דונלד טראמפ נכנס לחדר הסגלגל בהבטחה לשקם את עומצתה של ארה"ב. בפועל, גישתו היא להפוך כלים כלכליים לכלי נשק. כעת יכול העולם לראות מה קורה כאשר מעצמת-על פועלת ללא מגבלות, כותב אקונומיסט. טראמפ איים להטיל מכסים על מקסיקו, הבורסות צנחו ומשלחת ממקסיקו אצה לוושינגטון במטרה להגיע להסכמות שאכן הושגו בסוף השבוע. למחרת בוטלו העדפות הסחר עם הודו, וממשלתה הגיבה רק באומרה שהקשרים עם ארה"ב יישארו חזקים. סין ניצבת בפני מלחמת סחר וניתוק חברת Huawei מספקיה בארה"ב, אבל מנהיגיה הבהירו שהם מעוניינים בדו-שיח עם וושינגטון. החרפת העיצומים על אירן חונקת את כלכלתה.
ניתן לחשוב שעוצמתה של ארה"ב נובעת מ-11 נושאות המטוסים שלה, 6,500 ראשי החץ הגרעיניים ותפקידה בקרן המטבע הבינלאומית. זה נכון, אך משקל רב יש גם לתפקיד המרכזי שהיא ממלאת ברשת הקשרים שיצרה הגלובליזציה. ארה"ב שולטת או מהווה בית ליותר מ-50% מרוחב הפס באינטרנט, השקעות ההון-סיכון, מערכות הפעלת הטלפונים, אוניברסיטאות העילית וחברות ניהול הנכסים. 88% מהעברות הכספים בעולם נעשות בדולרים. מדינות אחרות משלימות עם מצב זה, כי בסופו של דבר הן יוצאות נשכרות ממנו, בזכות גישה לשוק האמריקני.
למרות עובדות אלו, טראמפ ויועציו משוכנעים שהסדר העולמי מוטה נגד ארה"ב, תוך שהם מצביעים על גרעון הסחר העצום שלה – ומנסים לנסח מחדש את כללי הפעולה של כלכלות לאומיות. במקום להשתמש במכסים ככלי המוביל להישגים כלכליים נקודתיים, הם משתמשים בהם שוב ושוב ליצירת אווירה של חוסר יציבות בסחר. האיום במכסים על מקסיקו נועד להוריד את מספר המהגרים ממנה – יעד שאין לו שום קשר לסחר. ולצד זאת, הממשל מתעסק בזוטות כמו ייבוא מכונות כביסה.
הממשל גם הפך את רשתות הסחר של ארה"ב לכלי נשק. אויבים ישירים כמו ונצואלה ואירן סופגים עיצומים, ושאר העולם ניצב בפני כללים חדשים בתחומי הטכנולוגיה והפיננסים. צו נשיאותי אוסר ביצוע עסקות מוליכים-למחצה ותוכנות עם מדינות המוגדרות כיריבות, וחוק שהועבר בשנה שעברה מטיל פיקוח על השקעות זרות בעמק הסיליקון. אם הממשל קובע שחברה מסוימת עברה על הכללים שהציב, בנקים אמריקניים יפסיקו לעבוד איתה – וזו עלולה להיות מהלומת מוות. כלים כאלו צריכים להישמר לשעת מלחמה, טוען אקונומיסט.
עד כה, הנזק לכלכלה האמריקנית מצעדיו של טראמפ היה קטן. אפילו אם הוא יטיל על מקסיקו את מלוא המכסים עליהם דיבר, היקפם יהיה זהה ל-1% בלבד מהתוצר האמריקני. שיעור התמיכה בטראמפ בארה"ב נותר יציב, למרות שהוא יורד בעולם. יועציו סבורים, שהשימוש בכלכלה כנשק רק החל.
אבל בפועל, ממשיך אקונומיסט, החשבון כבר מצטבר. ארה"ב יכולה הייתה להקים קואליציה עולמית שתדרוש מסין להכניס רפורמות בכלכלתה, אך כעת איבדה רצון טוב יקר ערך החיוני לצעד כזה. בעלי ברית המבקשים לחתום על הסכמי סחר עם ארה"ב, ובראשם בריטניה שלאחר הברקזיט, יחששו שציוץ נשיאותי יחבל בהם לאחר שייחתמו. סין החלה להרכיב רשימה שחורה של חברות זרות. וקיים סיכון גבוה לטעות מטופשת כלשהי שתגרום משבר פיננסי.
בטווח הארוך, קיימת סכנה לרשת הסחר העולמית שאותה מובילה בארה"ב. כבר יש לכך רמזים: מבין 35 בעלות בריתה באירופה ובאסיה, שלוש בלבד הסכימו עד כה לבלום את פעילות Huawei.
המאמצים לבנות תשתית סחר עולמית חילופית צפויים להתעצם. סין מקימה בתי משפט משלה ליישוב סכסוכים עם משקיעים זרים. אירופה בוחנת הקמת מערכת תשלומים שתעקוף את העיצומים על אירן. סין ולאחר מכן הודו יבקשו להפסיק את תלותן במוליכים-למחצה מעמק הסיליקון. אקונומיסט מסיים: טראמפ צודק באומרו שהרשת האמריקנית מעניקה לה עוצמה רבה, ואכן יידרשו עשרות שנים והון עתק כדי לבנות לה תחליף. אבל ניצולה לרעה יהרוס אותה.