אירן מתעקשת על סוריה

אירן פועלת בהתמדה כדי להרחיב את מאמצי ההתבססות הצבאית-התקפית, הכלכלית והפוליטית שלה בסוריה. ביקורו של בשאר אסד בטהרן, ב-25 בפברואר, היווה ציון דרך חשוב במאמצים אלו. אסד נועד בטהרן עם מנהיג אירן, עלי חמנאי, שכינהו "גיבור העולם הערבי", והנשיא חסן רוחאני. בפגישות נכחו מפקד כוחות אל-קודס, קאסם סולימאני, ובכיר חיזבאללה, מוחמד קציר, האחראי על העברת הסיוע הכספי מכוחות קודס לחיזבאללה ועל העברת אמל"ח וטכנולוגיה מסוריה ללבנון, מה שעשוי להעיד על אופיין הצבאי-פיננסי של השיחות. אירן רואה בסוריה מחוז אסטרטגי שלה, והשקפתה ההגמונית כלפי סוריה השתקפה היטב בהצהרתו של סולימאני, שלאחר הביקור תיאר את היחסים בין אסד לח'אמנאי כיחסי בן ואב.

בהתקרב סיומה של מלחמת האזרחים, אירן מבקשת לפרוע את ההשקעה העצומה שלה במלחמה בסוריה, שהשתקפה בתמיכה המקיפה שהגישה לאסד. התמיכה הזו התבטאה במיליארדי דולרים שהעמידה לרשות כלכלת אסד, ושיגור כוחות משמרות המהפכה ומליציות שיעיות לסוריה, מתוכם נהרגו 564 חיילים אירנים, לפחות 1,238 פעילי חיזבאללה וכ-1,100 פעילי מליציות אפגניות, פקיסטניות ועירקיות (עדכני לראשית מארס 2019). האומדנים במערב ביחס להיקף הסיוע הכלכלי שהגישה אירן לסוריה מאז פרוץ מלחמת האזרחים ב-2011 נעים בין עשרות מיליארד דולרים ליותר מ-100 מיליארד דולר.

חשש מפני ההשפעה הרוסית

הסנקציות האמריקניות על אירן נתנו את אותותיהן, והדבר התבטא באחרונה בקשיים הכלכליים של חיזבאללה - עקב מגבלות תקציביות שאילצו את אירן לקצץ בסיוע לארגון, כהודאתו של חסן נסראללה. לפיכך, גוברת הציפייה באירן מאסד שיגביר במידה משמעותית את נוכחותה הכלכלית בסוריה, ובכך יסייע לה להתמודד עם הסנקציות האמריקניות.

בכירים אירנים הצהירו לאחר הביקור שהוא נועד, בין היתר, לסכל הצעות מצד ממשל טראמפ ומדינות ערב (ובראשן סעודיה, לטענת אסד) להכיר בו כנשיא ולהעביר לו סיוע כלכלי נדיב בתמורה לכך שינתק את יחסיו עם אירן וחיזבאללה. קיומן של הצעות כאלה מוטל בספק. נראה שאחת המטרות של אירן בביקור הייתה לחזק את מחויבותו של אסד כלפיה, ולצמצם את מרחב התמרון שלו מולה.

רוסיה היא כיום המעצמה היחידה הפועלת בסוריה, ולפיכך היא למעשה הכוח הדומיננטי במדינה שמצר את צעדיה של אירן. אף שאירן מנסה להציג כלפי חוץ חזות של יחסים קרובים עם אסד, נראה שהיא חוששת שהיא עלולה לאבד בהדרגה את השפעתה עליו ואת אחיזתה בסוריה לטובת רוסיה. חשש זה הובע היטב בהצהרתו של ציר הפרלמנט האירני, בהרוז בוניאדי, ביוני 2018, שלפיה אסד הגביר את שיתוף הפעולה שלו עם רוסיה על חשבון אירן, וקביעתו שאין לראות את ולדימיר פוטין ואסד כשותפיה הנאמנים של טהרן לנצח.

