|   15:07:40
דלג
  איתמר לוין  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
ניכיון שיקים - יתרונות וחסרונות
קבוצת ירדן
למה לעשות תואר שני במנהל עסקים?

הדרך לממשלה ה-35

חוקי הקואליציה

מאחר שהפוליטיקאים לא יעשו זאת, הנה דיון שקול בשלושת החוקים העומדים על סדר היום הקואליציוני: גיוס החרדים, פסקת ההתגברות וחסינות חברי הכנסת. ויש גם הצעות מאוזנות כיצד לטפל בשלושת הנושאים
24/04/2019  |   איתמר לוין   |   כתבות   |   אקטיביזם שיפוטי   |   תגובות
מי הריבון [צילום: הדס פרוש, פלאש 90]

שלושה חוקים - ליתר דיוק: דרישות לחקיקה - הם בין הנושאים המרכזיים במו"מ הקואליציוני. מאחר שהפוליטיקאים מתעניינים בכותרות ולא במהות, ומאחר שכותרות משיגים על-ידי קיצוניות ולא על-ידי ענייניות, הנה ניסיון להציג דעה שקולה ומאוזנת לגבי שלוש נקודות המחלוקת הללו.

חוק הגיוס: ממש לא
צה"ל ייגרר למחלוקת [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90]

ומה לגבי השירות הצבאי? לא צריך, ממש לא. מה שכן – צריך לחייב כל מי שאינו מתגייס לצה"ל לבצע שירות קהילתי. ואני בכוונה לא אומר "שירות לאומי", משום שצריך לכלול בו גם את הערבים. זה יכול להיות סיוע בבתי ספר או בקופות החולים, זה יכול להיות עזרה לקשישים או לנכים, יש אינספור אפשרויות – כולל בתוך הקהילות עצמן. זהו הפתרון, ולא להמשיך ולהילחם את המלחמה הישנה וחסרת הרלוונטיות

אמרנו ונחזור ונאמר: החוק הזה מיותר לחלוטין. מדובר בדגל ישן-נושן של המאבק בין החרדים לבין החילוניים, כאשר שני הצדדים תקועים אי-שם בשנות ה-90 ואולי אפילו בשנות ה-70 של המאה הקודמת. הסיפור החשוב באמת כיום הוא השילוב של החרדים בשוק העבודה – וגם שאלת ערביי ישראל.

נניח שכל החרדים יגויסו; הרי רובם המכריע אינם כשירים לתפקידים קרביים או אפילו לתומכי לחימה משמעותיים (סייבר, מודיעין, תחזוקת מטוסים וכך הלאה). אז מה בדיוק צה"ל יעשה איתם? עוד כמה אלפי או רבבות ג'ובניקים? מאלה יש לצה"ל די והותר; תבקרו פעם בקניון עזריאלי בכל שעה ותראו כמה חיילים מסתובבים בו.

חוץ מזה, לחרדים יש ויהיו דרישות: אוכל בכשרות מהודרת, בלי בנות, ענייני תפילה וחגים. ואז – אחת משתיים. אם צה"ל ילך לקראתם, יקומו צעקות שבר על הדתה. ואם צה"ל יסרב, החרדים יטענו – ובמידה רבה של צדק – שזו בדיוק הסיבה שאינם מוכנים לשרת: משום שמדובר בכפייה לשנות את אורח חייהם, המבוסס על אמונה ומסורת. אז צה"ל גם יקבל חיילים שאינו צריך וגם ייקלע למחלוקות פוליטיות וחברתיות – במקום להיות מעליהן.

מה שכן חיוני למדינה, הוא שכמה שיותר חרדים ייכנסו לשוק העבודה ובמשרות משמעותיות. לא רק מלמדים בתלמודי התורה, רבנים בישיבות וסופרי סת"ם – וזה חשוב מאוד – אלא גם מהנדסים, נהגי אוטובוסים ואפילו פועלי ייצור. זה לא יקרה כל עוד מערכת החינוך החרדית סגורה בדל"ת אמותיה ומתנגדת לכל שמץ של לימודי חול. אבל אם זה לא יקרה, הציבור שכן עובד וכן מייצר וכן משלם מיסים, יצטרך לשאת נטל הולך וגדל של ציבור שאינו עושה זאת. ואז יש לנו גם פצצת זמן כלכלית וגם פצצת זמן חברתית.

