הצליחו להוביל אלטרנטיבה לנתניהו, הם פרשו ממפלגת
הבית היהודי שמציעה את אותה המלחמה בבית המשפט ואת אותה העמידה התקיפה מול האויב (אותי בן גביר וסמוטריץ' משכנעים הרבה יותר), אין במפלגה שלהם שום חידוש פרט לכמה מועמדים שאינם חובשים כיפה על ראשם. זה נחמד, אבל .... לא הוכיח את עצמו בסקרי דעת הקהל.
ליברמן, חזן, כחלון, בנט ושקד. אתם לא תהמרו על הנשים ועל הילדים שלכם נכון? אז למה אתם מהמרים על ביטחון המדינה? רוצים שהשמאל יחלק שטחים לאויבנו ושנחזור לתקופת האוטובוסים המתפוצצים? עשו חשבון נפש, שלמו על טעויותיכם, עשו שיעורי בית ורוצו שוב בבחירות הבאות עם תובנות חדשות ואולי תשכילו להשתלב במפלגות הקיימות.
לא חייבים להצביע
בכל מערכת בחירות מבקשים מהציבור לוותר על האדישות ולהגיע לקלפי. אבל מה הטעם לעשות זאת כשאין לכם דעה? אם אתם מתלבטים בין המפלגות של אותו הגוש אני יכול להבין, אבל אם אתם נכנסים למיטה עם דעה ימנית וקמים ממנה עם דעה שמאלנית ואוכלים ארוחת צהריים שוב כימניים ואחרי פליטת פה לא מוצלחת של פוליטיקאי ימני אתם שוב שמאלניים ואחרי הבחירות אתם שוב בימין (או ההפך), אז אנא מכם. עתיד המדינה לא אמור להיקבע על בסיס תחושות זמניות. הקלפי איננו מתקן במגרש משחקים.
