|   15:07:40
דלג
  חנינא פורת  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
מה חשוב לדעת על שיעורים פרטיים בישראל
קבוצת ירדן
אתם מתכננים מסיבת רווקים לחבר הכי טוב שלכם? כך תעשו את זה נכון!
אבו רודס [צילום: משה מילנר/לע"מ]

"שלהבת" - אבו רודס

40 שנה להסכם השלום עם מצרים סיפורו הבלתי ידוע של יישוב חצי רשמי בסיני
06/05/2019  |   חנינא פורת   |   כתבות   |   ישראלי-ערבי   |   תגובות


פתיח

השנה ימלאו 40 שנה לחתימת חוזה השלום עם מצרים. ביקשנו בשולי אירוע חשוב זה לספר אנקדוטה שלא כולם מודעים לה ועיקרה, התנחלות, יישוב חצי רשמי בשם "שלהבת" שהיה לתקופה קצרה ביתם של משפחות עובדי שדה הנפט באבו-רודס. היישוב היה בפיקוחו של מרש"ל (מרחב שלמה) ששכן במפקדה צבאית באופירה והנציגויות שלה ביישובים החדשים עד 1982 - בנביעות, דהב, א-טור, אבו-רודס וסנטה קתרינה. החל משנת 1975 פיקד על המרחב אריה דיין (בירו). ליד מפקדתו שכן המנהל האזרחי שבראשו עמד ראובן אלוני והוא דאג למשאבים, לתשתיות ולרווחה. באמצעות נציגיו ביישובים פיתח המנהל האזרחי כבישים, בארות מים, מרפאות, מרכזי מסחר ועוד.

אספנו קצת סיפורים על המקום במרשתת ובארכיון ע"ש טוביהו וכן קצת בספרים שנכתבו על יישוב ופינוי סיני עקב הסכם השלום עם מצרים. בזמנו, בעיתונות ובכנסת ובבימות ציבוריות נמתחה ביקורת על הקמת "שלהבת" שלא אושרה באופן פורמלי ומשכה אליה, מלבד עובדי שדה הנפט, הרפתקנים למיניהם. לאחר שבמהלך הסכמי הביניים הבטיחה ארה"ב לדאוג לצרכי הנפט של ישראל, ברור שלא היה טעם להתעקש על אחזקת המקום שעל התפתחותו ופינוייו תקראו להלן. בכתבה בעתון "דבר" מיום 17 בנובמבר 1972 מסופר על ביקור במקום, על "רוח חלוצית", על חניון "אגד" ממנו יוצאים לסיורים בסיני ובעיקר לסנט קתרינה וכן מובעת הנחה ששם המקום נגזר משום שלהבות האש הבוערות שם ללא הפסקה מבארות הנפט.

מבוא
אבו רודס. נכבשה שנית [צילום: משה מילנר/לע"מ]

100 אלף חביות
בשנת 1970 הצליחה ישראל להפיק כ-100 אלף חביות נפט ליום מ-20 הבארות הימיות ומכ-100 בארות יבשתיות שבשדה, כמות שקרובה למחצית מהתצרוכת הנפט של מדינת ישראל.

שדות הנפט התגלו על-ידי חברה איטלקית, והנפט הופק על ידה בשיתוף חברת הנפט הלאומית המצרית
▪ ▪ ▪

אַבּוּ רוּדֵס, היא עיירה במחוז דרום סיני במצרים על חופו המזרחי של מפרץ סואץ. ב-2006 מנתה אוכלוסיית העיירה, כולל היישובים הסמוכים אליה, 5,902 נפש. אבו רודס הוא גם שמם של שדות נפט הנמצאים באותו מקום, ביבשה ובים. שדות הנפט התגלו על-ידי חברה איטלקית, והנפט הופק על ידה בשיתוף חברת הנפט הלאומית המצרית. שדות נפט אלה נחשבו לאחד ממאה השדות העשירים בעולם.

במהלך כיבוש סיני על-ידי צה"ל במלחמת ששת הימים, נכבשה אבו רודס שנית (לאחר 1956 הייתה פעם ראשונה), על-ידי כוחות של חיל-הים בסיוע כוח מבית הספר לצניחה. במהלך המלחמה פרצה דליקה באתר שבה נשרפו כמיליון חביות נפט. כחודש לאחר המלחמה, כינסה ישראל מומחים מהארץ ומהעולם במטרה לכבות את הדליקה ולשקם את מתקני הנפט שנפגעו במלחמה.

