|   15:07:40
דלג
  רפי לאופרט  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
אפל ווטש: מהפכת הטכנולוגיה על פרק כף ידך
כתיבת המומחים
ניכיון שיקים - יתרונות וחסרונות

מה עוד לא נתנו וניתן

חגיגות יום-העצמאות ה-71 מעידות שהציונות הגשימה את מטרתה הראשונה - הקמת מדינת לאום יהודית וריבונית בארץ-ישראל. עד יובל ה-100, עליה להשלים את הטמעת תודעת העצמאות והריבונות להלכה ובמעשה במוחם של יהודי העולם ושל לא יהודים כאחד
12/05/2019  |   רפי לאופרט   |   מאמרים   |   תגובות
[צילום: נתי שוחט/פלאש 90]

אנו חוגגים בימים אלה 71 שנים לעצמאות ישראל. מדינת-ישראל היא הפרויקט ההירואי של הציונות, שחיפשה במשך כמה עשרות שנים מענה ל"בעיית היהודים" אחרי קרוב ל-2000 שנות גלות. הסתבר ליהודים החושבים בעם היהודי, שבכל המקומות בהם שהו בני-העם "כאורחים" של עמים אחרים במדינותיהם, נאלצו הם במוקדם או במאוחר לשלם מחיר כבד מאוד על האירוח; ובדרך כלל היה זה מחיר בדם ובדמים תרתי משמע.

אורח הוא קרוא או נסבל, עד אשר מסיבות כאלה ואחרות נמאס למארח ממנו. ואז בתירוצים מתחכמים ובדרכים מפותלות הוא מסביר לו שהגיע זמנו לאסוף את מטלטליו ולצאת לדרך חדשה. טיבה של הדרך החדשה היא תמיד עניין של החלפת גלות בגלות. כאשר היהודים אינם מבינים את "הרמז" ומשתהים מדי בחיפוש אחר "חוף המבטחים" הזמני התורן, יש אצל המארח קצר-הרוח מי שידאג להבהיר ליהודי, שעבר זמנו ו"פג תוקפו"...

פעמים עטוף ההסבר בהנמקות תיאולוגיות דוגמת הנצרות והאיסלאם ופעמים בהנמקות הלקוחות מעולם הפילוסופיה דוגמת תורת הגזע. ההסברים האידיאולוגיים באים להסתיר את העובדה שלרוב הסיבה האמיתית היא שנאת זרים, חוסר סובלנות לזולת או משבר כלכלי-חברתי ופוליטי. מה שמאפיין חברות המוגדרות כעמים, הוא שהן קרובות אצל עצמן. עניי עירן קודמים תמיד לזרים ומול היהודים, בין אם מסיבות תיאולוגיות ובין אם מסיבות תרבותיות או כלכליות - הם היו תמיד הזרים, או לפחות החלק הכי פחות נסבל מהם.1

הואיל ואיננו חסרים דוגמאות לעובדות אלה במהלך 2000 שנות הגלות שלאחר חורבן בית שני, התפתחותם של תנאי אי-יציבות פוליטית וכלכלית באירופה - שבמהלך כ-400 השנים שבין ימי הביניים ועד תחילת המאה ה- 20 הייתה "מרכז העולם" - היו אותות אזעקה מובהקים ליהודים בעלי "אוזן מוסיקלית" וכושר הסקת מסקנות ולימוד מההיסטוריה. יהודים אלה היו במחצית השנייה של המאה ה-19, מחולליה האמיתיים של הציונות. אף אירוע יחיד לא חולל את השינוי התודעתי - לא פרשת דרייפוס לבדה, לא הפְּרעות במזרח אירופה כשלעצמן ולא פרוסיה המתארגנת באירופה לכוח יבשתי-עולמי בחסותו והדרכתו של ביסמארק ברבע האחרון של המאה ה- 19; גם לא תנועת "אביב העמים" של אמצע אותה מאה, שלוותה בהתפרקותן והתהוותן של מדינות ומעצמות, שמיעוטן שלטו לתקופות מוגבלות בחלקים גדולים של העולם הנגיש באותן שנים. יסודות תחושות הבטן השליליות של אותם יהודים, באו כנראה מהצמרמורת שעברה בעצמותיהם מחמת התחושה, של אי-יציבות גדולה, הממשמשת ובאה על אירופה והעולם. אי-יציבות הייתה תמיד מבשרתן של אירועים שליליים, משבריים, עתירי אלימות ושפך-דם. במצבים אלה הוכו היהודים תמיד מכות אנושות, מבלי שיהיו אחראים או שותפים ממשיים ליצירת המשברים עצמם.

