גן סעדיה שושני ממוקם באזור הרחובות ק"ם, ודוד מרכוס, בשכונת רמת החייל שבצפון מזרח תל אביב. שכונה זו נוסדה בשנת 1949 לאחר מלחמת העצמאות ונבנתה על-ידי חברת "דיור למשוחררי מלחמה" עבור, משוחררי צה"ל. מכאן שמה רמת החייל.
הקמת וחנוכת הגן
בסוף שנות ה-50 לא מעט בזכות יוזמתו ודחיפתו של סעדיה שושני, סגן ראש העירייה ומנהל מחלקת הנטיעות בעיר, הוחלט להקים בשכונה גן ציבורי גדול שישרת את השכונה והשכונות בסביבתה. הגן הוקם על שטח חולי עזוב שבקרבתו התגוררה לפני קום המדינה משפחת השייך אבו קישק. בעת פתיחתו בשנת 1959 היה גן סעדיה שושני אולי הגן הציבורי הגדול ביותר בתל אביב.
הגן נחנך ביום ראשון 14 ביוני 1959 בטקס חגיגי בהשתתפות ראש העירייה חיים לבנון ונקרא על שמו של סעדיה שושני סגן ראש העירייה ומנהל מחלקת הנטיעות לרגל מלאות לו 70 שנה. סעדיה שושני נכח בטקס חנוכת הגן על שמו והודה לחברי מועצת העיר על שהחליטו לקרא את הגן על שמו. כן הודה לעובדי העירייה ש"תרמו כ-100,000 ל"י מכספי קופת התמלוגים להשלמת נטיעת הגן". תזמורת המשטרה הנעימה את הטקס בנגינותיה. זו אולי מהפעמים הבודדות בתולדות העיר תל אביב שאדם נוכח בטקס חנוכת אתר כמו, מבנה, רחוב, גינה וכיוצא בזה, שנקרא על שמו שלו, כלומר בעודו בחייו.
"משטח חולות מוזנח לגן פורח"
על הקמת וחנוכת הגן כותב העיתון "קול העם "בגיליונו מיום שני 15 ביוני 1959 - גן ציבורי גדול נחנך אתמול בשכונת רמת החייל בתל אביב ויישא את שמו של סעדיה שושני, סגן ראש העירייה וראש מחלקת הנטיעות, לרגל מלאות לו 70 שנים. 80 דונם קרקע נהפכו כאן בהשקעת 200 אלף ל"י משטח חולות מוזנח לגן פורח. מן הגבעה, שהיא הנקודה הגבוהה ביותר של הגן, נשקף מראה שובה עיין על העצים, גינות הנוי, המדרכות והבריכה הקטנה - המנוגד ניגוד בולט למראה של צריפוניה הרעועים של המעברה הסמוכה.
ימים מספר לפני חנוכת הגן נערך במקום סיור עיתונאים. מנהל מחלקת הנטיעות של העירייה מסר לעיתונאים כי "בהכשרת הגן הושקעו 220 ל"י, במרכזו נמצא אמפיתיאטרון טבעי ושטח דשא של תשעה דונם המסתיים בבריכת מים ובבמת אבן. הגן מיועד לאוכלוסייה בת ארבעים אלף נפש המתגוררת בסביבה. בגן שתי גבעות -אחת המשקיפה על הים והשנייה על הרי יהודה. קיימת בו גם חורשת אקליפטוסים שניטעה לפני 40 שנים (ב-1919 א.א) על-ידי משפחת השייח אבו קישק הידוע שהתגורר בסביבה זו".
גן סעדיה שושני כיום
ביקרתי בימים אלה בגן סעדיה שושני. רבים מהעצים בו הם עצי אקליפטוס ענקיים. יש בו חורשה בת למעלה ממאה עצי אקליפטוס, להערכתי אולי חורשת האקליפטוסים הגדולה ביותר כיום בתל אביב, בטח מהגדולות שבהן. בגן משתרעת מדשאה רחבת ידיים משופעת ובקדמתה במת אבן, מעין אמפיתיאטרון טבעי המשמש לקיום מופעים ואירועים. במרחבי הגן פזורים ספסלי ישיבה ומתקנים. בשל גודלו יש לגן סעדיה שושני מספר כניסות ויציאות בכניסות מוצב שלט ועליו מופיע הכיתוב: "גן סעדיה שושני מתנת כבוד של העירייה בהגיעו לגיל 70 תרמ"ט-תשי"ט".
