|   15:07:40
דלג
  איתמר לוין  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
מה חשוב לדעת על שיעורים פרטיים בישראל
קבוצת ירדן
אתם מתכננים מסיבת רווקים לחבר הכי טוב שלכם? כך תעשו את זה נכון!
"סעד לאזרחים" מול "ניהול המדינה" [צילום: הדס פרוש, פלאש 90] בוועדה לבחירת שופטים יש רוב לנציגי ציבור

מאבק הימין נגד בית המשפט העליון

שקרים והסתה במקום דיון ענייני

יש מה לתקן בהתנהלותו של בית המשפט העליון. אפשר לדון על דרך בחירת השופטים. אלא שגורמים לא-מעטים בימין עושים זאת תוך הפצת שקרים ותוך הסתה ברורה. לא זו הדרך לנהל דיון כה חשוב. זו הדרך לזרוע פלגנות ושנאה, להפיץ כזבים ושטנה. הצורה הזאת מלמדת שלא מדובר ברצון לתקן, אלא בשאיפה להשתלטות פוליטית על בית המשפט - שמשמעותה הרס הדמוקרטיה
26/05/2019  |   איתמר לוין   |   כתבות   |   אקטיביזם שיפוטי   |   תגובות

"מינוי שופטים על-ידי נציגי ציבור", דורש פורום קהלת. "בג"ץ יאשר איחוד משפחות פלשתיניות ויוביל לאזרוח מיליוני פלשתינים", מזהירה התנועה למשילות ולדמוקרטיה. שני גורמים אלו - מהמובילים בתחום המשפט במחנה הימין - פרסמו בסוף השבוע (יום ו', 24.5.19) מודעות בעיתונות המגזרית, בדרישה לבצע שינויים מרחיקי לכת בנוגע לבית המשפט העליון. בעיה קטנה: מדובר בשקרים והסתה.

בית המשפט העליון אכן נעשה אקטיביסט מדי. זכות העמידה בו הורחבה למעשה ללא גבולות, וכך הוא מאפשר לעצמו להתערב כמעט ללא גבולות. התוצאה היא הפרת האיזון הראוי בין הרשות השופטת לבין הרשות המחוקקת והרשות המבצעת. אפשר גם לשאול האם מן הראוי לשנות את דרך בחירת השופטים בכלל ולבית המשפט העליון בפרט. אלו הן סוגיות חשובות ביותר, שמותר וחיוני לעסוק בהן. אך הדיון חייב להיות ענייני. מה שעושים יותר מדי גורמים בימין, הוא להעביר אותו למחוזות הפלגנות והשנאה, תוך הפצת כזבים ושטנה.

בעת שעסקתי בכתיבת מאמר זה, נחתה בדוא"ל שלי רשימה שכותרתה "פסקי דין הזויים של בג"ץ", בלא חתימת המחבר. עיון מהיר בה העלה, כי לפחות שלושה "פסקי דין הזויים" לא היו ולא נבראו. הכותב האנונימי טען שבג"ץ התיר למוצטפא דיראני לתבוע את ישראל בעקבות חטיפתו - אך התעלם מפסק דין שניתן בהרכב מורחב וקבע את ההפך. הוא גם טען שבג"ץ הורה לשחרר את דיראני - שקר גס: ישראל שחררה אותו תמורת אלחנן טננבוים. הכותב האנונימי טוען שבג"ץ הורה להתיר כניסת פלשתיניות הנשואות לישראלים - בעוד שבג"ץ דחה עתירות נגד החוק המונע איחוד משפחות שכזה.

אגב: הפברוקים אינם נחלת הימין בלבד. המחנה הליברלי יצא בשצף-קצץ נגד פסק דין ש"קבע שאישה בוגדת לא תקבל חלק מהדירה המשותפת" - שוב דבר שלא היה ולא נברא, כפי שברור לכל מי שטרח לקרוא את אותו פסק דין. כך מתנהל הדיון בימינו: ממציאים פסקי דין, או לכל הפחות מעוותים אותם - ואז מתנפלים על בית המשפט.

