מירב ארלוזורוב, "
עסקת טיעון לנתניהו — הדרך היחידה למנוע את הידרדרותה של ישראל",
באתר דהמרקר, 15 לאפריל 2019. מירב ארלוזורוב, דהמרקר, מציעה שנתניהו ילך הביתה במקום לעמוד לדין בשלושת התיקים התלויים נגדו.
זו הצעה תמוהה ביותר, ומאמרי התגובה ב
הארץ לא פחות תמוהים. מהכתיבה של ארלוזורוב ניתן לחשוב שנתניהו הוא דיקטטור, ויש לעם איזו מועצת חכמים שמייצגת את טובתו, שיכולה לנהל מו"מ עם הדיקטטור שיניח לנו, אבל זה כמובן לא המצב. נתניהו, גם אם לצערה של ארלוזורוב ואפילו אם לצערי, נבחר בבחירות דמוקרטיות, ולכן "רצון העם" זה שהוא לא יפרוש מתפקידו.
הביקורת על ארלוזורוב מחוגי השמאל היא על התמורה לנתניהו - מדוע ההפליה בפני החוק? אומנם זו ביקורת מוצדקת, אבל היא מפספסת את העיקר:
הציבור רוצה את נתניהו בשלטון.
אם זה היה תלוי בי (ואם ארלוזורוב יכולה לשתף בפנטזיות שלה אז למה שאני לא אצטרף?: -)), הייתי מציע לנתניהו חסינות מוחלטת מהעמדה לדין על האישומים הקיימים, והייתי זורק לעסקה גם את החקירות הנוספות בעניין ההשקעה המדהימה במניות, והתהיות בעניין הצוללות. בנוסף הייתי מעמיד לרשותו תקציב הוצאות של 10 מיליון שקלים לשנה עד יום מותו (תקציב הוצאות ולא תשלום, בגלל שכסף הוא לא מסוגל להוציא, כנראה בגלל שילוב של הקמצנות שלו והבעיות הנפשיות של רעייתו), ובנוסף נותן לו 4 שנים להיות ראש
ממשלה, בתמורה לפרישה לאחר 4 השנים (אפשר גם יותר, אם אתם מתעקשים).
הרווח מהעסקה לציבור הישראלי ברור: ראש ממשלה שהציבור רוצה, ראש ממשלה שאין לו אינטרס לפגוע במערכת אכיפת החוק, וראש ממשלה שפנוי מעיסוק בהחלצות ממשפט, ובעיקר ראש ממשלה שיש לו אפשרות לפעול נכון על-פי תפישת עולמו ללא לחצים פופוליסטיים. ואולי בתנאים האלו נתניהו באמת ירצה להשאיר חותם ברפורמות כלכליות חשובות, או בהסדר סביר עם הפלשתינים לגבי עתיד יו"ש.
ואם נרד רגע מהפנטזיות ונחזור למציאות (ולמנוע אי-הבנות, זאת סתם פנטזיה אווילית שאני לא באמת חושב שהיה רצוי, גם אם היה ניתן, ליישמה), כדאי לקחת בחשבון שנתניהו יעשה הכל בשביל לא להיכנס לכלא, ואין לפסול את הרעיון של עסקה שכוללת חסינות מהכנסת וביטול סמכות בג"ץ להתערב, כפי שכותב הבוקר גור מגידו בדהמרקר.
גור מגידו, "
דיל המאה של נתניהו: מינוי יריב לוין לשר המשפטים עשוי לסייע לו לחמוק מ-3 כתבי אישום",
באתר דה מרקר, 15 לאפריל 2019.
מרבית ההערכות במערכת הפוליטית הן כי בקדנציה הקרובה יקדם נתניהו מהלכים לכרסום במעמדו של בית המשפט העליון, כדי להכשיר את היוזמות לחיסונו מפני העמדה לדין. בין שייחקק חוק חסינות מיוחד ובין שהדבר ייעשה באמצעות קבלת חסינות מהכנסת בהתאם לחוק הקיים, החשש מבחינתו של נתניהו הוא שבג"ץ יבטל את היוזמות — ומכאן האינטרס שלו בצמצום יכולת ההתערבות של בג"ץ בחקיקה של הכנסת. [
פורסם בבלוג האישי של עומר מואב]