לכן, המאבק האמיתי צריך להיות על הלימודים וההכשרה המקצועית במגזר החרדי. יש כבר סימנים של שינוי: הרבה יותר חרדיות עובדות במקצועות "חילוניים", וגם בין הגברים אפשר למצוא כאלה שמאיישים משרות מחוץ לבני ברק, ירושלים או ביתר עילית. בהידברות נאותה, תוך הקשבה והימנעות מכפייה, אפשר וצריך להרחיב את זה בצורה משמעותית. זה גם אינטרס של החרדים עצמם – להיחלץ ממעגל העוני בו מצויים רבים מהם.

ומה לגבי השירות הצבאי? לא צריך, ממש לא. מה שכן – צריך לחייב כל מי שאינו מתגייס לצה"ל לבצע שירות קהילתי. ואני בכוונה לא אומר "שירות לאומי", משום שצריך לכלול בו גם את הערבים. זה יכול להיות סיוע בבתי ספר או בקופות החולים, זה יכול להיות עזרה לקשישים או לנכים, יש אינספור אפשרויות – כולל בתוך הקהילות עצמן. זהו הפתרון, ולא להמשיך ולהילחם את המלחמה הישנה וחסרת הרלוונטיות.

פסקת ההתגברות: לא, אבל
נבחרים בידי נציגי ציבור [צילום: הדס פרוש, פלאש 90]

מצד שני, יש לשמור על ריבונות העם באמצעות נבחריו. מי שמציע את פסקת ההתגברות טוען, שזו בדיוק המטרה: שהמילה האחרונה תהיה של הכנסת, כך שהיא תוכל לשוב ולחוקק חוקים שיפסול בג"ץ. אך אז אנחנו חוזרים לצד הראשון: פסקת התגברות תוכל לאפשר לכל רוב קואליציוני, ולא משנה אם הוא מימין או משמאל, לפגוע בצורה קשה בזכויות יסוד

במדינה דמוקרטית העם הוא הריבון דרך נבחרי הציבור. במדינה דמוקרטית חייבת להיות בקרה על הפוליטיקאים. כיצד מאזנים בין שניהם? על-ידי כך שבית המשפט העליון, שגם שופטיו נבחרים בידי נציגי ציבור, יכול לקבוע שפעולה של הפוליטיקאים אינה חוקית.

בניגוד לספינים שמפיצים גורמים מאוד מסוימים, כל שופטי ישראל – כולל חברי בית המשפט העליון – נבחרים בידי רוב של נציגי ציבור. בוועדה לבחירת שופטים יש ארבעה פוליטיקאים (שר המשפטים, שר נוסף, ח"כ מהקואליציה וח"כ מהאופוזיציה) ושני נציגים של לשכת עורכי הדין (הנבחרים בידי מועצת הלשכה שנבחרת בידי כל חבריה) ושלושה שופטים של בית המשפט העליון (שנבחרו בעצמם בידי אותה ועדה). כלומר: יש רוב יחסי לנבחרי ציבור ישירים ורוב מוחלט לנבחרי ציבור ישירים ועקיפים. אין מצב בו שופטי העליון יכולים למנות את מי שהם רוצים בלי הסכמה של לפחות שניים מנציגי הציבור. בבחירה לעליון יש צורך ברוב של שבעה מתוך תשעה – כלומר: אפילו אם שופטי העליון יתייצבו כולם מאחורי מועמד אחד, הם עדיין צריכים ארבעה נבחרי ציבור.

