|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
אלבה והדס [צילום: באדיבות קולנוע חדש]
|
|
|
|
|
מריה של לוצ׳יה
|
|
הסרט שביים ג׳אני זאנאסי "החסד של לוצ׳יה" אינו סרט המטיף לאמונה הנוצרית ● זהו סרט הגורם לגיבורה, לושה (בהיגוי הטוסקני), להעמיק לתוך עצמה, ולהשכיל להחליט לעשות את מה שעם ליבה ● גם אם זה כולל התנגחות בכרישי נדל"ן ● משחק נפלא, מוזיקה ברקע שסוחפת אותך, וצילומי הנוף הטוסקני המרהיב מהווים סגירת הקומפוזיציה המוצלחת
|
|
אשה צעירה, לוצ׳יה, מודדת שטח במקצועה, עושה עבודה באזור לא מיושב, עבור איל נדל"ן, המבקש ממנה לאשר את המדידות הלא מדויקות משנת 2011, כדי שלא יזדקק שוב למערכת אישורים חדשים שיגרמו להשהיית יישום פרויקט בניית אתר הבנייה הענק שהוא יזם. בטוב ליבה, היא נענית לבקשה. מה שמפריע לזה הוא פריצת דמותה של מריה, אמו של ישו, החוזרת ומופיעה בדמיונה של לושה (לוצ׳יה, הדס ירון הישראלית מופיעה בדמות מריה). תחילה היא מדברת אליה בעברית, אך בהמשך, מדברת אליה בשפתה, איטלקית, ודווקא במועדים מאוד לא נוחים, ליד אנשים, כמו במהלך טקס הכרזת הקמת הפרויקט. מה שגורם להתערערות מצב הגיבורה.
הדמות הווירטואלית מפגיעה בה שוב ושוב שלא לאפשר הקמת הבינינים באתר, אלא ליזום הקמת כנסייה במקום. למעשה, רעיון הכנסיה לא חוזר בהמשך, בגלל הדרמה המתעצמת, בה לושה חושבת שאיבדה את שפיותה בשל העימות הפיסי שלה עם מריה. לעזרתה נחלץ בן זוגה, ארתורו, אותו גרשה מביתה בתחילת הסרט, בשל בגידתו בה. הסצינה הפותחת את הסרט מצחיקה ביותר, כשהיא שואלת "כמה זמן נמשך הסטוץ שלך? והוא עונה יומיים, והיא משיבה: אה, חצי שנה. למה? הוא שואל, הכיצד? ככה זה עם גברים. כשהם אומרים יומיים כוונתם לששה חודשים. והיא מגרשת אותו מהבית. ובכל זאת, כשהיא עמוק בעימות שלה עם מריה, הוא בא לעזרתה, ולבסוף עוזר לה להגשים פיסית את מה שבאמת רצה ליבה.
ועל זה מדברת עימה מריה. "איני מדברת אתך אלא כדי שתביני מי את". וזו ליבת הסרט. כי בכל מהלך העלילה שזורה ביקורת חריפה על כרישי הנדל"ן, על השחיתות שפושה בכל התחומים בכלכלה האיטלקית, ומזכירה את מה שמתגלה גם אצלנו פה ושם, בלי הבדל דת מין או צבע. כך הסרט מדגדג את הצופים, בקומיות השזורה בכל קטע וקטע, ומשחקם של אלבה רורוואכר כלושה, אליו ג׳רמנו כארתורו וכל יתר הדמויות הכה אותנטיות, כנות ועסיסיות, משדרג את הסרט. ולא בכדי הוא זכה בפרס הסרט הטוב ביותר של המבקרים בפסטיבל וונציה, ואלבא רורוואכר זכתה בפרס השחקנית הטובה בפסטיבל קאן. היא גם מלווה בקולה כמספרת את הסידרה הנפלאה "החברה הנבונה".
