בלהט הוויכוח המתנהל במדינה באשר לתיקי ראש ה
ממשלה בהם קיימים חשדות לפלילים, לפי היועמ"ש והפרקליטות, ועתידו הפוליטי של נתניהו, נשמעות דעות משפטיות כאלה ואחרות. זכותם של אלה ושל אלה לחלוק. מה שמדאיג הוא שרבות מן הדעות המושמעות על-ידי מומחים למשפט ועורכי דין ידועים, חורגות מן הדיון המשפטי גרידא ומפליגות אל מחוזות אחרים, תוך ניסיון לכופף את החוקים למקרה שבפנינו. אני סבור שאנשים אלה טועים טעות קשה.
גם אני חטאתי בלימודי משפטים. שוחחתי בתקופה האחרונה עם מומחים למשפט, עם עורכי דין, מרצים למשפטים. קטונתי מולם, אך הם אישרו את מה שחיפשתי ולא מצאתי בשום תורת משפט, לא בשום שיטת משפט: אי-העמדה לדין של אדם בגלל תוצאות בחירות, לא בגלל מעמדו ולא בגלל הישגיו. אני חוזר ומודיע: אני ואלה ששוחחתי עמהם לא מצאנו באף מקום שיטת משפט מן הסוג הזה שמציעים עתה אלה המבקשים למלט את נתניהו וחשודים אחרים מהעמדה לדין ומיד. אם מישהו מכיר מקרה שבו לא הועמד אדם למשפט פלילי בגלל מעמדו הרם, בגלל הישגיו או העובדה שהוא נבחר למרות החשדות הפליליים החמורים נגדו, אודה מקרב לב אם ישתף גם אותי במידע.
הסיבה לכך שאין יציאות מילוט כאלה באף שיטת משפט היא פשוטה: עבירה פלילית מעצם הגדרתה היא פגיעה באינטרס האישי והציבורי. אין בינה לבין מעמדו, השכלתו, תרומתו של הפוגע, ולא כלום. ממש כך. חוק העונשין בכל מדינה מתוקנת אינו נותן עדיפות למעמד החשוד, לא למעשיו הטובים או להישגיו העצומים בשעה שהוא מבצע עבירה פלילית. ההיגיון מאוד פשוט: חוק העונשין אינו יכול וגם אסור לו להתחשב במעמדו, עושרו או הישגיו של אדם. זהו השוויון בפני החוק במובן הפשטני ביותר.
בית המשפט זכאי, אם כי לא חייב, להתחשב בתרומתו של אדם לחברה לפני ביצוע העבירה הפלילית לכאורה, בבוא לגזור את דינו של אדם או בבואו לזכותו. זהו המקום ולא כיכר העיר. לפרקליטות, בכל מקום בעולם, אין סמכות להתחשב במעמדו או בהישגיו של אדם. אין כי זו כאמור הפררוגטיבה של בית המשפט.
ועוד פן של אותה הצעה להעניק חסינות לראש הממשלה כדי שלא יועמד לדין בכל תקופת כהונתו. אין לכנסת ולא לשום פרלמנט בעולם הדמוקרטי זכות ולא סמכות לחוקק חוקים פרסונליים. מכאן שגם ח"כים אחרים, שרים וסגני שרים גם הם יחסו תחת החסינות במשך 4.5 שנים הבאות. זה מעשה שפוי? כל אלה המבקשים להעניק חסינות לאותם חשודים בעצם מבקשים להחריג אותם ולהפוך אותם לנעלים, למורמים מן העם. זה הזוי. תיאורטית, אם חשוד כיום מקבל חסינות כל עוד הוא נבחר וימשיך להיבחר שלוש או ארבע קדנציות, כי אז במשך כמה עשרות שנים הוא יכול להמשיך בחייו הרגילים כששותפיו לעבירות לכאורה יישבו בכלא. זה הגיוני? אותם חשודים בפלילים הם יהיו המחוקקים שלנו? הם יהיו השרים? יהיה ראש ממשלה? הם יבחרו את מפכ"ל המשטרה, את היועמ"ש? אם אתם מכירים עוד מדינה שבה היה מקרה דומה, בבקשה נא לספר לנו. אין. רק בדיקטטורות חשוכות.
העובדה שאדם נבחר לפרלמנט אין בה כדי למחוק עבירות פליליות לכאורה, אין בה כדי לאפשר לנבחר להימלט משפט בבית משפט ככל אדם מן השורה. הציבור בוחר את נציגיו לפרלמנט, אפילו לא לממשלה. רשויות החוק של המדינה הן אלה שצריכות להחליט אם להעמיד אדם לדין או לא. בית המחוקקים אינו יכול לשמש מקלט לחשודים בפלילים חמורים.