זמן קצר לאחר מכן החלו עבודות השיקום ושדרוג המתקנים, והשדה הופעל על-ידי חברת "נתיבי נפט" הישראלית. ישראל המשיכה לפתח את השדה ובנתה שלוש בארות ימיות נוספות על ה-17 שהיו כבר בנויות. במקום הוקם יישוב בשם "שלהבת", שבו התגוררו העובדים בשדות הנפט ובני משפחותיהם. בשנת 1970 הצליחה ישראל להפיק כ-100 אלף חביות נפט ליום מ-20 הבארות הימיות ומכ-100 בארות יבשתיות שבשדה, כמות שקרובה למחצית מהתצרוכת הנפט של מדינת ישראל.

בספטמבר 1975, בתקופת ממשלתו הראשונה של יצחק רבין, חתמו ישראל ומצרים על הסכם הביניים, שבו הצהירו המדינות כי "הן נחושות בהחלטתן להגיע לכלל הסדר שלום סופי וצודק באמצעות משא-ומתן". כן התחייבו המדינות שלא לנקוט באיום בשימוש בכוח והצהירו כי הסכסוך ביניהן ובמזרח התיכון לא ייפתר בכוח אלא בדרכי שלום. ישראל התחייבה להעביר למצרים את שדה הנפט באבו רודס. בהצבעה בכנסת 70 ח"כים תמכו בהסכם זה ו-43 התנגדו; בראש המתנגדים עמד מנחם בגין.

שלהבת
רעיון לא מומש [צילום: משה מילנר/לע"מ]

לאחר המלחמה שוקמו מתקנים על-ידי ישראל והשדה הופעל על-ידי חברת "נתיבי נפט" הישראלית
▪ ▪ ▪

שַׁלְהֶבֶת היה יישוב ישראלי (חצי רשמי) בדרום מערב סיני ששכן על חוף מפרץ סואץ, והיה לאחד מיישובי מרחב שלמה בשנים בהן שלטה ישראל בסיני. היישוב נבנה על חולות אבו רודס בצמוד לשדות הנפט הנמצאים במקום, ביבשה ובים. לראשונה כבשה ישראל את אבו רודס במהלך מלחמת סיני, ב-1956. מיד נבדקה האפשרות לנצל את שדות הנפט לצרכיה של ישראל, אך הרעיון לא מומש עקב נסיגת ישראל מסיני. לאחר המלחמה שוקמו מתקנים על-ידי ישראל והשדה הופעל על-ידי חברת "נתיבי נפט" הישראלית. ב-1971 החל להיבנות היישוב "שלהבת", שבו התגוררו העובדים בשדות הנפט ובני משפחותיהם.

במהלך מלחמת ההתשה, בדצמבר 1969, שימשה שלהבת כנקודה קדמית לכוחות הלוחמים במבצע "תרנגול 53". התדריכים ללוחמים ניתנו בו וממנו יצאו למשימתם. המבצע גם הסתיים ביישוב, ואליו הובא שלל המבצע - תחנת מכ"ם מצרית. ובינתיים הובאו למקום 56 משפחות לאחר שהיישוב אושר על-ידי ממשלת ישראל. בליל 6 באוקטובר 1973, ביום הראשון של מלחמת יום הכיפורים, הונחת על היישוב מטח ארטילרי כבד שהצית את מאגרי הנפט והמתקנים. לאחר מתקפה זו הופסקה פעילות השאיבה. במהלך המלחמה נפגעו מתקני הנפט שנית בפעילות אנשי קומנדו מצרים וכתוצאה מפגיעה של טיל הוק ישראלי שנורה בטעות. לאחר אירוע זה פונו כל האזרחים מבתיהם ביישוב. רבים ממפלגות הימין בכנסת כינו פינוי זה בשם "הטרנספר של גולדה". במהלך כל המלחמה נותר האזור בשליטת ישראל. לאחר המלחמה חזרו הגברים ליישוב והמשיכו להפעיל את שדה הנפט עד הפסקת העבודות לקראת הפינוי ב-1975. לנשי היישוב וילדיו לא הונח לחזור לאחר המלחמה.