מי היה סעדיה שושני
ואם בגן סעדיה שושני עסקינן, כמה פרטים ביוגרפיים על האיש. סעדיה שושני היה מראשוני תל אביב. מ-1923 היה חבר מועצת עיריית תל אביב כמעט ברציפות במשך למעלה מ-40 שנה. איש רב פעלים היה. סיפור חייו שזור בתולדות העיר תל אביב. היה סגן ראש העירייה ומנהל מחלקת הנטיעות בעיריית תל אביב. בתפקידו זה יזם ודחף לנטיעת גינות ואלפי עצים ברחבי העיר.
הוא נולד בשנת 1889 בעיר בריאנסק שברוסיה, להוריו גדליהו הכהן רוזנרוט ולפייגה-מנוחה לבית איתין, סעדיה עלה לארץ בשנת 1907 באונייה "קורנילוב", והחל לעבוד כמגיה בבית דפוס שהקים ביפו שנה לפני כן דודו אהרון איתין. בהמשך הפך סעדיה לשותף בבית הדפוס שנקרא "דפוס איתין את שושני". היה זה מבתי הדפוס המובלים והבולטים באותה תקופה בארץ. בין השאר הודפסו בו ספרים ידועים, עיתונים וטפסים של בנק אנגלו-פלשתינה (לימים
בנק לאומי).
שושני היה מהראשונים בתל אביב שעברת את שם משפחתו. בתקופת גירוש תל אביב על-ידי השלטונות העות'מאני נשאר שושני בתל אביב ואירגן קבוצת שומרים ששמרה על רכוש המגורשים עד לחזרתם לעיר. הקבוצה מנתה כ-12 איש. ביתו של שושני היה כמעט הבית היחידי בעיר שבו התגוררו הוא ומשפחתו ושם השומרים היו מתאספים. ב-1919 נשא לאישה את חנה לוינשטיין שהייתה מהאחיות הראשונות בארץ ישראל ומפעילות מגן דוד אדום.
זמן קצר לאחר עלייתו לארץ ישראל החל לעסוק בפעילות ציבורית מגוונת וענפה. הוא נמנה עם ראשוני אגודת "מכבי יפו", התאחדות בעלי התעשיה" ו"התאחדות בעלי הבתים בתל אביב". ב-1921 היה ממייסדי המשטרה העירונית בתל אביב יחד עם שלום פחטר, אברהם קריניצי ואחרים.
חבר מועצת העיר למעלה מ-40 שנה
ב-1923 נבחר למועצת העיר תל אביב כנציג התאחדות בעלי הבתים. שושני, התנגד להענקת זכות בחירה לכל תושבי תל אביב וטען שזכות זאת צריכה להינתן לבעלי הבתים משלמי הארנונה. שושני כיהן במועצת העיר במשך למעלה מ-40 שנים כמעט ברציפות עד שנת 1965.
היה מראשוני אנשי "ההגנה" בתל אביב, חבר המפקדה העליונה הארצית של "ההגנה", ידידם הקרוב של דב הוז ואליהו גולומב. במאורעות 1936 היה בין יוזמי מפעל "כופר הישוב" ובשנות השלושים נמנה שושני עם מייסדי בנק "הלוואה וחסכון" בתל אביב. בשנות הארבעים שימש כנשיא "ארגון בעלי תעשיית הדפוס בישראל".
לאחר הקמת המדינה בשנים 1959-1953 שימש כסגן ראש העיר תל אביב בעת כהונתו של חיים לבנון. בתקופה זו שושני כיהן גם כמנהל מחלקת התיעול והביוב וכמנהל מחלקת הגנים של העירייה. לאחר פרישתו מהעירייה כיהן כיושב-ראש איגוד הערים של גוש-דן.
סעדיה זכה לאזרחות כבוד של העיר תל אביב. הלך לעולמו ב-13 בדצמבר 1971 בגיל 82 ונקבר בבית העלמין שברחוב טרומפלדור בתל אביב בו קבורים מייסדי העיר הותיר אחריו את רעייתו חנה, ילדים ונכדים.
