ב-3 במאי התקיים בכנסיית ווסטמינסטר טכס לציון 50 שנות הנשק הגרעיני הימי של בריטניה. מחוץ לכנסייה מחו פעילים המתנגדים לנשק הגרעיני, ובהם שני הגמונים ו-200 כמרים. בצבא ארה"ב קיימת מחלוקת בנוגע לכוחה של הכנסייה והשפעתה על הכוחות המזוינים. ברוסיה, לעומת זאת, יש לכנסייה השפעה גלויה על הצבא – מדווח אקונומיסט.

הכנסייה האורתודוקסית הרוסית יצרה יחסים קרובים עם כל זרועות הכוחות המזוינים, ובמיוחד עם היחידות המופקדות על הנשק הגרעיני. בתהפוכה מוזרה של גלגל ההיסטוריה, ייתכן שהכמרים ממלאים כיום את התפקיד שמילאו הקומיסרים בתקופה הסובייטית - שמירת המורל ואיתור סימנים של חשיבה "חתרנית".

לדברי אקונומיסט, חלקים מסיפור השפעתה של הכנסייה על הצבא ניתנים לאיחוי מידיעות חדשותיות. למשל: בחודש פברואר נמסר, כי כמרים המוצבים ביחידות חיל-האוויר ילמדו לנהוג בכלי רכב משורינים. אבל הסיפור המלא מופיע בספרו של החוקר הישראלי דמיטרי דימה אדמסקי (איש המרכז הבינתחומי בהרצליה), "Russian Nuclear Orthodoxy", המראה כיצד התפתחו היחסים בשלושת העשורים שמאז נפילת הקומוניזם.

ההתחלה הייתה בתהליכים אד-הוק: הצי וחיל-האוויר הגדילו מחדש את כוחם תוך גיבוי מוסרי מצד הכנסייה; לאחר מכן הפכו היחסים לממוסדים. ליחסים אלו יש היבטים רבים. הם כוללים הקמת מתחמי תפילה במתקנים ביטחוניים מכל הסוגים, כולל בצוללות גרעיניות; כמרים המברכים טילים במאגרים ומטוסים היוצאים למשימות קרביות; ומקבילות אוויריות לתהלוכה דתית המיועדת לקדש שטח מסוים. כעת החיילים שומרים הרצאות על ההיסטוריה הרוסית, מושם דגש רב על הקשר בין הדת לבין הצבא, החל מהקדושים הצבאיים של ימי הביניים והצלמים שנישאו לשדות הקרב.

לאחר קריסת ברית המועצות סבל הצבא הרוסי ממורל ירוד, שכר נמוך וחוסר ודאות. הכנסייה נחלצה לעזרה. אדמסקי מביא לדוגמה את העיר סרוב – עירו של סנט סרפים, אחד הקדושים המוכרים ביותר בתקופת הצאר. בתקופה הקומוניסטית היא הפכה למרכז מחקר גרעיני סודי ביותר. אחרי קריסת ברית המועצות החלו אנשי דת לפקוד את העיר ולדבר עם אנשי הגרעין על הצורך לשמר את היכולת הגרעינית גם בזמנים הקשים ביותר.

לדברי אדמסקי, ההתפתחות האחרונה החשובה ביותר אירעה באוגוסט שעבר, כאשר הוקם גוף ושמו "המינהל הפוליטי המרכזי של המטה הכללי" ובראשו גנרל אנדריי קרטפולוב, בדרג של תת-שר ההגנה. תפקידו של הגוף החדש – ששמו מזכיר מאוד את העידן הקומוניסטי – הוא "לפתח מבנים לכל רמות הכוחות המזוינים", כולל המסורת האורתודוקסית. הגוף יכשיר כמרים צבאיים ויגייס כספים להקמת כנסייה צבאית גדולה האמורה להיפתח בשנה הבאה ב"פארק הפטריוטי" שמחוץ למוסקבה. יהיו בה 6,000 מקומות ישיבה, היא תיצבע בגוונים המזכירים טילים ומשורינים, והעיצוב יכלול סצינות קרב מתוך התנ"ך. במקומות אחרים בפארק יוצבו אנדרטאות לכבוד הקדושים של הזרועות השונות.

כמו רוב הדתות, ארגז הכלים הרוחני של הכנסייה הרוסית האורתודוקסית כולל יותר מאשר גישה אחת לשאלות של מלחמה ושלום. היא מקדשת את האחים הנסיכים רודפי השלום גלב ובוריס, אשר הוצאו להורג בשל אמונתם, ואת הכומר פיליפ שנרצח ב-1569 בגלל שהתנגד למסעי ההרג של איוון האיום. אבל כעת, הן מנהיגי הכנסייה והן מנהיגי הקרמלין מעדיפים שהרוח הלוחמנית היא שתוביל.