לשפר את הכישורים

מספר נתונים

א. הולנד, מלבד שלוש הערים הגדולות

מנתוני הבדיקה שערכנו עולה כי מחוץ לערים אמסטרדם, האג ורוטרדם לומדים כ-400 תלמידים במוסדות החינוך המקצועי. מספר זה הוא סך התלמידים הלומדים ביותר מ-25 קטגוריות חינוך שונות. מנתונים אלה עולה, כי ישנה התפזרות ניכרת של התלמידים היהודים. נתונים אלה מקבלים תוקף נוסף אם לוקחים בחשבון שבכמה מן הקטגוריות התלמידים מפוזרים בכמה וכמה בתי ספר. כך למשל בחינוך לכלכלת בית מפוזרים התלמידים בין 25 בתי ספר, בחינוך הטכני בין 30 בתי ספר, וכן הלאה.

ב. אמסטרדם

בהתחשב בעובדה שיותר ממחצית אוכלוסיית יהודי הולנד מתגוררת באמסטרדם, ניתן היה להניח שבעיר הבירה המצב יהיה מסובך עוד יותר - ואכן תוצאות הסקר איששו הנחה זו. לא פחות מ-40 מוסדות של החינוך המקצועי נספרו עד 1 באוקטובר [1941] ובהם לומדים 540 תלמידים יהודים. בכמה מן המוסדות נלמדו מספר סוגים של חינוך מקצועי.

ג. האג ורוטרדם

בשתי ערים אלה למדו בהתאמה 130 ו-100 תלמידים במספר מוסדות של החינוך המקצועי - בהאג 18 מוסדות וברוטרדם 12. גם כאן נמצא כי במוסדות שונים נלמדו התמחויות מקצועיות שונות.


קשיים

במהלך סקירת התלמידים נוכחנו במספר קשיים שלא נמנו קודם או לא נסקרו דיים. הקשיים שנסקרו קשורים לנסיבות הקיימות:

1. פריסת התלמידים ברחבי הארץ, כמו גם בערים הגדולות, הייתה גדולה הרבה יותר ממספר ענפי ההוראה הקיימים, ועל כן היה צורך בפעולת צירוף וחיבור רבה בעת הסקירה. בנוסף לכך, ההבדלים באופי מקצועות ההוראה השונים הקשו גם הם על סיכום הנתונים.

2. חינוך מקצועי מצריך מקומות הוראה שעליהם לעמוד בדרישות מסוימות (תכולה, תשתית) וכן גישה למתקנים מתאימים (מטבח, כלי ריתוך, כלי נגרות, מעבדות וכדומה). זוהי דרישה שמשקלה רב בימים אלה של מחסור חומרי.

3. זמינות כוח ההוראה היהודי, שבשירותיו תלויה ההוצאה מן הכוח אל הפועל של שירותי החינוך המקצועי, נמוכה מאוד. הדבר נוגע ברובו להוראת תחומים מקצועיים שההתמחות בהם דורשת זמן. כוח ההוראה היהודי המסולק [מבתי הספר ההולנדיים] יוכל אולי לענות על הצרכים הקיימים, אך יש לקחת בחשבון כי יהיה קשה מאוד להכשיר כוח הוראה יהודי במקצועות הטכניים בנסיבות הקיימות.

התוצאות


א. אמצעים כללים

לאור הקשיים שצוינו, אין פלא בכך שהחינוך המקצועי מניב תוצאות באיטיות רבה. לצד זאת, האפשרות של הכשרת התלמידים קשורה קשר הדוק להימצאותו או אי-הימצאותו של מתקן המתאים להכשרה מקצועית בעיר המסוימת. אם קיים כבר - כמו למשל באמסטרדם - בית ספר יהודי להכשרה מקצועית, אז יוכלו תלמידים מסולקים מערים אחרות להצטרף לבית הספר הקיים, כל עוד חלל הלימוד מאפשר זאת. את אותו הדבר ניתן לומר לגבי האג ורוטרדם.

ב. אמצעים מיוחדים

ההתערבות הישירה של החינוך המקצועי נעשתה בעיקר במקומות שבהם מספר התלמידים אִפשר זאת. לפיכך היה על הוועדה המרכזית למרבה הצער להגביל צורת עבודה זו בעיקר לאזור אמסטרדם. להלן סיכום קצר של עבודה זו.

1. הכשרה לעבודת מסחר - מספר תלמידות הועברו מלימודי הבוקר אל בית הספר הפדגוגי (בית הספר א.י ון-דט [בית ספר לכלכלת בית לבנות]) ושאר 24 התלמידים שולבו בשלוש הכיתות בבית הספר היהודי ה-M.U.L.O ["חינוך יסודי מורחב ברמת תיכון"]. כפיצוי על אובדן השיעורים שנלמדו בבית ספר המקצועי ושאינם נלמדים ב-M.U.L.O נפתח קורס השלמה שניתן כל יום ראשון ובו נלמדים התכתבות בצרפתית, התכתבות בהולנדית, כישורי מכירה, קצרנות ומסחר.