כאשר מתרחש משבר במדינה אחת, יכולים "הזרים" שלה ויהודים בכללם, לעקור ממנה למדינה שכנה ולמצוא בה מקלט עד יעבור זעם.2 רובם אינו חוזר בדרך כלל למקום ממנו עקר, אלא משתקע במקום החדש, עד אשר משבר חדש עוקר אותו גם משם. אולם, כאשר המשבר הוא אזורי ולא כל שכן עולמי, נוחיות זו פגה וקטלניות המכות שסופגים הזרים ובראשם היהודים מחריפה עשרת מונים. כל זאת הבינו אבות הציונות ומכאן היה המרחק למסקנה שהפעם נדרש פתרון דרסטי, כולל, מקיף ועכשווי, קצר למדי. התנועה הציונית חיברה וליכדה את כל אותם יהודים שהבינו והפנימו, שהפתרון היחיד שישנה את מצב היהודים מן היסוד ויהפוך אותם "מזרים נצחיים" ו"אורחים בלתי-קרואים" כרוניים, מבעיה נצחית של סביבתם ומושאם של אסונות מתגלגלים המאיימים לכלותם - היא נורמליזציה שלהם כעם. יצירת נורמליזציה מחייבת טריטוריה - מדינת לאום ריבונית משלהם - ומדינה כזו, שהייתה שלהם גם בעבר - אכן קיימת. הם נושלו ממנה בכוח הזרוע ועליהם לחזור אליה ולחדש בה את חייהם הלאומיים. להתארגנות שאמורה הייתה לחולל שינויים אלה קראו ציונות ומשהוגשמה המטרה - עוד בטרם הושלמה כליל - נקראה המדינה ישראל.

מדינה לעולם אינה ניתנת לעם על מגש של כסף. קיומה של מדינה ריבונית לעולם איננו מובן מאליו. הסכנות לקיומה הן פנימיות וחיצוניות ומחייבות עמידה על המשמר ונכונות להקרבה. אין מדינה ריבונית שאינה נאלצת מפעם לפעם להגן על קיומה או זכויותיה ולשלם על כך מחיר דמים. "שלום" הוא מצב שבו מקרים אלה נדירים יותר ועוצמתם נמוכה יחסית. אולם, שלום אבסולוטי קיים רק בחזון "אחרית הימים" של נביאי ישראל.

הקירבה בין יום השואה ליום הזיכרון וליום העצמאות, ככל שהדבר נשמע אולי בנאלי, אינם מקריים. הדברים מייצגים שלימות אחת. השואה היא תוצאה מכך שלא הצלחנו להקים את המדינה היהודית מבעוד זמן, בטרם התחוללה ושמִפניה חששה הציונות. בשל כך לא עמדה לרשות העם היהודי בזמן המלחמה אף ארץ מקלט שהייתה מוכנה לפתוח לרווחה את שעריה ולקלוט כל מי שסכנת כיליון אמיתית ריחפה על ראשו. עובדה זו הקלה על הנאצים בביצוע תוכניתם המפלצתית ל"פתרון סופי" של הבעיה היהודית. השואה השמידה את המאגר האנושי הגדול והחשוב ביותר של העם היהודי בעולם, שאמור היה להוות בסיס לפתרון המדיני-לאומי ההכרחי לשבירת מעגל הקסמים של רדיפת יהודים בלתי נפסקת ואיום קיומי ורוחני על הישרדותם. השואה לא חוללה את המדינה, רק הוכיחה את חיוניותה.

