הדיווחים בעיתונות היום בדבר דרישותיהם הקואליציוניות כביכול של החרדים להקים ועדת רבנים שתכריע אילו עבודות ניתן להתיר בשבת ואילו לא אינם מדויקים. בניגוד לנטען כאילו המפלגות החרדיות שיכורות כוח ומבקשות לשנות את הסטטוס-קוו באופן שישליט את השבת על המדינה, האמת הפוכה.
הדבר בו מעוניינים החרדים, ואף יותר מהם באיחוד מפלגות הימין, הוא הפסקת המצב הקיים בו החוקים האוסרים העסקה בשבת וכל מה התקנות וההוראות סביבם הפכו לאות מתה בספר החוקים.
הדתיים מבקשים לחזור לסטטוס-קוו שנשחק במהלך השנים, ומצד אחד לקבוע אכיפה קפדנית של חוק שעות עבודה ומנוחה בכל הקשור להעסקה אסורה במנוחה השבועית, ומצד שני לוודא כי היתרי עבודה בשבת יינתנו במשורה, כפי שמחייב החוק.
כאמור, אין מדובר בוועדת רבנים שתקבע את האסור והמותר. מה כן? עד סוף שנות התשעים ובמשך עשרות שנים עברה כל בקשה להיתר עבודה בשבת שמשכו יותר מחודשיים שלושה מעגלי אישור, שהיו קבועים בנהלים ובתקנות של משרד העבודה אך נשחקו במרוצת השנים. שלושת המעגלים לאישור היתר מיוחד (פרטני) כללו:
(א) ועדה טכנית - בה היו חברים
גם אנשי הלכה המתמחים בטכנולוגיה. ועדה זו בחנה כל היתר וניסתה למצוא חלופות שלא יצריכו חילול שבת. ועדה זו הגישה את מסקנותיה ל(ב) ועדה מייעצת - ועדת משנה לוועדת השרים למתן היתרי עבודה בשבת, המורכבת ממזכיר הממשלה, נציג שר העבודה ונציג השר לשירותי דת, שבחנה את הבקשות להיתרי עבודה.
לוועדות הללו אין מעמד מחייב אלא מייעץ וממליץ, ולכן הן אינן מחויבות להיות מעוגנות בחקיקה. הגורם המחליט היה במעגל השלישי שקיבל לידיו את מסקנות הוועדות האמורות - משרד העבודה. גם המשרד פעל בכמה מעגלים. התנאי לדיון בוועדה הטכנית היה אישור מצד מפקח העבודה של המפעל מבקש ההיתר שהחיוני לבצע את העבודה בשבת, ואישור מצד המפקח האזורי, כאשר בסופו של התהליך הממונה על חוק שעות עבודה ומנוחה או שר העבודה בעצמו היו מחליטים האם לאשר את הבקשה או לפסול אותה.
על אף האמור, במקרים בהם הגוף מבקש ההיתר היה גוף ציבורי או עירוני, לרבות חברה ממשלתית, על מבקש ההיתר היה להביא מכתב מצד השר או סגן השר או מנכ"ל המשרד אליו הוא כפוף, ובו היה מוסבר מדוע נצרך לבצע את העבודה דווקא בשבת. כך למשל, בקשה מצד חברת
רכבת ישראל לבצע עבודה לא נדונה כלל במשרד העבודה מבלי שצורף אליה מכתב משר התחבורה.
כתוצאה מניסוח כללי של הסכמים קואליציוניים בממשלות האחרונות, נשחקו הבנות אלה, וכעת הדרישה לחדשן - אותה דוחף בעיקר "פורום השבת הציבורית" - היא למעשה חזרה לראשונות ותיקון השחיקה, ולא דרישה חדשה לדברים שלא היו בעבר.