במאי 2018 מתחה טהרן ביקורת נוקבת על אסד על שנקט עמדה פסיבית, לטעמה, מול המתקפה הישראלית הנרחבת נגד עמדות כוחות קודס בסוריה באותו חודש (מבצע "בית הקלפים"). ביקורתו של יו"ר ועדת המג'לס לביטחון לאומי, חשמת-אללה פלאחת-פישה, התרכזה סביב הצהרתו של אסד לאחר התקיפה הישראלית, שלפיה מוטב למעצמות האזוריות לא להפוך את סוריה לזירת ההתנגשות ביניהן, כיוון שהדבר יסבך עוד יותר את מצבה של סוריה. נראה שהצהרה זו התפרשה בטהרן כקריאה מרומזת מצידו לאירן להתרכז בהחזרת כל השטחים בסוריה לריבונות אסד, ולהפסיק את מהלכיה נגד ישראל משטח סוריה.

טהרן נגד מוסקבה

בפן הכלכלי, משלחת אירנית פרלמנטרית הביעה בפני אסד בינואר 2019 את חוסר שביעות רצונה של אירן מכך שאינה זוכה לחוזים משמעותיים במסגרת התוכניות לשיקום סוריה, והאיצה בו לקדם את שיתוף הפעולה הכלכלי בין שתי המדינות. המשלחת הציגה זאת בתור חוב שאסד חייב לשלם לאירן כגמול על התפקיד הבכיר שמילאה במלחמת ההישרדות של משטרו.

קודם לכן, ככל הנראה בלחץ רוסי, דחה אסד את בקשות אירן להקים בסיס ימי משלה בסוריה (היא נאלצת להתארח בתשתיות הימיות הרוסיות). אסד גם דחה בקשה אירנית לחתום על חוזה אסטרטגי שיבטיח לאירן נוכחות בסוריה ל-49 השנים הבאות, בדומה להסכם שחתם עם הרוסים. סגן יו"ר לשכת הסחר של אירן, חוסיין סלאחוורזי, הלין בשלהי 2017 על כך שממשלת סוריה מטילה מגבלות על ייצוא סחורות אירניות לסוריה ומעדיפה לייבא סחורות מטורקיה, אף על-פי שאירן העניקה לסוריה קווי אשראי בסך מיליארדי דולרים. בניסיון להתגבר על כך, ביקשה טהרן לאחרונה מדמשק לבטל את המיסוי על ייבוא סחורות אירניות לסוריה.

עם שוך הלחימה ברוב אזורי סוריה, חילוקי הדעות בין טהרן למוסקבה בנושא עתידה של סוריה מתבהרים ביתר שאת. רוסיה ממשיכה לקיים תיאום עם ישראל, שמאפשר לישראל לערוך תקיפות נגד התשתיות האירניות בסוריה. יו"ר הוועדה לביטחון לאומי, חשמת-אללה פלאחת-פישה, ביטא את האכזבה והביקורת האירנית מההתנהלות הרוסית, כשהאשים את רוסיה שחייליה מכבים את סוללות ה-S300 בעת התקיפות הישראליות בסוריה, במסגרת התיאום בינה לישראל.

סגן שר החוץ, חוסין ג'אבארי אנסארי, שממלא תפקיד בכיר בדיפלומטיה האירנית מול רוסיה בזירה הסורית, האשים לאחרונה את רוסיה שהיא מעולם לא עמדה לצד אירן בכל הקשור לישראל. אנסארי גם ביטא את נחישותה של אירן להמשיך את היערכותה ההתקפית נגד ישראל בסוריה, כשהצהיר שהמעבר בזירה הסורית ממלחמה נגד מתנגדי אסד למאבק בין ישראל לאירן יביא להיפרדות בין טהרן למוסקבה.

השיקום ככלי לנוכחות

לפי המדווח, רוסיה גם פועלת למנוע מאירן לקדם את התבססותה הכלכלית בסוריה. בפברואר 2018 חתמה רוסיה עם סוריה על הסכם שמעניק לה מונופול על הפקת נפט וגז במדינה. התפתחות זו, שמרחיקה למעשה את אירן, עוררה דאגה רבה בקרב המשטר בטהרן. אירן מפעילה בשנים האחרונות מכבש לחצים על אסד כדי לקבל נתח משמעותי בשיקום התשתיות בסוריה, כאשר לפי האו"ם שיקום התשתיות בסוריה נאמד ב-400 מיליארד דולר. לפיכך נראה, שהצהרתו של שר ההגנה האירני, אמיר חאתמי, בביקורו בדמשק באוגוסט 2018, שאירן תמשיך לקיים נוכחות בסוריה ותשתתף בשיקומה, ושום צד שלישי לא ישפיע על כך, כוונה לאוזניים רוסיות.

