|
|
הנאה לזכייה [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
אז כן, זה מתנגן וערב לאוזן - "יש אליפות למכבי". שרנו הלילה באצטדיון בכל כוחנו אל תוך הצינה, כש
מכבי תל אביב סיימה בניצחון על נתניה בשיעור 0:3 וקיבלנו רשמית את צלחת האליפות.
למכבי תל אביב יש הגמוניה על תולדות הכדורגל הישראלי. זכתה יותר פעמים מכל קבוצה אחרת. אבל אחרי שליטת יחיד צמחה בפתח תקוה הקבוצה בראשותו של נחום סטלמך האגדי, ואחר כך הגיעו מכבי חיפה ובית"ר תל אביב ומדי פעם היו כמה שנים טובות גם ליריבתנו הגדולה הפועל תל אביב, ובעשור האחרון ההצדעה עברה לבאר שבע.
לאוהד זו סיבה לתסכול. הלוואי שמכבי יכלה לזכות כל שנה כפי שזה היה מובן מאליו בשנות ה-50' עם שייע גלזר ואלי פוקס, ואברהם בנדורי ונוח רזניק ויוסל'ה גולדשטיין, שני האחרונים עוד עימנו ויזכו לחיים ארוכים.
בפועל טוב שנוצרה תחרות. טוב שיש הקוראים תגר. טוב שהאליפות גם נשמטת מדי פעם (אם כי אוהד אמיתי אומר לעצמו בתפילה: אבל לא בימיי). אבל זה גם מה שמוסיף הנאה לזכייה, שהיא לא ודאית כמו בעבר הרחוק.
איזה כיף שצהוב עולה. איזה כיף אם נוכל לחזור על כך בעוד שנה. להבין שייתכן גם שנפסיד, אבל לא להשלים עם כך. שוב צהוב עולה.
[
פורסם בדף הפייסבוק של דן מרגלית]