בלא בקרה שיפוטית על הרשות המחוקקת והרשות המבצעת, סכנת ההתדרדרות לשחיתות ודמוקרטיה היא רבה ומוחשית. בלי בג"ץ, תוכל מחר הכנסת להחליט לשלול את האזרחות מכל ערביי ישראל, או לבטל את חוק השבות; לאסור להקים בתי כנסת, או להאריך את כהונתה לעשר שנים; לקבוע שעבריין מורשע יכול להיבחר מבין כותלי הכלא, או למסור בחינם את מאגרי הגז לידי אוליגרך רוסי. אני מקצין? ודאי; אבל רק הידיעה שיש בית משפט שימנע צעדים כאלו, היא המונעת אפילו את העלאתם על הדעת.

מצד שני, יש לשמור על ריבונות העם באמצעות נבחריו. מי שמציע את פסקת ההתגברות טוען, שזו בדיוק המטרה: שהמילה האחרונה תהיה של הכנסת, כך שהיא תוכל לשוב ולחוקק חוקים שיפסול בג"ץ. אך אז אנחנו חוזרים לצד הראשון: פסקת התגברות תוכל לאפשר לכל רוב קואליציוני, ולא משנה אם הוא מימין או משמאל, לפגוע בצורה קשה בזכויות יסוד.

בשקלול המציאות הקיימת והסכנות האפשריות, צריך להכריע החשש מפני התנהגות בלתי מרוסנת של רשויות השלטון. לצד זאת, צריך להקטין את האפשרות של בג"ץ לבטל חוקים, כך שהיא תופעל רק במקרים החריגים ביותר. ההצעה שלי מורכבת מכמה חלקים. ראשית, להסיר את מגבלת שבעת הקולות הדרושים למינוי שופטי העליון, ולקבוע שדי ברוב רגיל של חמישה (בתנאי שלפחות שניים יהיו פוליטיקאים) או של שישה (ולפחות פוליטיקאי אחד); כך יהיה יותר משקל בבחירה לנציגי הציבור. שנית, ביטול חוק ייעשה רק בהרכב של תשעה שופטים ורק ברוב של לפחות שישה מתוכם. שלישית, קביעה בחקיקה ולפיה בג"ץ יהיה מחויב לבטל חוק בצורה הצרה ביותר האפשרית – דהיינו, למחוק מילים או סעיפים ולא את החוק כולו, אם הדבר אפשרי.

חוק החסינות: כן, אבל
כלי חשוב ביותר לח"כים [צילום: הדס פרוש, פלאש 90]

חוק החסינות עליו מדברים כעת, הוא להשיב את המצב לקדמותו: החסינות תחול תמיד ויהיה צורך להסיר אותה בצורה אקטיבית. יש היגיון רב בהצעה הזאת, בשל חשיבותה העקרונית של החסינות. מי שרוצה לפגוע בשריון ההגנה הזה על חברי הכנסת, הוא שצריך להוכיח שהדבר נכון ונחוץ – ולא להיפך. וזה לא קשור לבנימין נתניהו, לחיים כץ או לדוד ביטן; זה קשור למעמדם של חברי הכנסת מכל הסיעות ולחשיבות חופש פעילותם בכל הנושאים

חסינות חברי הכנסת היא כלי חשוב ביותר למנוע מן השלטון להתנכל למתנגדיו. בלי החסינות, תוכל כל ממשלה להשליך לכלא את חברי האופוזיציה. החסינות אינה מיועדת להיות עיר מקלט לעבריינים, אלא לאפשר לחברי הכנסת למלא את תפקידם בצורה נאמנה וחוקית.

בעבר קבע חוק החסינות, כי יש צורך באישור ועדת הכנסת ומליאת הכנסת כדי להסיר אותה. הוא קבע ועדיין קובע, כי לחברי הכנסת יש חסינות מוחלטת על מה שהם עושים במסגרת מילוי תפקידם (למעט כמה סייגים של מעשים חמורים במיוחד). בשנת 2005 הוכנס לחוק שינוי, ולפיו כדי שתהיה חסינות מפני העמדה לדין על עבירות לגביהן אין חסינות מוחלטת, צריך חבר הכנסת לבקש מוועדת הכנסת לקבוע שיש לו חסינות, וזאת בשל אחת או יותר מן העילות הבאות:

