בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
איפה כולם כשצריך אותם? בעולם של חסד ייבנה, עולם של עזרה לזולת, לאן נעלמים כולם כשצריך אותם?
|
נשארים לבד [צילום: מיכל פתאל/פלאש 90]
|
|
|
|
|
לא, זה ממש לא פוסט פוליטי. זהו פוסט אישי מאוד. כשמשפחת פ. הפסידה את כל הונה ואת עסקיה היא גילתה שנשארה לבד עם קשייה. החברים כבר לא התעניינו בדעתם שהייתה קודם נחשבת מאוד. כאילו עם הכסף איבדו גם את שכלם. פתאום היו הערות מעליבות, אמירות גסות, כאילו הכל מותר. פתאום כולם היו עסוקים ומתעלמים. כאילו הם הפקר. כשמשפחת ק. עברה פשיטת רגל כל חבריה ואוהביה לא מצאו זמן להגיע או להתקשר ואפילו לא להזמין לאירועים שמחים. וזהו סיפורה של נ., אישה חברותית ומקובלת מאוד בחברה, שכאשר נעזבה על-ידי בעלה ועם זה הגיעו גם קשיים כלכליים, היא גילתה שאין לה עם מי לדבר על כך. שאיש אינו זוכר לה חסד מעשיה. היא לבד. כן, כשהייתה ממש צריכה, תרמו לה מזון וכסף. אבל חברות? אוזן קשבת? התעניינות והכלה? לא. כי למי יש כוח לקשיים של אחרים? כי מי רוצה להטריד עצמו באמת? עכשיו היא מביטה סביב ותוהה: לאן נעלמו כולם? בחברה האמונה על עזרה לזולת על "עזוב תעזוב עימו", על "דאגה בלב איש ישיחנה", מתברר פתאום שלא כולם קראו ומכירים. והקושי גדול. כאילו תלויים חייה על בלימה. כאילו היא אשמה בקשייה. כאילו אין איש ואין אנשים ואיך העולם ממשיך ככה בעסקיו. כי מתברר שלעתים לתרום כסף זוהי הדרך הקלה לגאולה. שלהם. אבל להעניק מזמנכם, מהקשבתכם, זה כבר ממש מאמץ גדול. זאת השקעה אמיתית. ולמי יש כוח ורצון? רק ליחידי סגולה ממש. בחברה המקפידה על מעשר כספים לנתינה לנצרכים, כדאי שיקפידו גם על מעשר זמן. אין חסד גדול מזה! דווקא מפני שזה קשה כל כך! ועצתי היא למתקשים, לנופלים – אפשר לספר על קשיים, אל תראו שאתם מסכנים. החברה אינה אוהבת מסכנים. העולם מעריץ מצליחים. אז גם אם יש קושי גדול, אפשר להתפלל ולעולם להראות חיוך רחב. כי עם הכוח שתשיגו רק מההתחזקות הזאת, עם הכוח שתשיגו עם העמדת פנים הזאת, תגלו שלאנשים קל יותר להתחבר אליכם. קל להזמין ולהיות מוזמן. עם כל הצער והכאב, עם הכעס והתסכול, לא נוכל לשנות את האחרים, אבל נוכל לשנות את עצמנו. מעטים הם הסולחים לאלו שהחיים הקשו עליהם. וחבל! השתדלו לא להראות את זה או לפחות להמעיט מהקושי. עד הגאולה. שתגיע בעזרת השם!
|
תאריך:
|
14/05/2019
|
|
|
עודכן:
|
14/05/2019
|
|
ציפורה בראבי
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
עמוס שנער
|
14/05/19 13:58
|
|
2
|
|
איפה העולם?
|
14/05/19 20:39
|
|
ועדת הכספים דנה (יום ב', 13.5.19) בסגירתם של שני מפעלים בדרום, שכמה מאות מעובדיהם עלולים להישאר ללא פרנסה. המדובר במפעל חרסה בבאר שבע, מקבוצת חמת ובמפעל אמיליה קוסמטיקס.
|
|
|
החשוד בשוחד, מרמה והפרת אמונים נתניהו מנסה בימים אלה להרכיב ממשלה שכל תכליתה, כך לפחות זה נראה, הוא להציל אותו ממשפט. זאת למרות דברי הרהב שלו בסגנון "אין כלום כי לא היה כלום". דָּבָּרֵי הליכוד ושותפיו, ממיקי זוהר ועד סטמוטריץ', טוענים כי זה "רצון העם" כי, לטעמם, ההצבעה לנתניהו של פחות מ-13% מאזרחיה ותושביה של מדינת מוכיחה זאת.
|
|
|
הימים שלאחר פסח הם ימים דחוסים לעם היושב בציון. עוד לא נחנו מחג המצות ומחג המופלטה ובאו עלינו בזה אחר זה יום הזיכרון לשואה ולגבורה, יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ויום העצמאות. ימי צפירות, טקסים, עצרות, מנגלים, דגלים, נאומים נימלצים. כך בכל שנה לעת הזאת. השנה ניתוספו להם שני אירועים כבדים - יום הבחירות לכנסת שהוא כבר מזמן מאחורינו, וליל הבחירה המוסיקלית שלפנינו, או מה שנקרא: גמר האירוויזיון. ובתוך כל אלה נקלענו לשני ימי לחימה בגבול הדרום, כאשר אירגוני הטרור הרצחני הצטרפו ל"חגיגה", כדרכם.
|
|
|
אני מוצא לנכון להודות לד"ר אורי וייס, עמית מחקר במכון ון ליר, על שהגיש לקורא הישראלי אנתולוגיה צנועה של שירים ומסות בעריכתו, הנושאת את השם "וַאֲהַבְתֶּם", המוקדשת למשוררת ד"ר טלי לטוביצקי, שהלכה מאתנו השנה אחרי התמודדות קשה עם מחלה ממארת. היא הייתה רק בת ארבעים ושלוש במותה.
|
|
|
הגברת ליהיא לפיד כתבה פוסט בפייסבוק. ניכר ממנו שהיא הייתה נסערת בעת שכתבה אותו. להבנתה היא פוטרה מידיעות אחרונות בשל היותה רעייתו של יאיר לפיד. המתנתי בסבלנות לתגובה של העיתון והיא לא אחרה לבוא. העיתון התייחס במילים האלה "לפיד לא פוטרה עדיין, ולא התקבלה ההחלטה סופית, אבל לקראת חזרתה לעבודה הועלתה בפניה על-ידי מעסיקיה הבעייתיות שבפעילות שלה בקמפיין מפלגת כחול לבן. היא מיהרה לפרש זאת כפיטורים".
|
|
|
|