כיצד באמת נבחרים השופטים
דרוש תיקון ב"וועדת השתיים" [הדס פרוש, פלאש 90]

יש המציעים להעתיק את שיטת המינוי האמריקנית, אבל שם מדובר בקרקס פוליטי ותקשורתי (ע"ע ברט קוואנו), הסופג ביקורת עזה. חוץ מזה, מדובר בשיטה בת 250, שנבנתה על רקע מאוד מסוים, ושמהווה רק נתח אחד (צורת הבחירה) מתוך חלק אחד (הרשות השופטת) מתוך שיטה שלמה של איזונים ובלמים. להעתיק רק את צורת הבחירה – זה כמו לקבוע שרק בכביש רבין המרחקים יימדדו במיילים ולא בקילומטרים (כן, כמו בארה"ב) ושרק בימי שני בשעות 18:00-8:00 יימדדו המעלות בפרנהייט (כן, כמו בארה"ב)

נעבור לשתי המודעות לכבודן התכנסנו כאן. פורום קהלת דורש "מינוי שופטים על-ידי נציגי ציבור". הפורום בונה על כך שהרוב המכריע של הציבור אינו יודע כיצד מורכבת הוועדה לבחירת שופטים, ויוצר את הרושם – כפי שהוא אומר במפורש באותה מודעה – ששופטים ממנים שופטים.

האמת שונה בתכלית. בוועדה לבחירת שופטים יש תשעה חברים. ארבעה מהם הם פוליטיקאים – שני שרים (שר המשפטים שהוא יו"ר הוועדה ושר נוסף) ושני חברי כנסת; המסורת היא שמבין חברי הכנסת, אחד הוא מהקואליציה ואחד מהאופוזיציה (אם כי הממשלה היוצאת הצליחה להביא לכך שכל הארבעה יהיו אנשיה, ויש דיבורים על כוונה להמשיך זאת). שניים נוספים הם נציגי לשכת עורכי הדין, הנבחרים בידי המועצה הארצית של הלשכה, אשר מצידה נבחרת בידי 80,000 חברי הלשכה. כלומר, גם הם נציגי ציבור – אומנם ציבור ספציפי, אך אין לשופטים דבר עם בחירתם. רק שלושת הנציגים האחרים, שלושה מתוך תשעה, הם שופטים – שבעצמם נבחרו בידי אותה ועדה, בה יש כאמור רוב לנציגי ציבור ושבראשה עומד נציג ציבור.

אלו הן העובדות שאין בלתן ושאינן נתונות לערעור: שני שלישים מחברי הוועדה הם נציגי ציבור, ורק שליש הם שופטים. אז איך בדיוק "שופטים ממנים שופטים"? המקום היחיד בו לשופטים אכן יש שליטה מוחלטת, הוא בוועדת השתיים – השופטות בדימוס עדנה ארבל ואורית אפעל-גבאי, המרכזות מידע על שופטי שלום המבקשים להתקדם למחוזי ושופטי מחוזי המבקשים להתקדם לעליון. כאן בהחלט יש מקום לשינוי, כך שהחומר ירוכז בידי נציגים של שלושת הגורמים החברים בוועדה – הפוליטיקאים, השופטים ועורכי הדין. אבל זה ממש לא אומר ש"שופטים ממנים שופטים".

ייתכן שהטענה מתייחסת למינוי שופטי העליון, שם דרוש רוב של שבעה מתוך תשעת חברי הוועדה – ואז לשופטים, שלרוב (אך ממש לא תמיד) מצביעים כאיש אחד, יש יכולת וטו. אבל בעבר היה די ברוב של שישה מבין חברי הוועדה. גדעון סער הוביל בזמנו את השינוי, במטרה למנוע משלושת שופטי העליון לחבור לשני נציגי הלשכה ולח"כ מן האופוזיציה, וכך למנות שופט שלא יהיה מקובל על הממשלה. אבל אם הימין בעצמו ביצע את השינוי, מה לו כי ילין? והוא תמיד יכול לבטל אותו, ולסמוך על ברית בין הממשלה לבין הלשכה (כמו בקדנציה היוצאת).

