ארבע מחברות הטכנולוגיה הגדולות בעולם מגייסות צבא של שתדלנים בוושינגטון, כדי להתמודד עם הביקורת הגוברת, האסדרה המחמירה שבדרך וחקירות הקונגרס שבפתח. אמזון, אפל, פייסבוק וגוגל – שלא מיהרו לבנות נוכחות בוושינגטון – הפכו לשחקנים המרכזיים בתחומי ההשפעה והגישה לממשל ולקונגרס, כותב ניו-יורק טיימס. בשנה שעברה הן הוציאו 55 מיליון דולר על שתדלנות – כפליים מאשר בשנת 2016 – והסכומים ממשיכים לעלות השנה, מה שמציב אותן לפני שחקנים ותיקים בתחומי הביטחון, הרכב והבנקאות.

238 איש נרשמו, כפי שדורש החוק האמריקני, כשתדלנים של ארבע החברות – הן כשכירים שלהן והן בחברות שתדלנות ומשרדי עריכת דין. 75% מהם עבדו בעבר בממשל או בקמפיינים פוליטיים, רבים מהם – במשרדי הממשלה מולם הם פועלים כעת בשליחותם של ענקי ההיי-טק. מסע ההשפעה כולל שיחות עם חברי קונגרס, פרסום, מימון של מכוני מחקר ונסיונות למשוך את תשומת ליבו של הנשיא דונלד טראמפ. בחודש שעבר העניקה קבוצת השתדלנות Internet Association המופעלת בידי אמזון, פייסבוק וגוגל את "פרס החרות באינטרנט" לאיוונקה טראמפ.

הצרות של הענף משמעותן הכנסות ניכרות לעורכי דין, פעילים פוליטיים ומומחים ליחסי ציבור. לחברות מצידן קל יותר ליצור קשר עם הדמוקרטים, אבל הן מפתחות קשרים גם עם הרפובליקנים. פייסבוק משלמת לשני שתדלנים שעבדו בעבר עם יו"ר בית הנבחרים, ננסי פלוסי, ובהם קטלין או'ניל שהיה ראש המטה שלה. פלוסי עצמה קיבלה למסע הבחירות אשתקד תרומות בסך 43,000 דולר מעובדים וועדות פעולה פוליטיות בפייסבוק, אמזון ואלפאבית (חברת-האם של גוגל) – שכולן היו בין ששת התורמים הגדולים ביותר שלה.

פלוסי היא תומכת ותיקה של חברות ההיי-טק, שלכולן יש נוכחות משמעותית באזור הבחירה שלה בקליפורניה. עם זאת, מציין הטיימס, בחודש שעבר תמיכתה התערערה, כאשר אמרה שסירובה של פייסבוק להסיר וידאו בו היא נראית שיכורה כביכול, מדגימה את האופן בו הרשתות החברתיות תרמו לדיסאינפורמציה ולהתערבות הרוסית בבחירות 2016.

גוגל משלמת לשני שתדלנים שעבדו כעורכי דין בצוות ועדת המשפטים של בית הנבחרים. אחד מהם, שון מק'לולין, היה בכיר במשרד המשפטים בממשלו של ג'ורג' בוש הבן. המשרד בו מועסק מק'לולין, הנטן-אנדרוז-קורת', קיבל מגוגל 50,000 דולר תמורת שתדלנות בשלושת החודשים הראשונים של השנה.

את משרד וושינגטון של אמזון מנהל בריאן הוסמן, עובד לשעבר בוועדת הסחר הפדרלית – הגוף שכיום חוקר את אמזון. צוות השתדלנים שלו כולל שלושה חברים דמוקרטים לשעבר בבית הנבחרים: נורם דיקס, ויק פזיו וקנדריק מיק, ושני עורכי דין שעבדו במשרד המשפטים. אמזון גם שילמה 70,000 דולר לבריאן באלארד, מגייס כספים מרכזי בקמפיין טראמפ, לשתדלנות מול הקונגרס והממשל. דניאל מק'פול, העובד אצל באלארד, הועסק בצוות המעבר של טראמפ, והיה זמן קצר ראש הסגל של חבר בית הנבחרים מאט גץ – חבר בתת-ועדת המשפטים המתכננת שימועים בנוגע להיבטי ההגבלים העסקיים בפעילות חברות ההיי-טק.

החברות למדו את הלקח ממה שקרה למיקרוסופט, אשר נתפסה באמצע שנות ה-90 ללא גיבוי שתדלני כאשר הרגולטורים בתחום ההגבלים קראו לפצל אותה. כעת הן טוענות, כי לא הפרו את חוקי ההגבלים. גוגל ופייסבוק אומרות, כי מאחר ששירותיהן ניתנים בחינם – הן לא פוגעות במתחרה כלשהו. אמזון מודה שיש לה נתח משמעותי מאוד מהסחר ברשת, אך נתח קטן בכלל הסחר בארה"ב. ואילו אפל אומרת שרוב היישומים שלה ניתנים בחינם וכי היא מונעת רק העלאת יישומים המפרים את מדיניותה בנוגע לדברי שנאה ולפורנוגרפיה.

מחקר שהתפרסם לאחרונה העלה, כי ל-59% מהעובדים בוועדת הסחר הפדרלית שעזבו אותה בשני העשורים האחרונים, יש קשרים פיננסיים עם חברות הטכנולוגיה עליהן פיקחה הוועדה. וזה עובד גם בכיוון ההפוך: מנהל מחלקת ההגבלים העסקיים במשרד המשפטים, מאקאן דלרחים, עבד עבור גוגל ב-2007 כדי להשיג את אישור הממשל לרכישת חברת דאבל-קליק; כעת מופעל עליו לחץ לפסול את עצמו מהחקירה נגד גוגל. נכון שיש כללי צינון, מעיר הטיימס, אך יש בהם פרצות.

כאמור, חברות הטכנולוגיה גם מממנות מכוני מחקר ובכך מקשות על השגת מימון לקולות ביקורתיים נגדן. גוגל ופייסבוק מימנו מאות גורמים לכל רוחב הקשת האידיאולוגית, כולל לשכת המסחר האמריקנית, האיחוד השמרני האמריקני, מכון ברוקינגס והמרכז לקידמה אמריקנית. הן גם מרחיבות מאוד את שטחי משרדיהן בוושינגטון, כדי לאכלס את עשרות ומאות העובדים העוסקים בקשר עם הממשל והקונגרס: פייסבוק עברה אשתקד למשרד ובו מקום ל-200 איש בתחומים אלו, ואילו אמזון הקימה משרד בגבעת הקפיטול.