|
|
80% נפגעים במעברי חצייה [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
קווים אדומים
מדוח של אור ירוק עולים נתונים עגומים, שחייבים להדליק נורה אדומה בקרב רשויות התחבורה והמשטרה. שליש מההרוגים בתאונות דרכים הם הולכי רגל, בעיקר, איך לא, מהאוכלוסיות הרגישות, הקשישים והילדים.
ועכשיו שימו לב לנתון הנוסף: 80%(!) מהם נפגעים במעברי חצייה. אז איך זה שאותם קווים לבנים, שאמוּרים להבטיח את בטיחותם של הולכי הרגל, הופכים לקווים אדומים מסוכנים וקטלניים? מעֵבר לחוסר הרגישוּת של הנהג הישראלי לקשישים ולקטנים, הדבר מצביע על שיעור עבריינות גבוה של הנהגים. היכן האכיפה של החוק? היכן הענישה המחמירה והמרתיעה? והיכן המצלמות המשוכללות המרושתות שהבטיח השר ארדן לאיתור עברייני תנועה כדי למנוע את התאונה הבאה.
טעים ובריא
בעבר שלטה התפיסה שאוכל בריא הוא לא טעים, והטעם, מה לעשות, הוא הקובע. אז, למרבה הצער, בני אדם התנזרו, למען החיך, ממאכלים בריאים. אולם, הבשורה הטובה היא, שבימינו כשהשוק מציע שפע של מאכלים בריאים ועסיסיים - והמוּדעות לבריאות גוברת - הטרנד השתנה, והשפים הרימו את הכפפה והם מציעים מגוון קולינארי רחב של מוצרים בריאים וּטעימים הערֵבים מאוד לחיך.
כמה משמח אפוא לראות שמדורי הקולינריה של המוסף של המדינה 'טעם החיים' של נירה ורותי רוסו, והשף אהרוני הפותח שולחן, נרתמו אף הם למגמה מבורכת זו, שבריא זה טעים, ומוכיחים שאפשר גם אחרת. כך מככבים במדוריהם ירקות ופירות עסיסיים, מתכוני גזר בריא, שפע מיצים, כמו גם טחינה וחומוס לתוספת חלבונים ומינרלים. ואפילו חג המנגל אליבא אהרוני עומד להשתנות במגוון של דגים בריאים וירקות על הגריל. אז תבריאו ותסעדו לתיאבון!
הצילום כסמל
לקראת יום העצמאות בחר המוסף של המדינה בתמונות של צלמים ממגזרים שונים במגוון פרמטרים. מעֵבר לצילומים המרהיבים ביופיים, הנָעים לא אחת בין צילום לציור בהבעה האקספרסיבית שלהם, אין ספק שהם משקפים את הווי החיים, הפולקלור, החברה, הסוציולוגיה, נופי טבע ואנוש מגוּונים, בצד אידיאולוגיה של המצלמים.
כך למשל ניתן ללמוד שחיי הבדואי נעים בעיקר סביב החיים הגשמיים - השבט, המדבר, הצאן במרעה ובמאכל, מבנה המשפחה הפטריארכלי - כשהאישה בבית והגבר שולט בנכסים, ודווקא הרקמה הייחודית הסימטרית הנשית היא בעלת משמעות רוחנית.
לעומת זאת, חיי החרדי במיוחד, וגם של המתנחל והעולה, רוויי אמונה גם בפרמטרים הגשמיים. אצל החרדי האמונה נקשרת בגאולה של ביאת המשיח, המשפחה בקדושה, והשכנים מפליגים חוּצה לבית מדרש שכונתי חסידי ביפו. הבית והטבע משקפים את ארץ האבות.
גם אצל המתנחל בתקוע הטבע נקשר באדמת הארץ, הבית בבית כנסת, כמו גם האוכל בסעודת מצווה בחתונה בבת עין המתנחלת. אך הוא לא פוסח גם על הממד החברתי. כך הוא נודד אל שכונת גילה הסמוכה כדי להצביע על הקיוסק כסמל להעצמה נשית חברתית. והכסף מסמל עבורו את החברה הנתמכת כלכלית.
ואחרון אחרון בעיני החילוני הטיפוסי החיים נעים סביב מדינת תל אביב בעבודה בשוק הצבעוני, הססגוני והידידותי, בחצוצרת הכסף ובשכנים ברחבי העיר ללא הפסקה המסמלים תקווה. לעומת זאת, הבית באורח פרדוכסלי מסמל עבורו את ההומלסים, חסרי הבית הרבים המאכלסים את רחובות העיר. תמונת ההומלס המתרווח בשלושת רגליו (רגל אחת של צל) על הספסל, ההבעתית כל-כך, משקפת את הצורך שלו במרחב! בצד החברה, המשפחה מסמלת אמונה באדם וגילוי עצמי. האוכל הוא גם בעל משמעות מטפורית של טעם החיים בצד יצירתיות.
