נרדמו בשמירה? האם אירוויזיון דוחה שבת? לפחות כך נראה אליבא ראש הממשלה,
בנימין נתניהו, ושר העבודה,
חיים כץ, שהחליטו להעניק היתר עבודה גורף בשבת להכנת תחרות הזמר.
אולם השאלה היא מי התיר להם זאת? מתברר ששני האישים הנכבדים פעלו בניגוד לחוק, השולל סמכוּת זוֹ מממשלת מעבר. אז היכן אתם יפי הנפש, כלבי הדמוקרטיה שומרי הסף של החוק? מדוע הפעם נרדמתם בשמירה? האם משום שהחוק נוגד את השקפתכם החילונית? והיכן נעלם קולם של הח"כים החרדים והדתיים, המהווים כוח אלקטורלי משמעותי בכנסת של 21 מנדטים? היכן המחאה המתבקשת שלכם על-פי חוק למען השבת?
חתול השומר על השמנת
נראה כי אליבא שופטי בית המשפט העליון אזרחי המדינה מתחלקים לשניים: כבוד השופטים, שהם אזרחים סוג א', הזכאים להגנה משפטית מפני הסתה של טוקבקיסטים.
הסוג השני הם שאר אזרחי ישראל, אזרחים סוג ב', אשר על-פי פסיקת בית המשפט יהיו חשופים להשמצות טוקבקיסטים בשם
חופש הביטוי וּבחסוּת האנונימיוּת.
וכאן בא לידי ביטוי ההבדל השני בין השופטים לשאר האזרחים. לגבי כבוד השופטים קיימת ההבחנה בין חופש הביטוי, המחייב את האנונימיות של הטוקבקים (תגוביות), לחופש השיסוי המחייב את חשיפת זהותם של המגיבים כדי להעמידם לדין. לעומת זאת, לגבי האזרח הקטן ההבחנה אינה קיימת. בְּשֵׁם קידוש הפרטיות של הטוקבקיסטים, נכלל חופש השיסוי בתחום הרחב של חופש הביטוי והוא לגיטימי מבחינה משפטית.
כך אנו עדים לתופעה מגונה, ששופטי העליון האמורים להגן על האזרחים באמצעות החוק, עושים בו שימוש לטובת עצמם, תוך אפליית שאר אזרחי המדינה. הֶחתול השומר על השמנת כבר אמרנו?
דגל יהודי
כשמניפים את דגל ישראל, כדאי להיזכר בסממנים היהודיים שלו, וּבמיוחד צבע התכלת השולט בו, שהוא
סמל הטלית שציציותיה עשויות פתיל תכלת. לצידו נניף ברמה דגל יהודי נוסף, דגל השבת, שהיא ברית בין הקב"ה לעם ישראל. כזכור, כשלושת אלפים שנה לפני שחגגנו את עצמאותנו המדינית, חגגנו ביציאת מצריים בפסח, שבו נהיינו לעם, את
עצמאותנו הלאומית לקראת קבלת התורה. 
