מסע לשימור והעצמה

תעלומה מהגדולות בעולם אופפת מאות קמ"ר במדבריות דרום פרו. התעלומה קשורה לתרבות מסתורית שעקבותיה אבדו זה מכבר... תרבות הנסקה (Nazca/Nasca)

בשנת 2004 גילתה הארכיאולוגית כריסטינה קונלי (Christina Conlee) תגלית חשובה בקבר קדום - גופה נטולת ראש בתנוחת ישיבה. זו הייתה הזדמנות לשחזר את חייו ומותו של אדם שחי בתקופה שבה חנטו ראשים בטכניקה יוצאת דופן. שרידי הגולגולת שנמצאו במקום הצביעו על כך שהמוות אירע זמן קצר לפני טקס החניטה או אפילו אחריו.

הכד הקרמי שנחשף בצמוד לשלד פתר את תעלומת זהותם של אנשי נסקה. דמותם של לוויתן קטלן, עכביש וקוף מנהר האמזונס הסמוך הופיעו תחילה על כדים קרמיים ובהמשך בצורות גאומטריות ענקיות במדבר, הקשורות זו בזו בקווים אדירי ממדים היוצרים מבוכים שמספרם אינו ידוע עד ימינו אלה. מיקומם מצביע על דורות שעמלו במשך יותר מ-800 שנה על יצירתם. מדוע הוקמו? לאיזה צורך?
מהשרידים מצטייר עם יוצא דופן, שידע להפוך את אדמת המדבר לאדמה פורייה באמצעות מערכות השקיה מתקדמות ובניו הקימו מקדשי ענק לקבורת מתיהם הנערצים: מדוע השאירו עשרות ראשים קבורים מתחת לקרקע? מה דחף אותם להותיר אחריהם את קווי נסקה? מדוע העלו קורבנות אדם?

המרחב כולל 1,500 גיאוגליפים (גיאוגליף הוא מוטיב או תרשים גדול הנוצר על הקרקע בעזרת סידור אבנים או גילוי אדמה מתחת למצע ) שמופו ונועדו להצביע לכיוונם של פסגות מסוימות או מקורות מים. תיחום הקווים שסומנו באבנים ונוקו הגן עליהם מפני רוחות המדבר ושימר אותם במשך מאות שנים. תיארוכם מוכיח כי הם השתנו לאורך השנים. הראשונים שבהם עוצבו בדמות בעלי חיים ודמויות אלים, והמאוחרים יותר גדולים יותר בממדיהם ובעלי צורות הנדסיות מורכבות יותר. המערכת האקולוגית במרחב זה מאופיינת בלס - סחופת של קרקעות המעידה על אקלים לח בעבר, שככל הנראה אפיין את הנוף לפני כעשרת אלפים שנה - מרחב ירוק ואידיאלי לציידים ־ לקטים קדומים. כשהפציעה תרבות הנסקה בשנת 100 לפנה"ס שוב התייבשה קרקע זו והפכה למדברית, ותושבי נסקה התמודדו עם מחסור במים שהשפיע על יבוליהם ובריאותם.

אקלים קיצוני זה דרבן אותם לפתח המצאות חדשות ולקיים טקסים קיצוניים הקשורים באמונתם ובתלותם באלים שבכוחם האמינו.
הבצורת המשיכה לתעתע בבני הנסקה, אך בערך בשנת 400 לספירה הם גילו את הסוד התת־קרקעי שסייע לקיומם - מערכת של 3,000 בורות מים שנמצאה בעומק רב מתחת לפני הקרקע, שאליה יצרו שביל גישה ספירלי הנתמך בטרסות אבן נמוכות. הבורות התת־ קרקעיים נקראו פוקיוס, והם אפשרו לדיירי לכפרי הנסקה לשלוט בגורלם.

המתים המיוחסים נקברו באתרים מיוחדים שנקראו קואצ'י והיו מעין פירמידות שאליהם הגיעו המאמינים להעלות קורבנות אדם. אתרי הקואצ'י היו קרובים מאוד לציורי הגיאוגליפים ונערכו בהם כמו גם בתחומי הגיאוגליפים טקסי דת זהים. בתצורות טרפז רבות נמצאו תלוליות מוגבהות על הקווים, אך במפתיע התחוור שאינם קברים.
פירוש המילה קואצ'י - חלל סגור, ונסקה - חלל פתוח. הקווים שימשו, אם כן, למטרות פולחן. בחפירות שנערכו באחרונה נמצאו תשורות פולחניות - שרידי כלים ומיני מזונות, שעליהם תצורות המזכירות את התצורות בנסקה. בקואצ'י נמצאו ראשים ערופים של אנשים שהועלו כקורבנות.

הגיאוגליפים היו מקדשים פתוחים, אך הממצא החשוב ביותר הוא צדף של שדרנית. הצדפים מקושרים לגשם ומים. מדוע לשאת צדפים במדבר לוהט על-מנת לקוברם? ככל הנראה, הצדפים היו חלק מטקסי תחינה לגשמי ברכה ולפריון. באזור זה, המועד לבצורת קיצונית, הגיאוגליפים נוצרו כבמות לטקסים דתיים שנושאם מים וחיים. ניפוץ המנחות העניק לטקס משמעות של ברית עם האלים.

עולמם של בני נסקה נתמך על-ידי האמונה באלים וההקרבה עבורם לרווחת הקהילה. בשנת 700 חברת נסקה קרסה, ובהיעדר מנהיגות חזקה פלש לאזורם שבט חזק בשם לורי והשתלט על המרחב. תרבות הנסקה נעלמה.

כיום ברור כי ייעודם של קווי נסקה היה מקדשים פתוחים לתפילה למים והישרדות, אך הפאזל רחוק מפתרונו, ובשנים האחרונות מתגלים בכל שנה גיאוגליפים חדשים. קווי נסקה העצומים בגודלם, הייחודיים בצורותיהם והנידחים ימשיכו לסקרן את התרבות האנושית עוד שנים רבות. דינן של תעלומות רבות שנים שהאדם מתקשה "לשחררן."