בנוסף לדיבידנד הכלכלי הצפוי, ההשתתפות בשיקום התשתיות בסוריה חשובה לאירן כיוון שהיא תאפשר לכוחות אל-קודס לשמר את נוכחותם במדינה, בכיסוי של חברות מטעם. לאחר ביקור אסד בטהרן הגבירה טהרן, לפי המדווח, את פעילותה בנמל לאטקיה, והיא מסתייעת בחברת טרקטורים בבעלות משמרות המהפכה, Iranian Tractor Manufacturing Company, שהוכללה ברשימת הסנקציות האמריקניות מאז אוקטובר 2018 אך פועלת בנמל, כדי לחדש את ההברחות הימיות של אמל"ח וטכנולוגיה טילית המיועדים לחיזבאללה. זאת לאחר שבביקורו של סגן הנשיא האירני, אסחאק ג'האנגירי בדמשק, בינואר 2019, נחתמו הסכמי סחר ובהם הסכם לבניית תחנת כוח על-ידי אירן בלאטקיה.

נראה שחלק אחר של ביקור אסד בטהרן עסק בהמשך ניסיונות ההתבססות של משמרות המהפכה וחיזבאללה ברמת הגולן הסורית, ובהיערכות לתוכנית האמריקנית להשאיר כוח של מאות חיילים לאחר הנסיגה מאל-טנף. ראש המחלקה המדינית במשמרות המהפכה, הגנרל ידאללה ג'ואני, הצהיר שהמסר וההשלכות של ביקור אסד הם נחישותם של הסורים לשחרר את רמת הגולן מידי ישראל, וקרא לישראל לסגת ממנה בטרם תספוג תבוסה כואבת. במקביל להשתתפותן במלחמה בסוריה, אירן וחיזבאללה הקדישו מאמץ אינטנסיבי להקים תשתית טרור התקפית ברמת הגולן, אך זו סוכלה בשיטתיות על-ידי ישראל.

בחודש שעבר חשף צה"ל את "תיק הגולן" של חיזבאללה, המערך שהקים חיזבאללה ברמת הגולן הסורית ומצוי כעת בשלביו הראשוניים. המערך פועל בראשות בכיר חיזבאללה, עלי מוסא דקדוק אל-מוסאווי, ומורכב מפעילי חיזבאללה ותושבים סורים המתגוררים בכפרים שבמרחב זה.

אירן, חיזבאללה ומליציות עירקיות הנתמכות בידי כוחות אל-קודס פתחו במסע הסברתי לאחר שממשל טראמפ הכיר בחודש שעבר בריבונות הישראלית ברמת הגולן, ובו הצביעו על הנחיצות לשחרר את הגולן. עם זאת, ספק אם בעת הנוכחית, בטרם הושבה ריבונותו של אסד לכל חלקי סוריה, יוכלו אירן ובאי-כוחה לממש בפועל את איומיהם.

התנגשות בטעות?

גם האיום של בכיר משמרות המהפכה, ידאללה ג'ואני, שלפיו הביקור של אסד מצביע על כך שכל כוח אמריקני שיישאר בסוריה יספוג אבידות כבדות, נראה בלתי סביר. ממשל טראמפ מרכז את עיקר המאמץ שלו במלחמה כלכלית נגד אירן, ונמנע ממדיניות התקפית יותר הכוללת התנגשות צבאית ישירה עימה. תקיפת כוח אמריקני בסוריה תעמוד בניגוד לאסטרטגיה האירנית, ששואפת לצלוח בשלום את התקופה שנותרה עד הבחירות לנשיאות בארה"ב, בתקווה שדונלד טראמפ לא ייבחר שנית. עם זאת, לאחר הצהרת טראמפ על הנסיגה האמריקנית מסוריה, הצהירו בכירים בכוחות אל-קודס שחזון סילוק הכוחות האמריקנים מהמזה"ת מתממש. לפיכך קיימת אפשרות, גם אם סבירותה נמוכה, שההתרברבות והביטחון העצמי הגובר בטהרן בעקבות הנסיגה האמריקנית יובילו לטעות בחישוב מצידה.

