טל רוסו. סוף

אלוף (מיל') טל רוסו, ח"כ טרי מאוד, הודיע, כי לא ירוץ לראשות מפלגת העבודה ואינו רוצה להיכלל ברשימתה לכנסת הבאה. בכך איבדה מפלגת העבודה גורם חשוב, שיכול היה למשוֹתהּ מן המצולה. טיפש, אמרו חז"ל, זרק אבן לנהר, וארבעים חכמים לא ימשוה. לעבודה אין ארבעים חכמים, שיצילוהּ מהשמדה עצמית (ולא ארחיק לוויכוח בין אברהם לקב"ה ערב השמדת סדום ועמורה).

לא האמנתי, שרוסו יחזיק מעמד כח"כ, ובעיקר, לא בגן-החיות הטורפות של העבודה. "אמשיך לפעול לטובת הציבור בדרכים אחרות", כתב רוסו בהודעתו ברשתות החברתיות.

עוד על הנחיתה בנורמנדיה

לרגל 75 שנה לנחיתת בעלות-הברית בנורמנדיה, בשישה ביוני 1944, שלפתי מספרייתי את הספר 'המתים ואלה העומדים למות' לג'ון סי מקמאנוס, שמתאר את לחימת דיוויזיית החי"ר 1 'האדומה הגדולה' האמריקנית בחוף אומהה שבנורמנדיה. לוחמי דיוויזיה 1 שחו, טבעו, זחלו, נפצעו ונהרגו בדרכם אל הקרב, שהיה נקודת מפנה במלחמה, והתגברו בנחישותם על הגרמנים ועל ליקויי התכנון של מפקדיהם.

הם עשו זאת, כיוון שרצו בכל מאודם לנצח, והמשיכו ללחום למרות אבדות כבדות. יתר על כן, ללא התערבות הפיקוד הבכיר, ידעו כל לוחם וכל מפקד זוטר בדיוויזיה שמשימתם להשתלט על העמדות הגרמניות על הצוקים, ששלטו על החוף; והם עשו זאת. הלקח הזה צריך להיות לנגד מפקדינו וחיילינו, אם רצונם לנצח את האויב ולא להכילו.

כפייה

"לנגד עינינו מתפתחת תפיסה ליברלית אלימה, קיצונית ובלתי-סובלנית". כך כותב ד"ר אל"ם (מיל') יעקב חסדאי - "אשר רוצה לכפות על הזולת את אורח החיים, שנראה נכון בעיניה. אלימות זו אינה שונה מחוסר-הסובלנות ומהקיצוניות של דתות, שניסו לכפות את אמונתן על אחרים בכוח הזרוע - לכו בדרכנו, וָלא אין לכם זכות קיום".

חסדאי התייחס לקולות הזעקה של השמאל "הליבראלי" לגבי אחד החוקים, שנדון בדיונים על הקמת הקואליציה, ויאפשר כינוסים של גברים לחוד ושל נשים לחוד. "לחרדים יש זכות להתכנס, לנהל את חייהם על-פי דרכם ולנהוג על-פי אמונותיהם. זכות זו היא חלק מן החופש, שהחברה הישראלית צריכה לתת לכל מגזריה", קובע חסדאי.

איני מופתע משום שגישה פשיסטית זו, שכופה את דעותיהם של ה"ליבראלים" ואת אורח-חייהם על הזולת, אופיינית לדברי ג'ונה גולדברג, ל"ליבראלים" בכל העולם (למי קראת פשיסט? שיבולת, 2019). בשם גישה זו קיצצו פיאות וזקנים של עולים בראשית ימי המדינה, החרימו כיפות, סידורים וספרי תורה, ואסרו עליהם להתפלל.

ד. דברי רהב

שוב נשמעים דברי רהב של קצינים בכירים לגבי מה יהיה במלחמה הבאה, אם חיזבאללה תתקוף. הפעם - זה אלוף אמיר ברעם, מפקד פיקוד הצפון (פצ"ן), בכנס לרגל שלוש-עשרה שנים למלחמת לבנון השנייה, שבה הוכיח צבאנו יכולת נמוכה ביותר.

ראוי, שמפקדינו יקדישו את תשומת-לבם להכנות למלחמה, לאיכות הציוד, שמאוחסן בימ"חים ולאיכות העוצבות ולא לדברי רהב.

דברי ברעם מזכירים לי את דבר הרהב של מפקדים במלחמת ההתשה ואחריה על האפשרות הבלתי-סבירה, שהמצרים יחצו את התעלה, ואת דברי רב-אלוף דוד אלעזר, הרמטכ"ל, בכנס הצנחנים ביום חמישי - יומיים לפני פרוץ מלחמת יום הכיפורים.