יש המציעים להעתיק את שיטת המינוי האמריקנית, אבל שם מדובר בקרקס פוליטי ותקשורתי (ע"ע ברט קוואנו), הסופג ביקורת עזה. חוץ מזה, מדובר בשיטה בת 250, שנבנתה על-רקע מאוד מסוים, ושמהווה רק נתח אחד (צורת הבחירה) מתוך חלק אחד (הרשות השופטת) מתוך שיטה שלמה של איזונים ובלמים. להעתיק רק את צורת הבחירה – זה כמו לקבוע שרק בכביש רבין המרחקים יימדדו במיילים ולא בקילומטרים (כן, כמו בארה"ב) ושרק בימי שני בשעות 18:00-8:00 יימדדו המעלות בפרנהייט (כן, כמו בארה"ב).

מה כן אפשר לעשות? יש בעולם שיטות נוספות, למשל: הפוליטיקאים בוחרים בין מועמדים שמציעים השופטים, או בחירה פוליטית המבטיחה שגם קולה של האופוזיציה יישמע. אבל הימין לא יהיה מוכן לשמוע על רעיונות כאלו, כי המטרה האמיתית שלו איננה לתקן אלא להשתלט, והשתלטות פוליטית על בית המשפט העליון היא הרס הדמוקרטיה, חד וחלק. חוץ מזה, באמת שאין סיבה לשנות שיטה שהניבה בתי משפט מצוינים; אפשר וצריך לתקן אותה, כאמור – בעיקר בנושא "ועדת השתיים".

מה באמת נותן בית המשפט
כאן לא היו מתנגדים להתערבות בג"ץ [פלאש 90]

אפשר גם לחוקק פסקת התגברות – בתנאי שהיא תהיה חלק מחוק יסוד החקיקה, אשר יקבע את סמכותו של בג"ץ לבטל חוק ואת התנאים לכך (למשל: רק ברוב של לפחות שישה מבין תשעה שופטים ורק אם הוא סותר חוק יסוד). פסקת ההתגברות גם צריכה להיות כזאת, שהפעלתה תיעשה במקרים נדירים ולמשך זמן מוגבל, למשל: על ידי דרישת רוב מיוחס (נניח 65 חברי כנסת, תוך מניעת משמעת קואליציונית)

פורום קהלת מוסיף וטוען, כי בכל דמוקרטיה מתוקנת "בית המשפט מעניק סעד לאזרחים שנפגעו ולא מנהל את המדינה". בהחלט נכון. הוא גם דורש "החזרת מגבלות על זכות העמידה". דרישה מוצדקת. אלא מאי? אלו הם ניסוחים כוללניים, המסתירים גם הם את היעד האמיתי: השתלטות פוליטית על בית המשפט העליון. ונסביר.

אם הממשלה הפקיעה קרקע השייכת לראובן, הוא פונה לבית המשפט וההפקעה נפסלת – האם מדובר ב"סעד לאזרחים" או ב"ניהול המדינה"? אם המשטרה מחזיקה מסתננים במעצר ללא מגבלת זמן, הם פונים לבית המשפט והלה מגביל את משך המעצר – האם זהו "סעד לאזרחים" או "ניהול המדינה"? הייתה עתירה לבג"ץ נגד ההינתקות מרצועת עזה; אם היא הייתה מתקבלת – האם היה זה "סעד לאזרחים" או "ניהול המדינה"?

הימין לא יגיד זאת, אך תשובתו האמיתית תהיה: זהו "סעד לאזרחים" כאשר הפסיקה היא לטובתנו, ו"ניהול המדינה" כאשר היא לרעתנו. יריב לוין, מראשי המתנגדים לאקטיביזם השיפוטי ומי שמוביל קו קיצוני נגד בג"ץ, יצא לפני שבועיים נגד פסק דין שהתיר כניסת 100 פלשתינים לטכס ביום הזיכרון. ומאחר ש"מכלל הן אתה שומע לאו", כפי שלימדונו חכמינו, משמעות הדבר היא, כי לוין רצה שבג"ץ יתערב בתכניו של אותו טכס ישראלי-פלשתיני. זה כמובן לא נקרא "ניהול המדינה", כי זה מתאים לדעותיו הפוליטיות של לוין. לעומת זאת, מתן ההיתר – לבקשתם של מארגני הטקס – כן היה "ניהול המדינה" ולא "סעד לאזרחים", כי זה לא מתאים לדעות הפוליטיות של לוין.