עם סיום מלחמת יום כיפור נמצא הצבא המצרי בגדה המזרחית של תעלת סואץ, כ-150 ק"מ מצפון ליישוב. הסכם הפרדת הכוחות חודשיים אחר כך הותיר בידי המצרים את השטחים שכבשה והעביר להם שטחים נוספים ממזרח לתעלה. שנה לאחר ההסכם הפעילה ארצות הברית לחצים על ישראל ומצרים לחתום על הסכם ביניים בין המדינות. ההסכם החדש החליף את ההסכם הישן, ובמסגרתו נאלצה ישראל לוותר על עוד שטחים ממזרח לתעלה וכן על שטח צר וארוך שהשתרע ממזרח למפרץ סואץ. בשטח נכללו שדות הנפט והיישוב, והם פונו בעקבות ההסכם בסוף נובמבר 1975. כבר בדצמבר אותה שנה, החלה מצרים ליישב מחדש את אבו רודס.

ביקורת על היישוב והתנהלותו
ספיר. העריך את המקום [צילום: משה מילנר/פלאש 90]

כחייל בשירות סדיר יצא לי להיות במקום שנהפך למעין לאס וגאס ישראלית באמצע המדבר
▪ ▪ ▪

העיירה אבו רודס נכבשה על-ידי ישראל ב-1967 והייתה מרכז הפקת נפט חשוב, העיירה הוחזרה למצרים ב-1975 במסגרת הסכם הביניים בין ישראל למצרים 1975. המחזאי ה' מיטלפונקט הכיר את אבו רודס בימי שירותו הצבאי ועל סמך זאת כתב מחזה בשם "עיר הנפט" שהועלתה לראשונה על הבמה בשנת 2004.

המחזה עסק באירועים משנת 1970, שאבו רודס והאזור היו בשליטת ישראל והייתה בעיני המחזאי לסמל של התבהמות החברה הישראלית. לדברי מיטלפונקט "הדמויות במחזה בדיוניות, אבל המקום קיים... ב-1975-1967, כשאבו רודס הייתה בידינו, היא סיפקה את תצרוכת הנפט של ישראל והניבה רווחים של מיליוני דולרים... כחייל בשירות סדיר יצא לי להיות במקום שנהפך למעין לאס וגאס ישראלית באמצע המדבר, מקום שנהפך לעיר מקלט ששאב אליו טיפוסים שרצו לעשות כסף מהיר, ובחורות שעסקו בזנות במסווה של חדרניות".

בשנת 2005 יצא המחזה בדפוס ונוספו שם קטעים שלא עלו בהצגה. לעומת אמירותיו החריפות של המחזאי כלפי החברה הישראלית זכר דוד חבס, שחי במקום שמונה שנים, את דבריו של פנחס ספיר שידע להעריך את המקום: "עם ישראל יזכור לכם את זה".

הפקת נפט והתיישבות בצידה
חבורת הרפתקנים [צילום: משה מילנר/פלאש 90]

הזהב השחור
האיטלקים שאיתרו את בארות הנפט אף מצאו מי שתיה ראויים בוואדי סדרי והחליטו מיד להפיק במקום את "הזהב השחור".

"לבי במזרח ואנוכי בסוף מערב איך אטעמה את אשר אוכל ואיך יערב", כתב המשורר יהודה הלוי, מגדולי הכותבים היהודיים בימי הביניים
▪ ▪ ▪

יוסי אבידן סיפר בכינוס שנערך השנה לזכר ימי "שלהבת": "הכל ידעו שאי שם בדרום הרחוק חיה חבורת הרפתקנים בעלת מוטיבציה לעבוד, לייצר, להמציא, להפריח את השממה, ועם זאת לחיות את הרגע כאילו אין מחר" יוסי אבידן, תושב רחובות, יזם מפגש היסטורי של יוצאי אבו רודס ומחנה העבודה א-טור שבסיני. בכינוס הוא פירט את תולדותיה המרתקות של עיר הנפט שהוחזרה למצרים במסגרת הסכמי השלום ואז על כבש מטוס הדקוטה הביט אחרון הנוסעים לאחור, מחה דמעה ואמר "שלום לך אהובתי".