אל מול האתגרים שניצבים בפניה בסוריה מצד רוסיה וישראל, אירן ממשיכה לבסס את השפעתה ונוכחותה בסוריה. היא מקדמת שלושה מיזמים בולטים. ראשית, פרויקט "שיעיזציה" באזורים ממוקדים בסוריה, בין היתר באמצעות מתן תמריצים כלכליים לתושבים סורים. פרויקט נוסף הוא השיגור לסוריה של חברות כלכליות, הקשורות לכוחות אל-קודס. דוגמה ידועה היא "המטה לשיפוץ המקומות הקדושים", שבראשו עומד בכיר בכוחות אל-קודס, חסן פלארק, ופועל בקבר זינב בדמשק.

ערוץ שלישי הוא קידום המסדרון הקרקעי שמקשר את אירן לסוריה וללבנון דרך עירק. בפגישה שקיים הרמטכ"ל האירני, מוחמד באקרי, בסוריה באמצע החודש שעבר, עם מקביליו העירקי והסורי, הצהירו הצדדים על הכוונה לפתוח את מעבר הגבול אל-קאא'ם המחבר בין מחוז אל-אנבאר בעירק למחוז דיר א-זור בסוריה. בנוסף, בחודש שעבר החלה אירן לקדם את סלילתו של כביש מהיר לאורך 1,200 ק"מ שיקשר אותה לסוריה דרך עירק. הצדדים בוחנים שתי חלופות לתוואי שבו יעבור הכביש המהיר, כאשר השאיפה האירנית היא להרחיקו ככל האפשר מבסיסים ומנוכחות אמריקנית בעירק.

המשטר בראשות חמנאי דבק בתוכנית ההתפשטות שלו בסוריה, למרות התנגדות מצד חוגים נרחבים בציבור האירני, ואוסר דיון פומבי על כדאיותה של התוכנית הזו. כך, בשולי ביקורו של אסד, סגר המשטר את העיתון קאנון, המזוהה עם חוגים המתנגדים למשמרות המהפכה, לאחר שתיאר את אסד כ"אישיות בלתי רצויה". יש בכך כדי להעיד על הלכי רוח בקרב גורמים באירן שרצוי לעזור להם.

מה ישראל צריכה לעשות

הכלי העיקרי שבידי ישראל להצרת צעדיה של אירן בסוריה הוא המשך הפעילות הצבאית הישירה. על הממשל האמריקני לאכוף את הסנקציות שלו על חברות אירניות שפועלות בסוריה, כגון חברת הטרקטורים שממשיכה לפעול בסוריה אף שהוכללה בסנקציות האמריקניות. בנוסף, על ארה"ב להכליל ברשימת הסנקציות את "המטה לשיפוץ המקומות הקדושים", שמשמש כיסוי לפעילות פיננסית וצבאית של כוחות קודס בסוריה.

כפי הנראה רוסיה אינה מעוניינת, ואינה יכולה, להוציא את האירנים מסוריה. הקלף האירני משמש את מוסקבה בסוריה (כמו בזירות אחרות, כגון תימן ותיק הגרעין האירני) כדי לכרסם ככל האפשר בהשפעה אמריקנית אפשרית. אסד מצידו חב את הישרדות משטרו גם לאירנים, ולא רק לרוסים. כפי הנראה, אף שהיה רוצה להתרכז ראשית בהשבת ריבונותו לכל שטחי סוריה ורק אז להתפנות למדיניות נגד ישראל, הוא אינו מסוגל לכפות זאת על טהרן. כתוצאה מכך, אירן צפויה להמשיך במאמצי ההתבססות ההתקפית שלה מול ישראל בסוריה, והמאבק בין טהרן למוסקבה ודמשק יימשך.