מגדל הדומינו ייפול

הקולות המתחילים להישמע מתוך הגרעין הקשה של הימין נגד נתניהו עדיין לא רבים. לא יעבור זמן רב והם יהפכו למקהלה גדולה גדולה שתשיר את אקורד הסיום של שלטון נתניהו הנמשך שנים רבות מדי וגרם לנזקים איומים. המקהלה תגרור אחרים אזרחים רבים שהגיעו כבר למסקנה שנתניהו והליכוד, יחד עם סמוטריץ' והחרדים, ימיטו עלינו אסון של מדינת הלכה או מדינה דו-לאומית. הפילוג שנתניהו גרם, השנאה היוקדת שיצאה מבית היוצר של מקורביו, לא יתוקנו במהרה, אך לבסוף יתוקנו.

כל מי שהמדינה הזו חשובה לו, אינו יכול לסבול את האנרכיה השלטונית שהשתררה כאן. חבורה של הזויים, פונדמנטליסטים שטופי מוח ומשיחיים, הרוצים למוטט את המפעל הציוני. אבותיהם עשו זאת בהיסטוריה הארוכה של היהודים וכולם יודעים מה היו התוצאות.

הגרעין הקשה של הליכוד פועל מתוך נקמה על העבר. ביבי הפך עבורם לאל, לסם שהם מסניפים, או בלשנו של אברי גלעד, מכורים כבדים. מבחינתם, שהמדינה תיהרס ובלבד שנתניהו יהיה ראש ממשלה, גם אם הוא חשוד בפלילים, מוכן למכור כל ערך וחירויות לקנאים שאינם מכירים אפילו בעצם קיומה של מדינת ישראל הציונית.

הנורמות הדמוקרטיות נחצו ונרמסו ברגל גסה. מבול הצעות החוק ההזויות שהועלו היה בלתי נתפס. נתניהו מחץ את כולם, התעלם מכל מה שהפך להיות לדברים מקובלים. הוא שאף, ועדיין שואף, להיות מנהיג הכל יכול, ללא בקרה ופיקוח, עם כנסת שברובה עוברת לדום על כל גחמה שלו. השקר של אי-יכולת למשול, הפך להיות בקרב רבים ממצביעיו לאמת מוחלטת. כל ביקורת הפכה לטיל מונחה כדי להפילו כשהעובדות היו מונחות בפני כולם. הקיבעון שלו, האובססיה לשעבד את כל שומרי הסף, את כל הרשויות, את כל מי שיש לו תפקיד חיוני בדמוקרטי, הפכו למטרה המרכזית שלו.

הילתו של המומחה מספר אחד בביטחון התנפצה פעם אחר פעם. אנשיו שלו הקרובים ביותר, מתחו ביקורת איומה על התנהלותו הביטחונית. חוסר יכולתו להחליט, לעמוד מול קבינט ביטחוני-מדיני הפועל כמצופה ממנו ולא כחותמת גומי, כל אלה הפכו להיות לשיחת היום במסדרונות השלטון. והבלוף התגלה מזמן, אך הגיע לשיאו בתשלום מיליונים רבים לאויבים המרים ביותר, החמאס. לעומת זאת, ההתעלמות שמוחלטת שלו מתושבי עוטף עזה הקרובים לגדר, הימנעות מכל מפגש אישי עם המנהיגות של היישובים האלה, מפגישה עם התושבים עצמם, יישארו כאות קלון בהיסטוריה הפוליטית של ישראל.

היחס המזלזל הזה חלחל גם בקרב בוחרי הליכוד המסורתיים, אלא שאלה לא היו מוכנים, בינתיים, לחצות את הרוביקון. יבוא היום והם יעשו זאת.

נתניהו אינו יכול לרחוץ בנקיים. כתבי האישום העומדים נגדו כפוף לשימוע הם כאבן רחיים על כתפיו. אין לו זמן להתעסק בשום דבר, אחרת זולת היערכותו לשימוע וניהול המשפט. המדינה הולכת לבחירות כשהעובדות גלויות לעין. תומכיו של נתניהו יטענו שליברמן בגד, הונה את הבוחרים. אז יגידו. הבחירות תתקיימנה רק משום שנתניהו מנסה להילחץ מהעמדה לדין. נושא חסינות, לעת עתה, ירד מן הפרק. נושא פסקת ההתגברות חי וקיים. נתניהו חושש שמא בג"ץ יוכל להורות על העמדתו לדין.

כל הספינים של שלטון בג"ץ, הדיקטטורה של בג"ץ, הפוטש המשפטי של אהרן ברק, מבזים את מפיציהם. וכל זאת מדוע: כי נתניהו היה מוכן לתת את ידו לכל דבר נבלה פוליטי ובלבד שיהיה ראש ממשלה ויחמוק מאימת הדין. המו"מ עם גבאי על הצטרפות מפלגת העבודה לממשלתו מבטא את הבוז, את ההונאה הציבורית, ניסיון לפרש את תוצאות הבחירות כפי שהוא רוצה, ורק לטובתו. השמאל השנוא עליו ועל בוחריו פתאום כשיר להיות שותף לממשלת הימין. גם החיפושים הנואשים אחר עריקים ממפלגת כחול-לבן מעידים עד כמה נתניהו בז לבוחריו ומחשיב אותם לאידיוטים. הרי תעמולת הבחירות של נתניהו עסקה רק בשמאל והסכנה למדינה אם יעלה. עם אלה הוא רצה קואליציה. אלא שבוחרי הליכוד ונבחריו לא יודו בפארסה הזו, בלעג כלפיהם, והם סותמים את פיהם. כמה נלעג.

התנהלותו של היועמ"ש תמוהה בצורה שבלתי אפשרי להבינה. ובכל זאת, איני יכול להאמין, בשלב זה, שמנדנבליט יוכל להפוך את כל הקערה על פיה. הוא עשה זאת בתיקי שרה נתניהו. אין אדם סביר שאינו "מכור" לסם המכונה נתניהו, שלא מבין שמה נעשה בתיקי שרה נתניהו עובר כל גבול. אני מאמין שגם בנושא זה הסיפור לא תם. קשה לי להאמין שהיועמ"ש יקבל החלטה לא להעמיד לדין את נתניהו באף אחד מן התיקים. לא ייתכן. ברגע שהיועמ"ש יחליט על העמדה לדין, כל ניסיונות נתניהו לשנות את רוע הגזירה ייכשלו. הגם שהחוק מאפשר לו לכהן עד פס"ד חלוט, אני סמוך ובטוח שתיווצר סיטואציה שנתניהו לא יוכל לעמוד בה.

בגלל כל אלה ועוד רבים אחרים, מגדל הקלפים המכונה נתניהו, החל בנפילתו. גם אם בבחירות הקרובות נתניהו ירכיב ממשלה, סביר להניח שכהונתה תהיה קצרה. דרכה של ההיסטוריה שהיא עושה צדק, גם אם הוא מתמהמה. הצדק במקרה זה יהיה הליכתו הביתה של מי שהביא על ישראל אסון חברתי, שנאה שלא הייתה כדוגמתה, ראיית האינטרס האישי על זה הלאומי, משילות לקויה שלא הייתה. האיש הפך מיעוט קיצוני-פונדמנטליסטי-משיחי, לבר שיח לגיטימי ורב השפעה. אם הליכוד היה רואה את האינטרס הלאומי, היה מזמן מסלק את נתניהו וממנה אחר במקומו. כך ניתן היה ליצור קואליציה של 70 מנדטים, יציבה, מתונה, לוחמת וממתנת. אלא שכולם מכיר את העובדות.