מה כן אפשר לעשות? לצמצם בזהירות את זכות העמידה. בלא זכות עמידה לעותרים ציבוריים, אנחנו עלולים לקבל עסקות מושחתות בנכסי ציבור, פושעים בתפקידים ממלכתיים ופגיעה בזכויות אדם. אבל אין זה אומר, שכל אחד יכול לעתור על כל דבר. בראש ובראשונה, צריך לקיים את הכלל לפיו אין נדרשים לעתירה ציבורית, מקום בו קיים נפגע ישיר שלא עתר בעצמו. וגם כאשר יש עתירות ציבוריות ראויות, על בג"ץ לצמצם ככל האפשר את מחתם התערבותו, לאפשר ככל הניתן לממשלה/לכנסת לתקן בעצמה את הטעון תיקון, ולהטיל הוצאות משמעותיות כאשר כל מטרתן היא לגרור אותו לזירה הפוליטית.

אפשר גם לחוקק פסקת התגברות – בתנאי שהיא תהיה חלק מחוק יסוד החקיקה, אשר יקבע את סמכותו של בג"ץ לבטל חוק ואת התנאים לכך (למשל: רק ברוב של לפחות שישה מבין תשעה שופטים ורק אם הוא סותר חוק יסוד). פסקת ההתגברות גם צריכה להיות כזאת, שהפעלתה תיעשה במקרים נדירים ולמשך זמן מוגבל, למשל: על-ידי דרישת רוב מיוחס (נניח 65 חברי כנסת, תוך מניעת משמעת קואליציונית). זה מה שהיה עושה מי שמטרתו לתקן, לא להשתלט.

מה באמת פסק בג"ץ
קבע שניתן לגרש אותם [צילום: הדס פרוש, פלאש 90]

בפעולות ממשליות-מינהליות-חוקתיות יש שאלה של סבירות, כמו בכל פעולה. יש גם עניין של מידתיות, שוב – כמו בכל פעולה. בג"ץ אכן עושה שימוש רב מדי במונחים הללו, אך הם נחוצים. מציאת האיזון בין השימוש בהם לבין מניעת הפיכתם לעילה להתערבות מופרזת במעשי הרשויות, היא משימה אינטלקטואלית-לוגית סבוכה. עושה הרושם, שהימין לא ממש מעוניין להתעסק איתה

נעבור למודעה של התנועה למשילות ולדמוקרטיה, שהיא כבר לא "סתם" שקר, אלא הסתה בוטה. בלי תיקון, מזהירה התנועה, "בג"ץ יאשר איחוד משפחות פלשתיניות ויוביל לאזרוח מיליוני פלשתינים. בג"ץ יבטל את חוק הלאום ויפתח פתח לביטול חוק השבות. בג"ץ ימשיך לעצור את גירוש המסתננים ויציף את ישראל במהגרי עבודה מאפריקה". ולמה זו הסתה? משום שהתנועה ודאי יודעת שאין שום אמת בתרחישי האימה הללו, אך היא מפרסמת אותם כדי לחולל גל של שנאה ותיעוב כלפי בית המשפט העליון.

האמת הפוכה, אבל ממש הפוכה, מזו שמתארת התנועה. בג"ץ דחה עתירות נגד החוק המונע איחוד משפחות פלשתיניות משני עברי הקו הירוק. בג"ץ אישר לגרש מסתננים מאפריקה, אך זה לא קרה משום שממשלת נתניהו הסתבכה במימוש הגירוש; ההתערבות היחידה שלו הייתה לגבי משך הזמן בו ניתן להחזיק אותם במעצר ללא משפט וללא גירוש. בג"ץ מעולם לא דן בחוק השבות, כי מעולם לא הוגשה לו עתירה כזאת. ובג"ץ טרם הכריע בנושא חוק הלאום.