אהובתו אינה בשר ודם. אהובתו היא עיר והיום הוא ה-30 בנובמבר 1975. תם פרק בתולדות עיר הנפט. "לבי במזרח ואנוכי בסוף מערב איך אטעמה את אשר אוכל ואיך יערב", כתב המשורר יהודה הלוי, מגדולי הכותבים היהודיים בימי הביניים. בפרפראזה זו אוכל לומר כי גם אנו, בוגרי אבו רודס ומחנה העבודה א-טור, ללא יוצא מהכלל, חיים בצפון אך לבנו בדרום. בימים אלה אנו חוגגים ארבעים שנה להסכם השלום בין ישראל ומצרים עליו חתמו בגין וסאדאת. זהו אותו הסכם השלום שהביא עמו את פינוי אבו רודס, יישוב אשר החל לרקום עור וגידים עם תום מלחמת ששת הימים ביוני 1967.

נלך אחורה בשנים, לטובת אלה שאינם בקיאים בפיתוח שדות הנפט באבו רודס. הנפט באבו רודס התגלה כבר בתחילת המאה העשרים. דא עקא שהביקוש לו היה דל, ועל כן לא גילו בו עניין של ממש. האיטלקים שאיתרו את בארות הנפט אף מצאו מי שתיה ראויים בוואדי סדרי והחליטו מיד להפיק במקום את "הזהב השחור". האמת היא, שכבר במבצע קדש 1956 ניתן היה לשים לב לפוטנציאל הטמון באבו רודס, אך איש לא נתן דעתו לכך, עד שב-1967 הגיעו מוטי פרידמן ודן קמחי והחלו במלאכה.

הם היו בעצם אבן הראשה של מה שיהפוך לימים מקור להזרמת נפט עבור מדינת ישראל נטולת נוזל חשוב זה. ב-11 ביוני 1967, הם הגיעו מלווים באנשי קומנדו ימי ששלח האלוף בוצר, שהיה סגן מפקד חיל-הים דאז. הם מצאו שדה נטוש על-ידי המצרים ובו מספר איטלקים ובדווים אשר באו לבזוז. הברזים נמצאו סגורים, המכלים בערו והציוד ניזוק. קמחי ביקש מהאיטלקים שיישארו ויסייעו בהפעלת השדה, אולם אלה לא התלהבו מחשש שייתפסו כמשתפי פעולה.

קצת על המובילים את הסיפור
קידה לנפט [צילום: משה מילנר/לע"מ]

על הבארות היבשתיות מותקנים החרגולים המוכרים. אלו החרגולים הענקיים אשר תנועתם מטה ומעלה משתווה לקידה לנפט
▪ ▪ ▪

המזל האיר פניו לדני קמחי, כאשר מהנדס איטלקי, גרציסו שמו, ניאות לסייע וסבר כי ניתן להפעיל את השדה (לימים גרציסו נספה באסון בו שרפו מחבלים מטוס ברומא. חבריו הישראלים הוקירו לו תודה ונטעו יער על שמו). אין ספור דיונים התנהלו אצל גורמי הממשלה, עד אשר ב-21.7.67, חודש לאחר ההשתלטות על המקום, יצאה בהצלחה המכלית הראשונה "סמסון" של חברת "אל ים" מלווה ב-24 אלף טון נפט ממעגן בלעים (בשנים הראשונות הוסתר עניין ההפקה מעין הציבור).

יצא, אם כן, ששדה הנפט באבו רודס הפך לאחד מ-100 שדות הנפט העשירים בעולם. כך, החל חיש מהר להתגבש צוות עובדים, כמו גם אנשי שירותים כגון קבלן המזון זלמן ז"ל, קבלן הניקיון רסין ז"ל, ביטחון ועוד. להנהלת החברה מונו כמנכ"לים מוטי פרידמן, מאיר גירון ומיכאל קיש, וכמנהלי השדה עזרא יהודאי, שלום סלע, מילוש יעל, חיים צוקר וסגר את הרשימה אלישע רואי. ומה יכול יותר להעיד על קצב מסחרר של עבודה קשה, אשר הניבה תוך 6 חודשים יותר ממיליון טונות ראשונות של נפט!

הנפט כידוע הופק הן מן היבשה והן מן הים. על הבארות היבשתיות מותקנים החרגולים המוכרים. אלו החרגולים הענקיים אשר תנועתם מטה ומעלה משתווה לקידה לנפט, ואילו מן הים הוזרם הנפט דרך צינורות שעמלו עליהם צוותי צוללנים למכלי איסוף שבחוץ. זר לא יבין את הלהט הקיים במי שמתאר באהבה כה רבה את עמלם של העוסקים בנוזל כה מוערך. בסיום יום עבודה, או לחלופין ליל עבודה, שב כל אחד ל"חממה", הרי היא עיר הנפט אבו רודס.