2. תיכונים מקצועיים-טכניים - מספר התלמידים היהודים במוסדות אלה באזור אמסטרדם עמד על 28 והתחלק בין שישה סוגי הכשרות מקצועיות שונים, ולכן היה זה בלתי אפשרי לקלוט תלמידים אלה במוסד חינוכי נפרד. שילובם בעיר הארלם התברר כבלתי אפשרי.

3. בית הספר לגרפיקה באמסטרדם - את 35 התלמידים שכבר סולקו מבית הספר הזה ניסינו להעביר לבית הספר על שם א"ב דוד, שבו נלמדים השיעורים התיאורטיים של המקצוע. באותו הזמן יצרנו קשר עם כמה אנשים מבתי הדפוס באמסטרדם שהביעו עניין בקידום לימודיהם של תלמידים אלה. כתוצאה מכך התקדמו במידה מסוימת לימודיהם של התלמידים, חלקם השתלבו במספר בתי דפוס יהודיים באמסטרדם וחלקם המשיכו את לימודיהם בבית הספר א"ב דוד. חמישה תלמידים, שלמדו במסלול מיוחד, השתלבו בקורס מקצועי שכבר פתחנו.

4. סוגים שונים של הכשרה מקצועית - בין הקטגוריות של לימודי ההכשרה המקצועית שהוועדה פעלה לקדם נמצאים בית הספר לאלקטרוניקה, שכמה מתלמידיו ניתן היה להעביר בינתיים לבית הספר א"ב דוד ובית הספר לחייטות, שהוגשה בקשה להעביר את תלמידיו היהודים לבית הספר א"ב דוד, אך רק כמה מהם עברו לבסוף. עבור הוראת האומנויות, בעבודה משותפת עם המועצה היהודית, ברם בנפרד מהוועדה המרכזית, נפתח בית הספר לאומנויות ו"א ליר, W.A. van Leer שהרישום אליו נערך במשרדנו בימים אלה ממש. נוסף על כך, השתדלנו למצוא עבור תלמידים מקטגוריה זו אפשרויות להשתלבות במוסדות קיימים.

מגוון הקורסים

היה צורך ניכר בקידום הלימודים ומתן אפשרות להמשיכם, בעיקר בקרב תלמידי לימודי ערב שונים לקמעונאות ומסחר באמסטרדם. לשם כך נפתחה הרשמה ללימוד מקצועות שונים מתחום המסחר והקמעונאות במתכונת לימודי ערב - לימודים שהחלו ב-30 בנובמבר 1941 ושהכילו שיעורים במקצועות אנגלית, הולנדית, ראיית חשבון, קמעונאות ומסחר, סטנוגרפיה וכתיבה תמה. מערך שיעורים זה הורחב ב-11 בינואר 1942 כאשר התווסף שיעור ספרדית למתחילים. בשל הבעיות הנובעות מההאפלה ניתנים קורסים אלה אך ורק בימי ראשון בין השעות 10:00 ל-17:00. לתלמידי הקונסרבטוריון שבאמסטרדם ניתנה האפשרות לבחור ולהמשיך את לימודיהם במוסד אחר.

הוועדה המרכזית שמה לה למטרה לספק את ההזדמנות עבור אלה, שבשל הנסיבות הנוכחיות אינם מסוגלים עוד לעסוק במקצועם או להמשיך ולשפר את כישוריהם המקצועיים השונים, להמשיך ולקבל הכשרה מקצועית. עבור מטרה זו נפתח קורס המיועד לכוח הוראה של מערכת החינוך בנושא הפסיכולוגיה של הילד. עבור אלה העובדים בתעשיית הטקסטיל הורכב מערך שיעורים בנושא קמעונאות, מסחר וכלכלה של עולם הטקסטיל.

מחלקת החינוך המקצועי ועבודת ההכשרה המקצועית של הוועדה המרכזית לחינוך היהודי נמצאים עדיין בתחילת דרכם. בכוונתנו להרחיב את עבודתם, והמטרה היא לאפשר את רכישת ההשכלה וההתקדמות המקצועית בכל תחום לימודים שנפגע בנסיבות הנוכחיות. בכמה מן המקרים שיתפה הוועדה פעולה עם המחלקות השונות של המועצה היהודית, בתקווה להמשיך ולהרחיב את שיתוף הפעולה בעתיד.

[על החתום] ג"א קולטוף

• מזכר של היודסה-ראט, 18 בפברואר 1942. ארכיון יד ושם, תיק M19/5