יוון תדרוש מגרמניה פיצוי של 300 מיליארד אירו על הנזקים שנגרמו לה בעת הכיבוש במלחמת העולם השנייה. הפרלמנט היווני אישר ברוב מוחץ בסוף השבוע שעבר את הגשת הדרישה, תחילה במישור הדיפלומטי, ואם יידרש – במישור המשפטי. ההחלטה צפויה לגרום למתח בין שתי המדינות, חודש לפני הבחירות רבות החשיבות לפרלמנט האירופי – מדווח גארדיאן.
"מדובר בנושא פתוח שצריך להיפתר", אמר סגן שר החוץ היווני, מרקוס בולאריס, בדחותו את עמדת גרמניה לפיה סוגיית הפיצויים הוסדרה זה מכבר. "בשביל נושאים כאלו יש חוק בינלאומי.
האיחוד האירופי מציית לו, מתוך עיקרון, בכל המחלוקות. גרמניה יכולה להגיד שזה נסגר, אבל מה שקובע זעה החוק הבינלאומי".
גרמניה כבשה את יוון באביב 1941, לאחר שאיטליה נכשלה בנסיונה לעשות זאת, ושלטה בה עד 1944. רבבות יוונים נהרגו בפעולות הוורמאכט נגד הפרטיזנים המקומיים, וכפרים שלמים נמחו מעל המפה. על-פי ההערכות, 300,000 יוונים מתו מרעב בשנות הכיבוש, ו-65,000 יהודים נרצחו – 85% מהקהילה המקומית.
ראש ממשלת יוון, אלכסיס ציפראס, העלה את נושא הפיצויים בצורה תקיפה יותר מאשר קודמיו. ציפראס עלה לשלטון במידה רבה בשל הכעס היווני על תוכנית הצנע שכפה האיחוד האירופי – בהנהגת גרמניה – על המדינה, כתנאי לחילוצה מהמשבר הפיננסי שכמעט והביא לקריסתה בשנת 2009. ההחלטה לדרוש את הפיצוי באה בעקבות ממצאיה של ועדה פרלמנטרית בין-מפלגתית, אשר חקרה את קורות יוון בשנות הכיבוש הגרמני. הממצאים, שבאו בעקבות מחקר מעמיק של מסמכים שהתקבלו מארה"ב ורוסיה, הוצגו כתיאור המקיף של מעשי הזוועה שביצעו הנאצים במדינה.
הוועדה קבעה, כי גרמניה חייבת ליוון 11 מיליארד אירו – ללא ריבית – על "הלוואה" שנלקחה ממנה בכפייה. 288 מיליארד אירו נוספים הם הסכום המוערך של הנזקים וההרס שנגרמו בעת המלחמה ובשנות הכיבוש. גרמניה טוענת שנושא הפיצויים הוסדר בשנת 1960 הסכם דו-צדדי בין גרמניה המערבית ליוון, במסגרתו שילמה 115 מיליון מארק.
השרה סייה אנגנסטופולו, המטפלת בדרישת הפיצויים, טענה בפרלמנט, כי אותו הסכם לא הביא בחשבון את הנזקים הלאומיים אלא עסק רק בקורבנות הנאצים. לדבריה, הולנד קיבלה מגרמניה סכום גדול בהרבה, למרות שמספר הקורבנות בה היה "רק מאית" מזה שביוון. "יש כאן נושא שהעם הגרמני וממשלת גרמניה, שהם ידידינו ובעלי בריתנו, צריכים להתמודד איתו", הוסיפה.
המשבר לפני עשור דרדר לשפל את יחסי יוון-גרמניה, ובשיאו הוצגה הקנצלר אנגלה מרקל כדמות נאצית עטורה בצלב הקרס, ויוונים רבים השוו את המשבר הפיננסי לאובדן הריבונות תחת השלטון הנאצי. ציפראס מיתן את התבטאויותיו מאז עלה לשלטון ואף יצר יחסים טובים עם מרקל, אך גארדיאן מעריך ששאלת הפיצויים תתפוס תאוצה לקראת הבחירות ביוון בשנה הבאה. המדינה אמורה לסיים בקיץ הקרוב את עמידתה בתנאי תוכנית החילוץ השלישית והאחרונה, ולאחר מכן תרגיש חופשית להתעמת עם גרמניה.