חממה על שום מה? על שום החדרים אשר מורקו, סודרו והתבשמו בריח משכר במהלך היום, בידי ידיהן האמונות של "בנות רסין" (כך הן כונו על שם קבלן הניקיון האגדי מר רסין). בנות יקרות אלה, תחת ניצוחה של עליזה, הרעיפו עלינו את אהבתן. הן עמלו במרץ להכין לכל אחד מאתנו את חדרו ואת מצעיו כאילו הנה, חתן וכלה ישובו בערב למקום הראוי להם. כך הרגשנו, ואין זו מטאפורה".

"שלהבת" וחיי החברה
גם גן ילדים [צילום: משה מילנר/לע"מ]

שבה את לבם
השמחה בקרב העובדים הייתה אינהרנטית וכשהגיעו אורחים לאבו רודס שבה המקום את לבם עד כדי כך שלא מעט נשארו בעיר והפכו לעובדים מן המניין.

צמוד לאבו רודס הוקם ישוב אזרחי שנקרא "שלהבת", שכלל גן ילדים ובתי ספר, שק"מ, סניף בנק, תחנת אגד, מסעדות ומספרות
▪ ▪ ▪

העיר נשאה אופי אוטרקי אשר מספקת כמעט את כל צרכיה – תחבורה, חינוך, בתי מלאכה, תחנת כוח, תחנת דלק, שרותי מים וחשמל, קשר קווי ואלחוטי, שרותי ים, שרותי תעופה, אחזקה, רפואה, דיור, תזונה, ניקיון, כביסה, בידור, ביטחון, עיתון פנימי, מועדון, ספרייה ואף קונדיטוריה משובחת. צמוד לאבו רודס הוקם ישוב אזרחי שנקרא "שלהבת", שכלל גן ילדים ובתי ספר, שק"מ, סניף בנק, תחנת אגד, מסעדות ומספרות.

מלחמת יום כיפור גדעה את הרעיון, הישוב פונה ומאז לא חודש. כשהחלה המלחמה פונו הנשים והילדים צפונה במטוסי ההרקולס המפורסמים, בנוסף לדקוטה. שעה לאחר מכן הותקפה אבו רודס מן האוויר. למחרת היום פונו רוב העובדים. במקום נותר צוות חרום של כ-40 איש באישור שר הביטחון, לצורכי התחזוקה השוטפת. בהתקפה זו, נפגעו מספר מכלים והעובדה שהנזקים לא היו כבדים מוסברת בהשערה כי המצרים קיוו לכבוש את אבו רודס בחזרה, או לקבלה ביום מן הימים.

בפרספקטיבה של זמן הם צדקו. ב-1 בינואר 1974 ראה אחד מצוותי ה-נ.מ. שלנו על פני הרדאר 3 נקודות. הלה חשב שאלו מטוסים. בדיווח על כך לממונים עליו קיבל אישור לפגוע בהם. כך יצא בעצם שטילים שלנו פגעו במתקן השאיבה המפורסם שלנו. למרבה המזל, לא היו פגיעות בנפש ומספר פצועים פינו עצמם ליבשה. הבאר שנפגעה הייתה אחת העשירות והדליקה הייתה נוראית. הואיל וישראל הייתה חסרת ניסיון בדליקות וכיבוי מסוג זה, 4 חודשים השתוללה האש, עד אשר אנשי החברה בעזרת מומחים מחו"ל שמו לה קץ.

סחטנו כל דקה ועם שאיבת הנפט ידענו לשאוב אהבה מן החול, הים והמדבר. השמחה בקרב העובדים הייתה אינהרנטית וכשהגיעו אורחים לאבו רודס שבה המקום את לבם עד כדי כך שלא מעט נשארו בעיר והפכו לעובדים מן המניין. מיד עם פינוי אבו רודס קיבלה הממשלה החלטה לפתח שדה נפט בישוב א-טור. קומץ עובדים עם מנהל השדה רמי זק ועוזרו האישי, עבדכם הנאמן יוסי אבידן, עברו ישר ל-א-טור כשבראש החברה ששמה היה "הפרויקט" עמד אלישע רואי, אשר ניהל את שדות הנפט באבו רודס. באותם ימים היה יצחק מודעי שר האנרגיה. הוא דחף במלוא עוזו להקמת שדה נפט בשותפות עם חברת "נפטון" האמריקנית. אולם בשונה מאבו רודס, ידוע ידענו שביום מן הימים גם א-טור תהפוך לנחלת העבר, בד-בבד עם התקדמות הסכם השלום עם מצרים.

