רצח במבחן התוצאה
אין צורך ברפורמה לשינוי חוקי עונשין בנושאי רצח מדרגה שנייה. ולא רק משום ההמתנה הארוכה עד אישור החוק. צריך לשנות לאלתר את ההגדרה של רצח. לשלול את מרכיב הכוונה המעורפל ושנוי במחלוקת, ולקבוע הגדרה חדשה על-פי מבחן התוצאה בלבד: אקדח או סכין, או כל כלי נשק אחר (ובכלל זה אבן קטלנית או אמצעי חניקה), השלופים במערכה הראשונה - רוצחים במערכה השלישית ואפילו השנייה. או בלשונם הציורית של חז"ל-כורתים ראש ציפור, ולא תמות?!
לכן כל כלי רצח המוּנף על אדם, שנהרג בעקבותיו, ייחשב לרצח. והעונש חייב להיות מאסר עולם בלי הנחות, ממש כמו ל
יגאל עמיר, רוצחו של ראש הממשלה
יצחק רבין. רק כך יוחזר אפקט ההרתעה מפני ביצוע מעשי רצח, ותימָנע הזילוּת בחיי אדם, שפשתה למרבה הצער במחוזותינו. ובא לציון גואל.
אור אדום
הדוּח שפורסם על-ידי עמותת 'אור ירוק', על מצב הנהיגה הפרוע בקרב בני נוער, לפיו כמחציתם נוהגים שתויים, ללא רישיון וללא חגורת בטיחות, חייב להדליק נורה אדומה לא רק בקרב
משרד התחבורה וּמשטרת התנועה, האמוּנה על האכיפה, אלא לא פחות במשרד החינוך.
חייבים לשלב את נושא הזהירות בדרכים בתוכנית הלימודים כבר בגיל הרך, בגנים וּבבתי הספר. וכך התלמידים יגדלו עם תודעה זו. בתיכונים שיעורי הנהיגה, כפי שכבר הוּצע, צריכים להיות חלק בלתי נפרד מהמערך הלימודי.
יש לזכור כי הנערים של היום הם נהגי המחר על הכביש, וכי מדובר בפיקוח נפש, הניצב בראש סולם הערכים היהודי. זה גם משתלם כלכלית, כי הדבר יחסוך בעתיד טיפולים בפצועי תאונות, תשלומי ביטוח לאומי לשארים ועוד. לכן ההשקעה החינוכית משתלמת. וּבא לנתיבי ציון גואל.
ראשונים לתנועה
כל הכבוד למורי הנהיגה של ראשון לציון, המתנדבים להיות משקיפי תנועה בעיר וּמדווחים על עבירות בכבישים. יש לקוות שהדבר יצמצם את התאונות בעיר.
אולם מדוע רק בראשל"צ, ולא בערים אחרות? והיום בעידן הרשתות החברתיות והטלפונים החכמים, המצויידים במצלמות, מדוע שכל אזרח שומר חוק לא יירתם למשימה חשובה זו, לתעד מִפגעים וּתאונות דרכים וּלדווח עליהם לרלב"ד או למשרד התחבורה, וּבכך, כמה פשוט, מהיר וקל, בִּקליק לחסוך תאונות ונפגעים בנפש? וּבא לכבישי ציון גואל.
