מומחים לענייני
הלבנת הון בדויטשה בנק המליצו בשנים 2016 ו-2017 לדווח לממשל הפדרלי על תנועות חשודות בחשבונותיהם של
דונלד טראמפ ו
ג'ארד קושניר – חושף (יום ב', 20.5.19) ניו-יורק טיימס. התנועות הובילו להתרעות אוטומטיות במערכת המיועדת לחשוף חשדות לפעילות בלתי חוקית, עליהם יש לדווח למחלקה במשרד האוצר העוסקת בפשיעה פיסקלית.
ואולם, מוסיף העיתון, מנהלים בדויטשה בנק – אשר הלווה מיליארדי דולרים לחברות של משפחות טראמפ וקושניר – דחו את המלצות הדרג המקצועי והתנועות מעולם לא דווחו לממשל. טיבן המדויק של תנועות אלו אינו ברור; לפחות חלקן היו קשורות להעברות כספים אל ומאת ישויות ובודדים בחו"ל, וחלקן היו קשורות לקרן הצדקה המשפחתית נגדה תלויים ועומדים הליכים במדינת ניו-יורק.
הטיימס מסביר, כי יזמי נדל"ן כמו טראמפ וקושניר, מבצעים לעיתים עסקות בהיקף ניכר ובמזומן עם אנשים שמחוץ לארה"ב, וכל אחת מהן מחייבת בדיקה במשקפי הלבנת ההון. האזהרות שהעלו אנשי הבנק אינן אומרות בהכרח שמדובר בתנועות בלתי תקינות, אלא בכך שלדעתם הייתה חובה לדווח עליהן לממשל כדי שהוא יחליט האם להמשיך את הבדיקה. עובדים לשעבר בדויטשה בנק טוענים, כי ההימנעות מלדווח על התנועות של טראמפ וקושניר, משקפת את גישתו הסלחנית באופן כללי כלפי חשדות להלבנת הון, במטרה לשמור על היחסים עם לקוחות מובחרים.
תמי מק'פאדן, עובדת לשעבר בבנק שעסקה במניעת הלבנות, אמרה לעיתון, כי היא פוטרה בשנה שעברה לאחר שהעלתה השגות לגבי התנהלותו בתחום זה. הבנק אמר בתגובה, כי הוא פועל במרץ למניעת הלבנות, הן באמצעים טכנולוגיים והן באמצעות עובדים מיומנים, והכחיש את טענותיה של מק'פאדן. ארגון טראמפ מסר בתגובה, כי לא ידוע לו על הנפת "דגלים אדומים" כלשהי בידי עובדים בדויטשה בנק, וכי כיום אין לו חשבונות פעילים בבנק זה. קבוצת קושניר אמרה בתגובה, כי כל קישור בינה לבין הלבנות הון הוא האשמות שווא, כחלק ממסע מתמשך של הטיימס.
חובת הדיווח על פעולות חשודות נמצאת בלב מאמצי הממשל למנוע הלבנות הון, אך למוסדות הפיננסיים יש יד חופשית רבה בקביעה על מה לדווח. מק'פאדן טוענת, כי בקיץ 2016 – בעיצומו של קמפיין טראמפ – איתרה העברות מקבוצת קושניר לאזרחים רוסים, והגיעה למסקנה שיש לדווח עליהן למשרד האוצר. בהתאם לנוהלי הבנק, היא העבירה דיווח שאמור היה להגיע לקבוצת מומחים בבנק הפועלת בנפרד מהחטיבה המטפלת באותו לקוח. אלא שבמקרה זה, לדבריה, הועבר הדיווח למטה הבנק בניו-יורק, לידי מנהלים בשירותי הבנקאות הפרטית – אותה חטיבה בה נוהלו עסקיו של קושניר. הללו קבעו שהחשדות בלתי מבוססים ושאין מקום לדיווח לממשל. לדברי מק'פאדן וכמה מעמיתיה, תחושתם היא שהדוח נקבר כדי לשמר את היחסים עם קושניר.
לאחר שטראמפ נכנס לתפקידו, בחנה יחידת החקירות המיוחדת של דויטשה בנק – המופקדת על מניעת פשיעה פיננסית – תנועות הקשורות אליו ואל החברות שבשליטתו. היחידה הוציאה מספר רב של דוחות על פעולות חשודות, אמרו לטיימס שלושה עובדים לשעבר בבנק; חלקם נגעו לחברות שבבעלות טראמפ, ולפחות אחד – לקרן המשפחתית. גם בכל המקרים הללו, החליט הבנק שלא לדווח לממשל. לדברי העובדים לשעבר, מדובר בהתנהלות יוצאת דופן כאשר מדובר בשורה חוזרת ונשנית של דוחות.
קשריו של טראמפ עם דויטשה בנק נמשכים מזה שני עשורים. כאשר בנקים אמריקניים סירבו להעניק לו הלוואות לאחר ששוב ושוב לא פרע אותן, נחלץ לעזרתו הבנק הגרמני והלווה לו ולחברותיו למעלה מ-2.5 מיליארד דולר. בין היתר מימן דויטשה בנק את אתר הגולף דוראל שבפלורידה ואת מלון טראמפ אינטרנשיונל ליד הבית הלבן. כאשר נכנס טראמפ לתפקידו, עמדו חובותיו לבנק על 300 מיליון דולר – המלווה הגדול ביותר שלו.
לדברי הטיימס, בנקודה זו הייתה למנהלי דויטשה בנק בעיה. אם היו מתייחסים לטראמפ כמו לכל לקוח אחר, היו עלולים לעורר את חמתו; ואם היו מעניקים לו הקלות – הדבר עלול היה להתפרש כמתן טובות הנאה. לממשל הפדרלי יש סמכויות נרחבות כלפי הבנקים, ודויטשה בנק עצמו נקנס בשנים האחרונות במאות מיליוני דולרים – בארה"ב ובאירופה – על סיוע ללקוחות, ובהם אוליגרכים רוסים, להלבין כספים ולעשות עסקים באירן תוך הפרת העיצומים עליה.