למען השלום - מוותרים
מוותרים [צילום: יעקב סער/לע"מ]

במסגרת ההסכם שנערך בתיווכה של ארצות הברית נסוגה ישראל כמה עשרות קילומטרים ממערב לתעלת סואץ וכך גם היישוב על אתרי הקידוחים הסמוכים לו
▪ ▪ ▪

בסתיו 1975 הורד הדגל מבנייני שלהבת ובנובמבר 1979 החלה ההפרדות מסיני היפה. והנה, 44 שנים אחר פינוי אבו רודס ו-40 שנה אחרי החזרת א-טור, אנו עומדים גאים וזקופי קומה על כל מה שעברנו וחוגגים יחד את אחד המפגשים המרתקים ביותר בזכות מאמץ אדיר של איתור החברים מכל קצות הארץ, חלקם מארצות זרות. אולם בעוד אנו שרים ורוקדים, אין אנו שוכחים לרגע את כל החברות והחברים שאינם בחיים. אנו מרכינים ראש בפניהם על חברות אמיצה וחוויות משותפות שעברנו. יהי זכרם ברוך".

אך הפעם נדבר על היישוב האזרחי שננטש בעקבות כך. שלהבת נוסדה כיישוב המיועד לעובדי חברת נתיבי נפט אשר הפעילו לאחר מלחמת ששת הימים את קידוחי הנפט במערב ודרום סיני. באותה התקופה סיפקו שדות הנפט באבו רודס למעלה ממחצית מתצרוכת הנפט של המדינה. עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים פונו המשפחות מהאזור שהיה נתון בשטחי הקרבות. ביומה הראשון של המלחמה ירו המצרים מטחי פצצות על היישוב מה שלא אפשר הישארות אזרחית במקום.

לאחר המלחמה חזרו הגברים ליישוב והמשיכו בהפעלת אתר הקידוחים אך הנשים והילדים לא הורשו לשוב למקום. במסגרת ההסכם שנערך בתיווכה של ארצות הברית נסוגה ישראל כמה עשרות קילומטרים ממערב לתעלת סואץ וכך גם היישוב על אתרי הקידוחים הסמוכים לו. נסיגת צה"ל מהאזור לוותה בהפגנות סוערות מצד חוגי הימין במדינה אך ההסכם אושר בכנסת ברוב של 70 תומכים לעומת 43 מתנגדים. במסמך המצורף ישנו מכתב מאת עוזר שר החקלאות למנהל לשכת ראש הממשלה אשר בו נכתב על רצונם של המשפחות לשוב אל המקום ומדיניות הממשלה בנושא. כיום המצב: חברת "נתיבי נפט" פורקה בשנת 1977 ובשטח היישוב נמצאת כיום עיירה מצרית.

מילת סיום
דיין. מאופק [צילום: משה שי/פלאש 90]

"חברת הנפט" תמכה בעובדיה והחבורה שהחלה לחיות שם זכתה לעידוד מאופק מצד משה דיין בעיקר בהיבט הביטחוני
▪ ▪ ▪

במבט לאחור תיארו ותיקי שלהבת את החופש, הפשטות, הטבע ויכולת לעשות כל דבר כתכונות הבולטות של המקום. אבל, העובדה שמאחורי התיישבות זו לא עמדה תנועה התיישבותית פוליטית מוכרת כפי שעמדה תנועת המושבים מאחורי ההתיישבות בפתחה ולאורך החופים או כפי שעמדה התנועה הקיבוצית מאחורי הקיבוצים שהוקמו – גרמה לכך שהמוסדות, הממשלה וצה"ל תמכו אך במעט ביישוב שלהבת ואף לא ראו צורך אסטרטגי או פוליטי להמשיך ולקיימו.

אמנם "חברת הנפט" תמכה בעובדיה והחבורה שהחלה לחיות שם זכתה לעידוד מאופק מצד משה דיין בעיקר בהיבט הביטחוני – אך לאחר ההתקפות שבוצעו שם בפתיחת מלחמת יום כיפור והסכנה בהמשך ישיבת המשפחות שם, מנעה את המשך קיומה של "שלהבת".