הסרט "החסד של לוצ׳יה" מיוחד במינו, הן בתוכן המכיל אלמנטים סוריאליסטיים לכאורה, אך נוגעים למעשה בתת-מודע של הגיבורה, בו האלמנטים נאבקים זה בזה, הודות לדמות של מריה, לאו-דווקא המיתולוגית, אלא משמשת כצרצר שעל הקיר בסיפור פינוקיו: המהווה הקול למצפון של בובת העץ שיצר ג׳פטו.
הצילומים היפהפיים, ההיגוי הכה הברור של השחקנים, שמחפה על התרגום בעת שהוא נעלם מהצופה בחלקו בכל פעם כשהוא על-רקע לבן, המוזיקה הסוחפת, וקטע הג׳אז הנפלא שמנגן אביה של לושה, נופי הטבע המרתקים של טוסקנה - כל אלה כובשים את הצופה, ומרווים אותו בצפיה בסרט שונה מהרגיל, מקסים ומהנה.
|
| תאריך:
|
05/05/2019
|
|
|
עודכן:
|
05/05/2019
|
|
עליס בליטנטל
|
|
בליל סופה וסערה מגיחים אל תוך ארמון עתיק במזרח אירופה, שהפך למוזאון, שני שליחים מארץ ישראל: זאנד, חוקר ספרות עתיקה שהגיע לחפש ספרים עתיקים שנגזלו על-ידי הגרמנים מהיהודים טרם השמדתם, ודורה - צעירה המחפשת ילדים שהוחבאו בשואה וניצלו, כדי להביאם לישראל. שומר הארמון המפואר שהיה למוזאון אינו שש לקבל אותם. כאילו שפרטיותו נפגעה בזה. אך לאט-לאט, הודות להתמדתם ועיקשותם של השניים בטענתם שבסערת ברקים ורעמים כזו לא ניתן לצאת ולחפש בלילה מקום ללון בו, הוא נעתר להם. ויתרה מכך, אף מציע להם להתכבד בתה, ואת מיטתו מציע לצעירה שתישן בה. בעוד לחוקר הספרות הוא מותיר את הספה בסלון.
|
|
|
|
|
מדינת ישראל נוסדה בתאריך 14.5.1948. מדינה קטנה עם היסטוריה עשירה, כאשר מכל צדדיה מנסים להתנכל לה ועדיין היא שורדת וגם תמשיך כך. מספרה הנומרולוגי הקבוע הינו - 5, עובדה שמלמדת על כך שייעודנו כמדינה הוא להימצא תמיד בתנועה, בהתפתחות ורבים בה השינויים תוך כדי למידה.
|
|
|
|
|
שתי נקודות מקדימות. האחת: יש הרבה מאוד מן האמת בטענות של תושבי עוטף עזה בפרט והדרום בכלל, על כך שטיל על תל אביב עושה הרבה יותר רעש מאשר 100 טילים על שדרות. השנייה: האירוויזיון הוא אירוע תרבותי רדוד ושולי למדי, שגורר אצלנו חילול שבת המוני ומקומם.
|
|
|
|
|
המשחק הכה נוגע ללב של חבורת הצעירים, שחודר לנשמה משום כנותם של השחקנים, והעובדה שהם כל כך התמזגו עם הדמויות שבסיפור, עד כי היו לאחד. התרגשותם של הצעירים מעצם הדרמות שקורות אותם, גם אם אין רואים גופות, שפיכות דמים או כל סממן אחר המקובע בזכרון הקולקטיבי שלנו - הרי עצם הסיפור ואופן משחקם הכה ריאליסטי ושובה לב, אותם ביים אלון אופיר הכה מחונן ורגיש לנושא - כל אלה גורמים להמליץ לכל מי שיכול, שיגיע לאחת משלוש או ארבע ההצגות שהם מעלים מדי יום מהבוקר עד הערב עד לסיום העלאת ההצגה בעוד שבוע.
|
|
|
|
|
הנה כמה נושאים חשובים שמן הראוי שייכללו בקווי היסוד של הממשלה החדש, אך זה לא יקרה - אם משום שהם חשובים "רק" למדינה ולא לפוליטיקאים, ואם משום שהללו מעדיפים להותיר את המצב על-כנו
|
|
|
|
|
