ביום שלישי האחרון (14.5.2019) נערכה בחינת המיצ"ב באנגלית, בה נבחנו יותר מ-72 אלף תלמידים (זאת למרות שארגון ההורים הארצי הורה להורים שלא לשלוח את התלמידים למבחן).
כדי להבין את נסיבות הוויכוח שבין ההורים למשרד החינוך נחזור מעט אחורה.
גלגוליו השונים של מבחן המיצ"ב
עד שנת 1972 נבחנו תלמידי בתי-הספר היסודי במבחן מיון שנקרא "סקר". מבחן זה מיין את התלמידים ללימודי תיכון עיוניים, או לחלופין לבתי-ספר מקצועיים. עד היום לא ברור איך נעשה תהליך המיון. מבחן זה בוטל, כאמור, בשנת 1972, ובמשך שלושים שנה לא נמצא לו מחליף. כלומר, לא היו קיימים מדדים למדידת בתי-ספר במקצועות היסוד, ובטיפול למשל בלקויות למידה.
בשנת 2002 החליטה שרת החינוך דאז
לימור לבנת, בשיתוף מנכלי"ת המשרד
רונית תירוש, להקים סדרה של מבחנים בארבעה מקצועות ליבה: מתמטיקה, אנגלית, מדע, וטכנולוגיה.
המבחנים הללו נקראים מדדי יעילות וצמיחה בית-ספריים או בקיצור מיצ"ב. הגוף האחראי על בחינות אלו נקרא המרכז הארצי ללמידה והערכה, או בקיצור ראמ"ה.
הרקע לוויכוח בין שני הצדדים
ניתן לראות כי בעשר השנים הראשונות שבהן נערכו המבחנים, התוצאות פורסמו לגבי כל יישוב בנפרד, ולא לפי מוסד חינוכי כלשהו. בשנת 2012 עתרה קבוצת הורים לבג"ץ בטענה שמדובר באפליה מכוונת, היות שלא ניתן לדעת מהי הרמה בכל בית-ספר יסודי בנפרד. בג"ץ החליט לקבל את עתירת ההורים ובכך לחשוף את ערוותם של בתי-הספר.
השלכות ההחלטה השגויה של בג"ץ
בעקבות ההחלטה השגויה של בית המשפט העליון הפכו מבחני המיצ"ב ממדדי יעילות וצמיחה, לתחרות בין בתי-הספר כאשר שני שרי החינוך האחרונים: הרב
שי פירון ו
נפתלי בנט לא עשו שום-דבר כדי למנוע תופעה בזויה זו.
חשוב לציין כי תופעה זו באה לידי ביטוי בכך שמרחיקים תלמידים חלשים מהכיתה ביום המבחן, וכן ניתנות הקלות מסוימות לקבוצות אחרות.
עם זאת, על-אף פסיקת בג"ץ, הודיע לאחרונה משרד החינוך כי לא יפרסם את תוצאות הבחינות האחרונות שהתקיימו בשנתיים האחרונות, וכן, הוא יפעל לבחינת מודל פרסום חדש של תוצאות המבחנים.
טענת ארגון ההורים
כזכור, לפני שלושה חודשים פורסם בכלי התקשורת השונים שהתגלו הטיות בציוני התלמידים, בין היתר על-ידי מתן הקלות לתלמידים חלשים. בנוסף, טוען ארגון ההורים כי ההתעסקות של מערכת החינוך בבחינות המיצ"ב גורמת לכך שהמורים מתעסקים בהכנה לבחינה על חשבון לימוד פרונטלי של החומר השוטף.
תגובת משרד החינוך
כנהוג במקרים כאלה הודיע לאחרונה משרד החינוך כי הוא מקים ועדה מקצועית שתבחן מחדש את המבחנים. אך מי לא מיוצג בוועדה? שני הגופים שיצאו כנגד ערכית המבחנים: הסתדרות המורים, וארגון ההורים הארצי.
הפתרון לבעיה כאובה זו
מאחר שהמבחנים אמורים לבדוק את הרמה הבית-ספרית צריך לבחון קודם כל את אנשי המקצוע (קרי: מנהלים ומורים מקצועיים לתחומים שבהן מתעסקת הבחינה) ולא את התלמידים. זאת היות שהרמה של התלמידים היא תוצאה של החומר המועבר אליהם על-ידי המורה המקצועי.
אפשר בשלב השני לבחון קבוצה מסוימת של תלמידים (אך לא כיתות שלמות).
הגיע הזמן קצת לחשוב מחוץ לקופסה,ואין ספק שלשר החינוך הבא תהיה עבודה קשה במגוון תחומים מאתגרים.