לקריאה נוספת

ארכיון המדינה, מרשתת, סרטון בטלוויזיה

חגי סגל, שטחים תמורת חלום - יומן לאומי מתש"ח ועד הלום, ידיעות ספרים, 2013.

וייסמן ע', הפינוי, בית אל, 1990.

מיטלפונקט ה', "עיר הנפט", מחזה, תל אביב 2004.

פוצ'ו, 20 אחרי 10, תל אביב 2002.

פוצ'ו, אחרי במדבר, תל אביב 1982.

קליאוט נ' אלבק ש', סיני – אנטומיה של פרידה, פינוי ישובי סיני, תל אביב 1996.
תאריך:  06/05/2019   |   עודכן:  06/05/2019
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות   /  ישראלי-ערבי
פחות משבועיים חלפו מאז חשף העיתון הכוויתי 'אלקבס' את הקנוניה לערער את היציבות בירדן לקראת פרסום "עסקת המאה" של הנשיא דונלד טראמפ, החל המלך עבדאללה לפעול כדי לעשות סדר בארמון המלוכה ובמנגנון השב"כ (מוח'אבראת-בערבית) הירדני.
הידיעה על השתתפות ישראל בתערוכה הבינלאומית אקספו 2020 שתתקיים בדובאי בחודש אוקטובר בשנה הבאה פשטה כאש קוצים בעולם הערבי נוכח התקרבות פרסום פרטי "עסקת המאה" של הנשיא טראמפ.
28/04/2019  |  יוני בן מנחם  |   מאמרים
יציבותה של ממלכת ירדן היא נכס אסטרטגי מן המעלה הראשונה לביטחון מדינת ישראל, שבעבר הרחוק יותר אף הייתה מוכנה לאיים במלחמה עם סוריה כדי להגן על השלטון ההאשמי. זהו הגבול הארוך ביותר של ישראל, והמשפיע ביותר על לב הארץ - המשולש שבין גוש-דן המורחב, ירושלים וחיפה, שבו חי ועובד הרוב הגדול של אוכלוסייתה.
בצמרת אש"ף מודאגים מאוד וזועמים על הכוונה של חמאס להקים "מטה על" לטרפוד "עסקת המאה" של הנשיא טראמפ, שיכללול את כל הפלגים הפלשתינים שחברים באש"ף בשטחים ובפזורה הפלשתינית. גורמים בכירים באש"ף אומרים כי מדובר בניסיון ציני של חמאס לנצל את "עסקת המאה" של הנשיא טראמפ כדי להקים גוף מקביל לאש"ף או גוף חלופי לו.
25/04/2019  |  יוני בן-מנחם  |   מאמרים
"בהינתן פעילותו הממשית והעקבית של העותר לעידוד חרם, נראה למעשה, כי מדובר בהחלטה מתבקשת מאליה". כך אומרת שופטת בית המשפט המחוזי בירושלים, תמר בזק-רפפורט, על גירושו מישראל של פעיל ה-BDS עומר שאקיר, מנהל שלוחת Human Rights Watch בישראל. בזק-רפפורט דחתה (16.4.19) את עתירתו של שאקיר נגד החלטתו של שר הפנים, אריה דרעי, שלא לחדש את אשרות העבודה והשהייה שניתנו לו.
22/04/2019  |  איתמר לוין  |   חדשות
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
יוסף אורן
יוסף אורן
מתחילה התכוונה המחברת לכתוב רומן רב-דורי על משפחה המתמודדת עם משבר האקלים הפוקד את כדור-הארץ בעיירה צפונית אחת, ורק משום שלא הצליחה לממש את התוכנית המקורית, החליטה להעלים את כישלונ...
טובה ספרא
טובה ספרא
תקופה מסוכנת עם פוטנציאל לעימותים, פעולות טרור ופתיחת חזית חדשה במלחמה. ייתכן אובדן חיים, בעיקר בפעולות הומניטריות. המערכה נמשכת והסכנה מתגברת. הרבה מילים חשובות לזמנים הקרובים שעי...
אלי אלון
אלי אלון
בתי העלמין הקיבוציים, לרוב מטופחים ומגוננים בצמחי ושיחי נוי ובעצים מצילים    בסך-הכל ניתן לקבוע כי בתי העלמין הקיבוציים מטופחים יותר מאשר בתי עלמין אחרים
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il