תוצאת שואת אירופה הייתה שכאשר הגענו אל סף רגע הקמת המדינה היהודית, לא הספיק כוחו של הישוב להשלמת המהלכים שנדרשו ליישום הפתרון הלאומי. למעשה, בחודשים הראשונים שלאחר הכרזת העצמאות, כלל לא היה מובן שהיישוב ישרוד את התוקפנות הערבית שביקשה לחסלו באיבו. שני אירועים היסטוריים אלו הוכיחו שהעם היהודי, כשהוא מפוזר ומפורד, מסכן בכך דרך קבע את קיומו. שכן אין שום דרך ריאלית בה קהילה יהודית "אורחת" במדינה אחת, תוכל לסייע לקהילה אחרת ונרדפת, ככל שהדבר נדרש על-פי אילוצי השעה. יהדות ארה"ב, שהייתה באותן תקופות הקהילה היהודית החזקה ביותר בעולם, במדינה שהפכה בסערת מלחמת העולם השנייה למעצמה העולמית החזקה ביותר, לא הצליחה לשנות את מדיניות ההגירה השלילית של הנשיא רוזוולט ולא הצליחה לדרבן את הממשל האמריקני לתקוף את מחנות המוות הנאציים. מכאן שלא יכלה לסייע באופן מהותי למאבק הצבאי לעצמאות בארץ-ישראל. אינני אומר שלא עשתה דבר; אני אומר שמה שעשתה היה בדרך כלל מעט מדי ומאוחר מדי ובמשברים גדולים אין בכך די.
שיעור הקורבנות שספג היישוב בארץ במלחמת העצמאות בעטייה של מציאות זו, היה גבוה ביותר (כ-1% מכלל האוכלוסייה, כשמרבית הנופלים הם צעירים ובני גיל הביניים). כוחה של ישראל לא עמד לה לסיים את מלחמת השחרור באקט מכריע של ניצחון, שיבסס ויבצר הסדרים מדיניים ואסטרטגיים המבטיחים את הקיום הפיסי. חלק מהמלחמות שניהלה ישראל לאחר מכן, נבע מסיבה זו. מלחמת ששת הימים, הייתה למעשה השלמתה של מלחמת השחרור. מנהיגות היישוב של אותם ימים לא הבינה ולא הפנימה זאת, ובמידה רבה ביזבזה מרכיבים קריטיים3 של אותו ניצחון ממדי הפגיעות והיקף החללים הפך אירועים אלה לטראומתיים ולהערכתי מציאות זו תמשך עוד כ-2 דורות.

שבעת מרכיבי העוצמה הלאומית של מדינה ריבונית כוללים: 1. דמוגרפיה 2. טריטוריה 3. כלכלה 4. עוצמה צבאית 5. רמת טכנולוגית 6. איכות המשטר 7. הרמוניה חברתית. סדר מניית מרכיבים אלה אינו קובע בהכרח את חשיבותם היחסית. חשיבותם נגזרת מהאתגרים שבפניהם ניצבת המדינה. שלושת המרכיבים החלשים יחסית בתמהיל הישראלי מול העתיד הנראה לעין הם: דמוגרפיה, טריטוריה ואיכות המשטר; דרכי התיקון הן עניין לדיון נפרד. שניים מתוך השלושה - דמוגרפיה ואיכות המשטר - תלויים בעיקר בנו ובעם היהודי החי עדיין בתפוצות.
אל יובל המאה צריכה ישראל לחתור והגיע כשהיא משוחררת מתובנות גלותיות לגבי משמעותה של ריבונות יהודית בארץ-ישראל וכאשר ריבונות זו אינה נתונה עוד לוויכוח אידיאולוגי, פוליטי או משפטי ומעוגנת בחוקה כתובה ומאושררת במשאל-עם.

הערות

1. המציאות בפולין כיום מדגימה עניין זה היטב. מצד אחד חוקקה הממשלה הלאומנית חוק האוסר להאשים את הפולנים במפורש ברצח יהודים בשואה. הטיעון הצבוע הוא שפולין הייתה מדינה כבושה ועל כן לא שלטה בגורלה. לעומת זאת ידוע ממקורות שונים שלמעלה מ-200 אלף יהודים נרצחו ע"י פולנים בשואה, ובמקרים מסוימים חיסלו קהילות שלימות. רצח יהודים ע"י פולנים בוצע גם לפני השואה וגם אחריה, בעת ההשתלטות הסובייטית על המדינה. עניין זה מקבל ממדים נוספים כאשר הממשלה הפולנית מתכוונת לחוקק חוק נוסף – חוק "הרצחת וגם ירשת" – שיתכחש לזכותם של יורשים לדרוש החזרת נכסיהם של בני משפחה שהושמדו בשואה. ראה, למשל: [קישור]
2. זה בקרוב גם מה שעושים ישראלים שוטים כשהם נודדים "לאות מחאה" מישראל לגרמניה, בשל יוקר הדיור, למשל.
3. בהקשר זה ראוי לערוך דיון נפרד בשאלת הוויתור על סיני כחלק מהסכם השלום עם מצרים, אולם אפילו כאן יש פנים לכאן ולכאן כאשר בוחנים את ארבעים שנות השלום עד כה והישגיו מול החסרונות שבוויתור טריטוריאלי וכלכלי אדיר שליוו הסדר זה.