העבירה שבה הוא מואשם נעברה במילוי תפקידו או למען מילוי תפקידו; כתב האישום הוגש שלא בתום לב או תוך הפליה; ננקטו הליכים אתיים בתוך הכנסת ואי ניהול הליך פלילי, בהתחשב בחומרת העבירה, מהותה או נסיבותיה לא יפגע פגיעה ניכרת באינטרס הציבורי; ייגרם נזק של ממש בשל ניהול ההליך הפלילי, לתפקוד הכנסת או ועדה מוועדותיה או לייצוג ציבור הבוחרים, ואי ניהול הליך, בהתחשב בחומרת העבירה, מהותה או נסיבותיה, לא יפגע פגיעה ניכרת באינטרס הציבורי.

חוק החסינות עליו מדברים כעת, הוא להשיב את המצב לקדמותו: החסינות תחול תמיד ויהיה צורך להסיר אותה בצורה אקטיבית. יש היגיון רב בהצעה הזאת, בשל חשיבותה העקרונית של החסינות. מי שרוצה לפגוע בשריון ההגנה הזה על חברי הכנסת, הוא שצריך להוכיח שהדבר נכון ונחוץ – ולא להפך. וזה לא קשור לבנימין נתניהו, לחיים כץ או לדוד ביטן; זה קשור למעמדם של חברי הכנסת מכל הסיעות ולחשיבות חופש פעילותם בכל הנושאים.

איפה הבעיה? שהכנסת, כגוף פוליטי, עלולה לסרב מנימוקים פוליטיים להסיר את החסינות. אבל הבעיה הזאת לא כל כך גדולה כפי שנדמה; גם כיום היא יכולה, כגוף פוליטי, להעניק חסינות. העילות לכך מספיק רחבות כדי שניתן יהיה לטעון – בלשון פוליטית מפותלת – שהן חלות גם על מקרים חמורים. קחו למשל את תיק 4000: תומכי נתניהו יוכלו לטעון, שמדובר באפלייתו מול פוליטיקאים אחרים שקיבלו סיקור אוהד תמורת פעילותם.

הפתרון שלי הוא לנטרל, לפחות חלקית, את החשש מפני פוליטיזציה של התהליך. הסרת החסינות צריכה להיעשות בהצבעה חשאית במליאת הכנסת וברוב רגיל. כך לא ניתן יהיה לדעת מי הצביע איך, לא ניתן יהיה לכפות משמעת קואליציונית וניתן לפחות לקוות שיימצאו מספיק חברי כנסת ישרים כדי להחליט לפי העניין ולא לפי הזהות המפלגתית. אולי חשש שווא, אבל אפשר לכל הפחות לנסות. זה עדיף על פני מצב בו הכנסת תחליט מנימוקים פוליטיים שלא להעניק את החסינות – שזהו המצב כיום. מבחינת המשטר הדמוקרטי, עדיף להעניק את החסינות למי שלא מגיע לו, מאשר שלא להעניק אותה למי שכן מגיע לו.



תאריך:  24/04/2019   |   עודכן:  24/04/2019
איתמר לוין
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
חוקי הקואליציה
תגובות  [ 10 ] מוצגות   [ 10 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
יאיר ל
24/04/19 09:52
 
בני בנקר
24/04/19 13:30
 
ראוי להיות רה״מ.
24/04/19 18:06
2
הערבים עובדים.
24/04/19 17:29
3
בני בנקר
24/04/19 20:09
4
בני בנקר
24/04/19 20:34
 
