המכונית החשמלית צרובה בתודעה הציבורית בישראלית, שלא בצדק, כפרויקט חסר תוחלת. הכישלון של מיזם "בטר פלייס" לפני מספר שנים היה בחלקו תוצאה של הערכות לא נכונה, כולל העדר עמדות טעינה, סוללות מיושנות, איטיות ועם טווח נסיעה מוגבל, ובחלקו ממסד
משרד התחבורה, יבואני הרכב וגרומים אינטרסנטים במשק הדלק, שייסעו לטרפד את חלומו של היזם
שי אגסי.
בעולם הרחב, במדינות דוגמת סין, ארצות הברית ועוד, נעים כבר מיליוני כלי רכב חשמליים. הטכנולוגיה של הרכב החשמלי השתפרה בשנים האחרונות לאין ערוך. סוללות הליתיום החדישות נטענות במהירות רבה יותר וטווח הנסיעה שלהן מגיע כבר למאות קילומטרים. גם עלותן הולכת ויורדת לפי תחזיות מומחים, דוגמת מריל לינץ', הן יהיו זולות יותר ממכוניות המונעות באמצעות דלק או דיזל כבר ב-2025, כלומר בעוד 6 שנים בלבד. גם מספר עמדות הטעינה שמנה בעשור הקודם מאות ספורות, עומד כיום, בארצות הברית לדוגמה, על 20 אלף בקירוב.
ישראל, למרבה הצער, מפגרת בשנות דור לאחר מדינות המערב בנושא המכונית החשמלית. יש בה בסך-הכל מכוניות חשמליות ספורות, רובן ככולן של יצרנים דוגמת רנו זואי, ב.מ.וו.3i או ניסאן זואי, סוללות טעינה מיושנות ועמדות טעינה מעטות והן נחשבות למיעוט בטל בשישים בין 3.5 מיליון המכוניות הנעות כיום בכבישי ישראל. גם מספר מכוניות ההיברידיות המשולבות קטן ביותר, הרבה פחות מאשר באירופה, צפון אמריקה והמזרח הרחוק.
הכנסת המכונית החשמלית לישראל מחייבת אומנם הערכות משמעותית והשקעה לא מבוטלת בעמדות טעינה ברחבי הארץ, ובהמשך אולי גם עמדות טעינה ביתיות, כמו גם במערך שירות בהתאם, אולם השקעה זו תהיה משתלמת ביותר לא רק מבחינת שוק הרכב, אלא גם, ובעיקר, משום שהיא בפועל תשרטט מפה חדשה, אורבנית, חברתית ונדל"נית.
ציר מנחם בגין
ראשית, יהיה חסכון כלכלי אדיר של עשרות מיליארדים המבוזבזים כיום לריק הן על דלק, דיזל, חלקי חילוף, אמורטיזציה, שלא לדבר על הזמן המבוזבז בפקקים.
שנית, מבחינה אקולוגית המכונית החשמלית/אוטונומית תהיה כמובן הרבה פחות מזהמת, שקטה לאין שיעור, עובדה שתשפיע מאוד על מציאות היומיום הישראלי, ותוריד בכמה וכמה דרגות את הדציבלים של העצבנות הים תיכונית האופיינית בכבישי הארץ.
שלישית, היא תהפוך בין לילה צירי תנועה עירוניים ובין-עירוניים סואנים ולא אטרקטיביים, לאבן שואבת הן למגורים, הן לעבודה, והן לפנאי, לקניות ולבילוי. שוו בנפשכם, לדוגמה, איך יראה ציר
מנחם בגין בתל אביב עם רכבת קלה מתחתיו ומכוניות חשמליות גולשות בנועם מעליו? כנ"ל צירים בין-עירוניים דוגמת כביש 4(גהה) 5(חוצה שמרון) ונתיבי איילון?
רביעית, נדל"נית גם אותם מתחמים הממוקמים לא רק לאורך אותם צירים, אלא ברדיוס משמעותי מהם, כולל כבישי הגישה, יהפכו לאטרקטיביים למגורים ושימושים נוספים, מה שיגביר ללא ספק הן את היצע הדיור והן את ניצול משאב הקרקע המבוזבז במיקומים רבים הסובלים קשות מרעש וזיהום אוויר עקב התחבורה הסואנת.
משכורת חודשית
חמישית, ניתן יהיה באמצעות המכונית החשמלית/אוטונומית להוריד מספר משמעותי של כלי רכב מהכבישים ולצמצם בד-בבד גם את היוממות, הזמן שאותו הישראלי נאלץ לבזבז מדי יום על נסיעות ברכב, זאת משום שניתן יהיה בנקל לעבור לשימוש קולקטיבי באותה מכונית, כלומר להזמין את המכונית לנסיעה למקטע מסוים, לרדת ביעד הנסיעה, והמכונית תמשיך את נסיעתה עם נוסעים אחרים.
שישית, עובדה זו תקל כמובן על התקציב המשפחתי שלנו, זאת משום שבמקום להחזיק שתי מכוניות בתקציב של משכורת חודשית ממוצעת, יהיה ניתן להחזיק מכונית אחת ובמקרים רבים אף להתחלק במכוניות חשמליות/אוטונומיות לפי הצורך, עובדה שללא ספק תחסוך לכל משפחה כמה אלפי שקלים, ותקל מאוד על רמת החיים של מיליוני ישראלים שאינם מסוגלים לגמור את החודש.
שביעית, המכונית החשמלית תשפר את המציאות האורבאנית במדינת ישראל ותהפוך אותה לנעימה, נינוחה ושונה מאוד מכפי שהיא כיום.
שמינית, בד-בבד היא תסייע לשרטט "מפה חדשה", שכן מאות אלפי ישראלים שכיום אינם עוקרים מהמרכז לפריפריה, הן בשל בזבוז זמן הנסיעה הרב והעייפות בדרכים הן בשל העומס התקציבי של אחזקת שתי מכוניות, נטל זה יירד מהם, ורף ההתנגדות למעבר אל הפריפריה יקטן מאוד.
מכל הסיבות הללו, היינו מצפים ממקבלי ההחלטות בממשלה ובמשרד התחבורה לדחוף את הנושא הזה. זהו ללא ספק אינטרס לאומי שמיליוני ישראלים יוכלו ליהנות ממנו.
