דיו רב כבר נשפך על הכוונה האנטי-דמוקרטית להעניק בחוק חסינות לפוליטיקאי שחשוד בעבירות פליליות חמורות ולכל הנושא של חקיקה פרסונלית על-מנת לחלץ עברין-לכאורה מהעמדה לדין, על כן לא ארחיב בנושא זה שהוא עלבון לעקרונות שלטון החוק, לעקרון השוויון בפני החוק ולהגיון הבריא.
אני מבקש להעלות לדיון נקודה מסוימת, שככל שקראתי או שמעתי באמצעי התקשורת טרם נדונה, וזו השאלה אם הענקת חיסיון למשך השלטון אינו פותח פתח רחב ומסוכן להמשך השחיתות, השוחד והמעילה באמון מצד "החסוי".
אם אדם אכן עבר חלילה עבירות שוחד בעבר, מי לידינו יתקע שתחת הגנת החסינות לא ימשיך בדרכו הנלוזה. כבר היו דברים מעולם. עם ישראל וביבי נתניהו בראשו האמינו שאחרי שאריה דרעי כבר נכווה בְּרוֹתְחִין, ואף ישב בכלא, יזהר עתה בְּצוֹנְנִין. ביבי אף השיבו לאותה כהונה רמה כְּשַׂר-הַפְּנִים, והנה שוב עלו ונחקרים חשדות כבדים כנגדו.
מעבר לכך - כבר היה מי שחזה שביבי נתניהו, בתום כהונתו כראש
ממשלה, יתמודד על כהונת נשיא המדינה ואם יזכה בכהונה נכבדה זו ייהנה גם מהחיסיון הניתן לנשיא בחוק ושוב ידחו משפטיו לחמש שנים נוספות...
אני מאחל למר נתניהו חיים ארוכים ובריאים, אם גם לא כראש ממשלה, אולם גם ראינו כיצד תיקים פליליים המוכנים להגשה נסגרו עקב פטירת החשוד, בין אם היה זה פואד בן-אליעזר ז"ל ובין אם היה זה אריק שרון ז"ל.
על כן חכמים הִזָּהֳרוּ בדבריכם ואל תמהרו לְאַתְרֵג חשודים. גם אתרוג שנשמר זמן רב מדי נרקב ולא יצלח עוד אפילו להכנת ריבה.