הכותרת - מתוך "שיר בוקר", מילים: נתן אלתרמן; מנגינה: דניאל סמבורסקי (הלחנה: 1932)
תאריך:  12/05/2019   |   עודכן:  12/05/2019
רפי לאופרט
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
מה עוד לא נתנו וניתן
תגובות  [ 4 ] מוצגות   [ 4 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
קורא ותיק
12/05/19 12:05
 
רפי לאופרט
14/05/19 13:32
2
קורןנאוה טבריה
13/05/19 06:10
 
רפי לאופרט
14/05/19 13:53
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
לא ייתכן שחשבון נפש מוצדק, שיש לנו עם אסלם קיצוני בתקופה הנוכחית, יהיה בעוכרי האמת המדעית, לה אנו חייבים בעת הגשת ספר היסטוריה לתלמידינו במערכת החינוך בישראל.
12/05/2019  |  איתן קלינסקי  |   מאמרים
בֶּן אָדָם אַחֲרֵי מוֹת קְדוֹשִׁים
11/05/2019  |  אברהם הללי  |   מאמרים
הבחירות הסתיימו ובחגיגה דמוקרטית שרבים מעמי העולם יכולים להתקנא בה, הרב הכריע את הכרעתו החד-משמעית. למרות זאת למשה יעלון (בוגי) ברור גם ברור שהדמוקרטיה בסכנה של ממש שהרי רק עיוור אינו רואה את ההונאה: נתניהו עומד לשנות את צורת השלטון בישראל! המנהיג שזה עתה נבחר עומד להפוך את ישראל לדיקטטורה! בדמיונו של בוגי פסלי ברונזה ענקים של נתניהו בקרוב מאוד יציפו את ישראל והוא עצמו יושלך למחנה מעצר כפי שכל שלטון דיקטטורי עושה.
11/05/2019  |  יעקב עמר  |   מאמרים
הכנסת ה-21 ערכה את ישיבתה הראשונה, ואנחנו מצפים לכינון ממשלה חדשה בישראל. אני רוצה לאחל לממשלה החדשה, שהמצפן החברתי של פרשת השבוע "וֶאֱמוֹר" ינחה אותה בדיוניה וביישום החלטותיה.
11/05/2019  |  איתן קלינסקי  |   מאמרים
בתום חגיגות יום העצמאות ה-71 למדינת ישראל, אני מוצא לנכון להסב את תשומת לה ממשלת ישראל שבתחומי עיר הבירה שלנו, בשטח השיפוט המוניציפלי של העיר ירושלים, בחלקה הצפוני מזרחי משתרע על פני כמאתיים דונם מחנה פליטים בשם שועפט.
11/05/2019  |  איתן קלינסקי  |   מאמרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
דן מרגלית
דן מרגלית
היועצת המשפטית קרעה הלילה את מסכת הצביעות והרמייה והשטיקים והטריקים של בנימין נתניהו ושריו ובעיקר החרדים שבהם    בהרב-מיארי אמרה למאיר פרוש ולמגעילים שעימו כי צריך להגן על האומה ולה...
אלי אלון
אלי אלון
בעוברי ברחוב צד את עיני נוסחו המוזר של שלט הרחוב שמופיע עליו הכיתוב הבא בלבד: "דוד סמילנסקי פקיד ועסקן, מנהל מחלקת המים בעיריית תל אביב"    משום אין אזכור בשלט ולו ברמז לעובדת היותו...
איתמר לוין
איתמר לוין
עם חיוך תמידי והמון סבלנות ואנושיות, חוי טוקר מנהלת בנינוחות דיוני חדלות פרעון - אם כי לעיתים תכונות אלו גורמות לה לאפשר לעורכי דין להאריך מדי ואף לנהל שיחות ממש מתחת לדוכן
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il