זמן רב לפני מינויו למנכ"ל אפל, היה טים קוק אחראי על חיסכון בהוצאות לאורך שרשרת האספקה של החברה. הוא גילה שיש בעיה עם ספק בסין והגיב: "זה באמת לא טוב. מישהו צריך להיות בסין ולנהל את זה". לאחר חצי שעה הוא ראה את אחד מהמנהלים הכפופים לו יושב ליד שולחן. "מדוע אתה עדיין כאן?", שאל קוק בשקט. המנהל קם, נסע הישר לנמל התעופה של סן פרנציסקו וקנה כרטיס לסין.

האירוע הזה, אומר אקונומיסט, מלמד לא רק על סגנון הניהול של קוק, אלא גם על חלקו בביצור היחסים עם סין שהם כה חיוניים להצלחה המסחררת של אפל. סטיב ג'ובס רצה לייצר בארה"ב את מחשבי המקינטוש; כאשר הצטרף קוק לחברה ה-1998, הוא שינה הכל ובנה שרשרת אספקה ברחבי אסיה. היום כתוב כמעט על כל מוצריה של אפל: "תוכנן בידי אפל בקליפורניה, הורכב בסין". ההימור של קוק על סין התרחב ממפעלים ללקוחות: המכירות במדינה עלו מאפס בשנת 2010 ל-52 מיליארד דולר אשתקד, חמישית מכלל המכירות של אפל. הוא אפילו מנסה מאז 2016 להוריד את המתח במלחמת הסחר בין ארה"ב לסין.

אבל דווקא בשל גאונותו של קוק בתחום הלוגיסטיקה, טוען אקונומיסט, יש לתהות מדוע הוא התעלם מהכלל מספר אחת בשרשרת אספקה: לא לשים יותר מדי ביצים חשובות בסל אחד. מלחמת הסחר הגוברת בין שתי המדינות מובילה לצעדים נגד ארה"ב מצד סין, ואת המחיר עלולים לשלם אפל וקוק אישית. הנה נתון אחד: בשנה שעברה היו ל-אפל 41 ספקים בסין לעומת 37 בארה"ב – הפעם הראשונה בה זהו היחס בין שתי המדינות.

קוק הצליח למנוע מ-אפל פגיעה ישירה מהמכסים שהטיל הנשיא דונלד טראמפ על סין, אבל מניות החברה איבדו 12% בחודש האחרון – בין היתר בשל החשש מפני מכסים סיניים על רכיבים המשמשים להרכבת מוצריה של אפל. ואילו טראמפ מאיים במכסים נוספים על ייבוא מסין, כולל האייפונים המורכבים שם – מקור ההכנסה הגדול ביותר של אפל. להערכת מורגן-סטנלי, המכסים עלולים לייקר ב-16% את מחירו של האייפון-XS העומד כיום על 999 דולר. אפל יכולה להחליט לספוג את המכס – ולפגוע בשורת הרווח שלה.

איום מיידי יותר הוא בדמות צעדי תגמול אפשריים של סין על האמברגו שהטיל הממשל על אספקת רכיבים אמריקניים לחברת Huawei.
חרם צרכנים סיני על מוצרי אפל עלול להוביל את הצרכנים המקומיים לרכוש מותגים זולים יותר. סיטיגרופ כבר צופה שמכירות האייפון בסין יצנחו ב-505 במחצית השנייה של השנה ויגיעו ל-7.2 מיליון מכשירים בלבד. למרות ש-אפל החלה בייצור מקדמי של אייפונים בהודו עבור לקוחות מקומיים, לא יהיה בכך כדי לכסות על הנזקים בשוק הסיני.

מצד שני, אין להתעלם מתרומתה של אפל לסין. ההערכות מדברות על 24 מיליארד דולר בשנה לשוק המקומי, עם 1.5 מיליון עובדים במפעלי ההרכבה ועוד 2.5 מיליון מהנדסי תוכנה המפתחים יישומים לכל מכשירי אפל. במצב הזה, מעיר אקונומיסט, החשק הסיני להעניש את אפל אינו אמור להיות גדול. מנכ"ל Huawei, רן ז'נגפיי, אמר בשבוע שעבר שהוא יהיה הראשון שיתנגד לצעדים נגד אפל. "אפל היא המורה שלי, היא המובילה. האם תלמיד יוצא נגד המורה שלו? לעולם לא", הסביר.

רן תמיד יכול לשנות את דעתו, וכך גם סין. ובעוד Huawei אומרת שיש לה תוכנית לעמוד בעיצומים האמריקניים, ואילו סמסונג הדרום-קוריאנית מעבירה קווי אספקה לסין, נראה, כי ל-אפל אין חלופה ברורה לייצור בסין ויידרשו שנים למצוא מקום שיוכל לבוא במקומה. אפשרות אחרת של אפל היא לפתח עוד מוצר שהצרכן הסיני פשוט לא יוכל בלעדיו; קוק, עם כל הצלחותיו, טרם עשה זאת. אפשרות שלישית היא לפתח שירות שלא יצריך הרכבה בסין, כגון תחום הווידאו עליו הודיעה החברה לפני שלושה חודשים. דבר אחד ברור: קוק חייב לקוות שהוא לא טעה בהערכת הסיכונים של שרשרת האספקה שהיה לו תפקיד כה מכריע בעיצובה.