כל חשוד בפשע ....
24/04/19 23:10
 
עובד 1
25/04/19 00:25
 
בני בנקר
25/04/19 07:55
5
ישמעאל
25/04/19 11:24
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות   /  אקטיביזם שיפוטי
דומה שכותב שורות אלו אינו צריך להוכיח את עמדתו כנגד התנועה לאיכות השלטון ועל עו"ד אליעד שרגא; היא נכתבה בגלוי שוב ושוב, והיא ממש אינה חיובית - בלשון המעטה. והנה מצאנו שני עורכי דין שהם גרועים עוד יותר משרגא: שחר בן-מאיר ויובל יועז. אחרי שבית המשפט העליון יצר את שרגא, הוא כעת מגדל את בן-מאיר ויועז - ודומה שמאותה סיבה: הם מאפשרים לו להיכנס לכל מקום, כולל מקומות כאלו שאינם מעניינו.
23/04/2019  |  איתמר לוין  |   כתבות
היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, דוחה את הפרשנות שהשמיעו אמנון אברמוביץ' וגיא פלג, לפיה למינוי יריב לוין כשר משפטים תהיה השפעה על מידת העונש בכלא שיוטל על בנימין נתניהו.
14/04/2019  |  עידן יוסף  |   חדשות
איך מצליחים להיות ילדותיים ומפחידים בעת ובעונה אחת? רשימת איחוד מפלגות הימין הצליחה אמש (יום א', 31.3.19), בתגובתה על החלטת בג"ץ שלא לאשר את קידומו של איתמר בן-גביר ברשימה: "זו הפעם האחרונה שבג"ץ מחליט עלינו. אחרי הבחירות אנחנו נחליט על בג"ץ".
01/04/2019  |  איתמר לוין  |   כתבות
נכון שמוגזם לצפות מפוליטיקאים ליושר אינטלקטואלי, בפרט ערב בחירות. ובכל זאת חייבים לומר: איילת שקד הציגה (יום ב', 18.3.19) תמונה חלקית ואף מעוותת ב"מהפכת 100 הימים שלה" שלה למערכת המשפט – והתעלמה ממחדליה-שלה בארבע השנים האחרונות.
18/03/2019  |  איתמר לוין  |   כתבות
תגידו, יכול להיות שכל המהומה סביב הבחירות מיותרת? שלא ממש משנה את מי נבחר בעוד חמישה שבועות, כי השלטון האמיתי מצוי במקומות אחרים לגמרי? שחברי הכנסת והשרים בכל מקרה יהיו כפופים לפקידיהם וליועציהם המשפטיים? משום שזהו הרושם הברור המתקבל משני פסקי דין שפרסם היום (יום 4.3.19) בג"ץ. ולצידו התפרסם עוד פסק דין, המגלה שיש מקרים שבהם אפילו חוות הדעת המקצועית עשויה להידחק - אם שופט חושב אחרת.
04/03/2019  |  איתמר לוין  |   כתבות
רשימות נוספות   /   אקטיביזם שיפוטי  /  מי ומי    / 
רשימות נוספות   /   גיוס חרדים  /  מי ומי  
לא מתערב במדיניות חינוך עירונית  /  איתמר לוין
מחלוקת בעליון על נוקשות במכרזים  /  איתמר לוין
מחלוקת בעליון על הדרך לפרש חוק  /  
שנה היסטורית לעליון בארה"ב?  /  איתמר לוין
הסהר של חלם  /  איילת שקד
אקטיביזם שיפוטי נוסח הודו  /  איתמר לוין
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
יוסף אורן
יוסף אורן
אני בטוח ששופטי הפרס בחרו את הספרון "החזאית" כספר הטוב ביותר מאלה שהוגשו לעיונם בשנת 2022, אך גם הטוב מכולם באותה שנה לא היה כנראה מספיק טוב כדי להיבחר כראוי לפרס ברנר
רבקה שפק-ליסק
רבקה שפק-ליסק
יש מחלוקת בקרב החוקרים בנוגע לגודל האוכלוסייה במאה ה-19 ולגבי המספר המדויק של כל קבוצה דתית, אבל, הריבוי הטבעי המוסלמי היה אטי בהשוואה לגידול האוכלוסייה היהודית והנוצרית
אלי אלון
אלי אלון
בתי העלמין הקיבוציים, לרוב מטופחים ומגוננים בצמחי ושיחי נוי ובעצים מצילים    בסך-הכל ניתן לקבוע כי בתי העלמין הקיבוציים מטופחים יותר מאשר בתי עלמין אחרים
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il