התנועה דורשת "בחירת השופטים העליונים על-ידי נבחרי הציבור", וכבר ראינו שמדובר בטענה המתעלמת במודע מן המציאות. היא גם דורשת "פסקת התגברות: חקיקה רק בידי חברי הכנסת", ועמדנו על כך שהאיזון מחייב פסקת התגברות זהירה לצד עיגון סמכות זהירה לפסול חוקים. היא דורשת "החזרת זכות העמידה לנפגע ישיר", וזו קיימת כבר היום ומעולם לא נשללה; ואם הכוונה הייתה לומר "רק לנפגע ישיר" – כבר הסברנו מדוע יש מקום לזכות עמידה, מוגבלת, גם לעותר ציבורי.

הדרישה ההגיונית היחידה של התנועה היא "ביטול השימוש ב'סבירות' נגד החלטות ממשלה וכנסת". אכן, מדובר במונח חמקמק בו משתמש בג"ץ, ואשר אינו מעוגן כראוי בחקיקה. מצד שני, קשה מאוד לעגן אותו; כך, למשל, הפסיקה בנוגע ללשון הרע היא, שבוחנים את הדברים בעיניו של "הקורא הסביר" – מה הוא יבין מהם.

בפעולות ממשליות-מינהליות-חוקתיות יש שאלה של סבירות, כמו בכל פעולה. יש גם עניין של מידתיות, שוב – כמו בכל פעולה. בג"ץ אכן עושה שימוש רב מדי במונחים הללו, אך הם נחוצים. מציאת האיזון בין השימוש בהם לבין מניעת הפיכתם לעילה להתערבות מופרזת במעשי הרשויות, היא משימה אינטלקטואלית-לוגית סבוכה. עושה רושם, שהימין לא ממש מעוניין להתעסק איתה; כי, כאמור, המטרה איננה לתקן אלא להשתלט.

מה הימין לא מביא בחשבון
הרוב ירד מ-67 ל-65 [צילום: הדס פרוש, פלאש 90]

הטעות הגדולה ביותר של הימין בנושא יחסי ממשלה-בג"ץ, הוא התחושה כאילו השלטון מובטח לו לנצח-נצחים, או לפחות לדורות הקרובים. אם הימין יצליח להכניס את השינויים שאנשיו דורשים, הרי שהוא יכשיר את הקרקע לכך שממשלת שמאל-מרכז תשתמש בהם כדי לעגן את עמדותיה-שלה. ואז יצעק הימין מרה: בג"ץ-מרצ!

כדאי לימין לזכור שני דברים – עקרוני ונקודתי. העקרוני: דמוקרטיה בנויה על חילופי משטר. זה יכול לקחת ארבע שנים, זה יכול לקחת עשר. הדמוקרטים שלטו בבית הלבן 20 שנה (1955-1933), וגם תקופת השיא הזאת הגיעה לקיצה. אם הימין חושב ששלטונו מובטח, הרי שהוא או שוטה או חולם על מונרכיה. הנקודתי: לימין יש בכנסת הנוכחית 65 ח"כים לעומת 67 בכנסת הקודמת – אך שהרוב שלו נמצא בירידה. ואיש אינו יודע מה יקרה ביום שאחרי בנימין נתניהו – העשוי להיות הרבה יותר קרוב מכפי שבימין רוצים להאמין.

נסכם: מה שעושים אותם גורמים בימין, הוא ניסיון בוטה להכפיף את בית המשפט העליון למרות פוליטית. מעבר לכך שמדובר בפגיעה הרסנית במבנה הדמוקרטי, היא גם מהווה קוצר ראות וטיפשות. וזה באמת הישג: לעשות כל כך הרבה דברים שליליים בבת אחת.

