יו"ר בית הנבחרים, ננסי פלוסי, הגיבה בשבוע שעבר לקריאות הגוברות מקרב הדמוקרטים לפתוח בהליכי העמדה לדין של הנשיא דונלד טראמפ, במילים: "אני מעדיפה לראות אותו בכלא מאשר להדיח אותו". לכאורה – קריאה קרבית, המזכירה את "תכלאו אותה" בקמפיין טראמפ נגד הילרי קלינטון. למעשה, כותב אהרון בלייק בוושינגטון פוסט, מדובר בטקטיקה נוספת שמטרתה להימנע מהליכי הדחה שסופם כישלון.

פלוסי רוצה להימנע מהליך ההדחה, משום שברור לה שאפילו אם בית הנבחרים יחליט על העמדה לדין – הסנאט, בשליטה רפובליקנית, יזכה את טראמפ. היא מקווה, שדווקא ככל שתחריף את הטון שלה כלפי טראמפ, היא תמשוך את הזמן; וככל שיתקרבו בחירות 2020, יהיה לה קל יותר לומר: תנו לבוחרים להחליט.

בפועל, מדגיש בלייק, הסיכוי שטראמפ ייכנס אי-פעם לכלא הוא קלוש. התובע המיוחד רוברט מולר התייצב בדוח שלו לצד המדיניות הקבועה של משרד המשפטים, ולפיה לא ניתן להעמיד לדין נשיא מכהן – ולכן לא קבע ממצא החלטי בסוגיית שיבוש החקירה שלו. מולר הדגיש, כי לנשיא אין חסינות ברגע בו הוא מסיים את תפקידו, והיו מי שרצו לראות בכך רמז לאפשרות להעמיד לדין את טראמפ ב-2021 או ב-2025.

ואולם, ייתכן שהדבר יהיה בלתי אפשרי. יש סבירות ממשית בהחלט שהוא ייבחר שוב בשנה הבאה; ההתיישנות על עבירות שיבוש הליכים פדרליות היא חמש שנים, כך שכהונתו השנייה תסתיים כמה שנים לאחר מועד ההתיישנות. ואפילו אם מבחינה חוקית העמדה לדין תהיה אפשרית, אין כל ביטחון שמשרד המשפטים יעשה זאת. העבירות המתבקשות הן שיבוש חקירה והפרת חוקי מימון המפלגות בתשלומים שביצע מייקל כהן בשמו של טראמפ, אבל לפחות בנושא השיבוש מדובר בסוגיות סבוכות של סמכות הנשיא. ואילו בנושא התרומות – לא ברור האם יש ראיות מספיקות להפליל את טראמפ; כהן, שקרן מועד, אינו בדיוק עד מהימן.

מעבר לכך, יש בעיות פוליטיות ומבניות. אפילו אם טראמפ יפסיד בבחירות הקרובות, הוא יהיה נשיא-לשעבר בן 74 ועדיין אהוד מאוד על חלקים ניכרים מהציבור האמריקני. כתב אישום נגדו יטיל את ארה"ב למאבק פנימי קשה, מאותו סוג שלדברי פלוסי ינבע מהליכי הדחה – ואולי אפילו קשה עוד יותר, כי טראמפ יוכל לנהל אותו ללא המגבלות הנובעות ממעמדו כנשיא ולתקוף ללא הפרעה את מערכת המשפט. מי שינצח בבחירות ירצה לסיים את הפרשה ו"לאפשר למדינה להחלים"; אפילו טראמפ עצמו ירד מנושא קלינטון לאחר שנבחר.

בלייק שואל רטורית: אם אתם ננסי פלוסי של 2021, עם נשיא דמוקרטי ורוב ברור בבית הנבחרים ואולי מצב טוב יותר בסנאט – האם תרצו להתעסק בסגירת החשבון עם הנשיא לשעבר? ההחלטה לא ממש תהיה בידי פלוסי, אבל לא קשה לדמיין אותה ובכירים דמוקרטיים אחרים קוראים להפוך את הדף על נשיאותו של טראמפ, כולל במישור הפלילי. לא קשה לעשות את ההשוואה: ג'רלד פורד העניק חנינה לריצ'רד ניקסון; ההחלטה לא הייתה פופולרית בזמן אמת ופורד שילם עליה בנשיאותו, אך לאורך זמן ברור שהיא הייתה נכונה.

יש כמובן הבדל בולט: פורד וניקסון היו רפובליקנים, והראשון היה סגנו של האחרון. אבל טראמפ לא יצטרך בהכרח לסמוך על נשיא דמוקרטי ועל משרד המשפטים כדי לחלץ את עצמו. הוא יוכל, בחודשי נשיאותו האחרונים, לנסות להעניק חנינה לעצמו. משפטנים חלוקים בשאלה האם הנשיא יכול לחון את עצמו, ובית המשפט מעולם לא נדרש לסוגיה; ונא לזכור, כי בבית המשפט העליון יש כיום רוב שמרני.

בלייק מסכם באומרו, כי יש סיבות רבות ודרכים רבות המוליכות למסקנה שטראמפ לעולם לא יועמד לדין. מבחינת המפלגה הדמוקרטית, בה מתרבים הקולות הדורשים לבוא חשבון עם טראמפ, עליה להבין שקלושים הסיכויים ששאיפות אלו יתגשמו. סביר להניח שגם ננסי פלוסי יודעת זאת.