• משה פרידמן, חסיד בוגר ישיבה ואב לשלושה, כתב מאמר בניו-יורק טיימס על-רקע התפרצות החצבת בריכוזים חרדיים בעיר. המאמר נכתב בגוף ראשון וכך מובאים כאן עיקריו.

הקהילה שלי ניצבת בפני איום חמור, ואני לא מתכוון לחצבת שפשתה בשכונות החסידיות של ברוקלין אלא להכחשת המדע המסכנת את חיי ילדינו. בחודש אוקטובר נדבק בחצבת, בעת ביקור בישראל, ילד בלתי מחוסן מקהילתנו. 350 איש חלו בניו-יורק כתוצאה מכך, רובם בשכונות החרדיות בוויליאמסבורג ובבורו-פארק.

על-פי רשויות הבריאות, התפרצות המגיפה היא תוצאה ישירה של מאמצים מודעים להפיץ מידע מטעה. כמו רבבות אמריקנים אחרים, יהודים חרדים נפלו קורבן לתעמולה נגד חיסונים, שהופצה בידי אנשים בתוך הקהילה שלנו, וסירבו לחסן את ילדיהם נגד חצבת ומחלות אחרות. אינני יכול שלא לתהות עד כמה חלק מאיתנו מתייחסים בביטול למדע בסיסי ומתייחסים לעובדות מוכחות כאל הצעות בלבד.

בעבר הלא-יותר-מדי רחוק, הקהילה החרדית הובילה בידע מדעי וביזמות. מה השתבש? הממסד הרבני, המתקשה להבין מדוע מיעוט קולני מתנגד לחיסונים, צריך לבדוק את התפקיד שהוא עצמו מילא במשבר. לאורך שנים, כמה ממנהיגי הדתיים תרמו ליצירת חוסר האמון הנוכחי במדע.

בשנת 2012 הורתה עיריית ניו-יורק, בראשותו של מייקל בלומברג, לקבל הסכמה בכתב של ההורים לפני ביצוע ברית מילה, לאחר שהתגלה קשר בין הניקוי האורלי של אזור הברית (הנהוג רק בכמה משפחות חרדיות) לבין התפשטות מחלת ההרפס. 11 ילדים חלו, שניים מתו ושניים ספגו נזק מוחי. אבל חלק מהרבנים גינו את הדרישה כ"עלילת דם" או "תוכניות שטניות". כמה מהם יצאו נגד הניסיון המדעי של אנשי מחלקת הבריאות העירייה, ואחד מהם כפר בנתוני העירייה. יורשו של בלומברג, ביל דה-בלסיו, ביטל את הדרישה; שנתיים מאוחר יותר נדבקו שני תינוקות בהרפס בשל הברית.

מתוך קוצר ראות או במזיד, חלק ממנהיגינו הדתיים יצרו במישרין אווירה של בוז כלפי המחקר המדעי וספקנות כלפי המניעים של אנשי המקצוע. בשנים האחרונות, כאשר העירייה דחפה להגביר את לימודי החול בישיבות בניו-יורק, שוב יצאו כמה ממנהיגינו הדתיים נגד רפורמות נחוצות אלו. האדמו"ר מסאטמר, ר' אהרון טייטלבוים, טען שהעירייה רודפת את היהודים והכריז מלחמה עליה. רבנים אלו מנצלים את מעמדם כדי לומר לקהילה החרדית, שמתימטיקה, מדע, היסטוריה ומדעי החברה אינם נחוצים – וכדי לטעון שהעירייה רוצה להרוס את הערכים הדתיים.

את אותה גישה אנו רואים כעת כלפי חיסונים. כמה רבנים ממשיכים להפיץ את הטענות חסרות הבסיס כאילו החיסונים טומנים בחובם סיכונים בריאותיים. לטענות כאלו אין מקום באמונות של קהילתנו; היהדות אינה מתנגדת לחיסונים. רוב החרדים מחוסנים והרוב המכריע של הרבנים המובילים תומכים בחיסונים; שבעה מהם פרסמו פסק הלכה ולפיו מדובר בפיקוח נפש.

ואולם, קבוצת-משנה חזקה ממשיכה להתנגד, תוך שהיא מציגה בצורה מעוותת את המניעים של רופאים, אנשי מחלקת הבריאות ופעילים בתחום. הם עמדו מאחורי תביעה נגד הוראת העירייה להתחסן, שהוגשה בטענה שהתפרצות החצבת הנוכחית בברוקלין אינה מציבה סכנה ברורה ומיידית לבריאות הציבור; התביעה נדחתה בשבוע שעבר.

מנטליות המצור של כמה ממנהיגינו הדתיים עבדה טוב מדי. דבריהם מתקבלים כתורה מסיני בידי אנשי קהילותיהם. לאחר שנטעו חשד כלפי אנשי מחלקת הבריאות בעירייה וספקות כלפי המידע המדעי והנתונים הרשמיים, הם אינם יכולים לשכנע כעת את צאן מרעיתם לקבל את מה שכולנו יודעים שהוא אמת. הם הפכו את דבריו של דוד המלך: הזורעים ברינה – בדמעה יקצורו.