תאריך:  26/05/2019   |   עודכן:  26/05/2019
איתמר לוין
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
שקרים והסתה במקום דיון ענייני
תגובות  [ 14 ] מוצגות   [ 14 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
ארי כספי
26/05/19 08:20
2
קורא בעיון
26/05/19 09:18
3
פסח
26/05/19 09:18
4
אורי פ
26/05/19 09:31
5
ה.א
26/05/19 09:34
6
אקטואלי
26/05/19 09:36
7
מוטי1
26/05/19 09:40
8
ד"ר משה פרץ
26/05/19 10:30
9
אברהם 101010
26/05/19 11:05
10
ירושלמית
26/05/19 11:21
11
יורם אלה
26/05/19 11:22
12
עובד 1
26/05/19 15:06
13
נגעלת
26/05/19 19:44
14
אילן הדר
27/05/19 09:48
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות   /  אקטיביזם שיפוטי
חברת הבנייה מ.י שחם נדל"ן, שיוצגה בידי עו"ד מעיין בכר, התחזתה לעותרת ציבורית וניסתה לגרור לבג"ץ סכסוך אזרחי בינה לבין האגודה השיתופית להתיישבות בברקן. התוצאה: עתירתה נדחתה והיא חויבה בהוצאות בסך 30,000 שקל.
22/05/2019  |  איתמר לוין  |   חדשות
המהפכה החוקתית מבית מדרשו של אהרן ברק לא יכלה להתבצע בלא צעד טכני לכאורה, שבפועל הוא מהותי ביותר: הרחבה ניכרת של זכות העמידה בבג"ץ. אף בית משפט, כולל בית המשפט העליון, אינו יכול לדון אלא בנושאים המוגשים לו - וכדי לעגן את זכויות היסוד החוקתיות, היה צורך שמישהו יפנה לבג"ץ ויטען שהממשלה, הכנסת או רשות אחרת פוגעת בהן.
20/05/2019  |  איתמר לוין  |   כתבות
אין שחר לטענה שחוק יסוד שיגדיר את סמכויות בג"ץ וסמכויות החקיקה של הכנסת יחליש את בית המשפט העליון. לא רק שהחוק לא יפגע בבג"ץ, אלא הוא דווקא יחזק את אמון הציבור ברשות השופטת כולה, והוא צפוי גם לאפשר לבג"ץ לבטל חוק במקרים קיצוניים שיוגדרו ויובהרו היטב בחוק יסוד זה. כך גם אין בסיס לטענה שחוק חסינות הוא "קץ הדמוקרטיה", שכן היא קיימת במשטרים דמוקרטיים אחרים כמו צרפת וארה"ב, המציבים מגבלות על היכולת להדיח ראש מדינה או להעמידו לדין בעודו מכהן.
18/05/2019  |  זאב בן-יוסף  |   מאמרים
אין כל ספק שעצמאות שיפוטית היא ערך דמוקרטי בסיסי, כשם שאין כל ספק שבמדינה קיים רק גורם מחוקק אחד – הפרלמנט, ורשות מבצעת אחת – הממשלה המואמנת על-ידי הכנסת. אולם עצמאות אין פירושה חופש מוחלט, שרירות לב או פרשנות העומדת מחוץ לנורמות החברתיות המקובלות, או מתיימרת דרך קבע לקבען או להגדירן.
18/05/2019  |  רפי לאופרט  |   יומני בלוגרים
שורה של תופעות, משני קצות המפה הפוליטית, מסכנות את הדמוקרטיה הישראלית. האיום המיידי עלול לנבוע מהממשלה החדשה, הן מצד שניים משריה העתידיים והן בדמות חוקים העומדים על הפרק
17/05/2019  |  איתמר לוין  |   כתבות
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
רבקה שפק-ליסק
רבקה שפק-ליסק
היהודים היוו רוב בעיר למעלה מ-1,000 שנים מהמאה ה-10 לפנה"ס עד 70 לספירה ומ-1850 עד היום - בסה"כ 1188 שנים
אלי אלון
אלי אלון
בתי העלמין הקיבוציים, לרוב מטופחים ומגוננים בצמחי ושיחי נוי ובעצים מצילים    בסך-הכל ניתן לקבוע כי בתי העלמין הקיבוציים מטופחים יותר מאשר בתי עלמין אחרים
איתמר לוין
איתמר לוין
עם חיוך תמידי והמון סבלנות ואנושיות, חוי טוקר מנהלת בנינוחות דיוני חדלות פרעון - אם כי לעיתים תכונות אלו גורמות לה לאפשר לעורכי דין להאריך מדי ואף לנהל שיחות ממש מתחת לדוכן
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il