המלצה: מסעדות מעולות בתחנות דלק

הימים שבהם אכילה בתחנות הדלק הובילה אתכם ישירות לביקור בחדר המיון חלפו מן העולם. לאט לאט נפרשות לצדי הכבישים הראשיים מסעדות שלא יביישו את מרכזי הערים. חלקן אף מצדיקות לתכנן את מסלול הטיול כדי להגיע ולסעוד בהן. להלן כמה המלצות למסעדות על אם הדרך ברחבי הארץ:

אזור הצפון

"קצה הנחל" בצומת גינוסר

את "קצה הנחל" פתחו בכור, בן 37 מקיבוץ חוקוק, והאחים חנא, ערבים נוצרים מהכפר רמה. "תמיד אהבתי לבשל ועד היום אני היחיד שמתקרב למטבח בבית", מספר בכור. בקיבוץ בישל בכל הזדמנות ובכל תפקיד ואף היה אקונום. אחר כך החל להפעיל בחוקוק קייטרינג ש"הוציא החוצה בכל יום יותר מ-1,000 מאלף מנות".

הקשר לאחים חנא נוצר דרך בן דודם, ששכר דירה בקיבוץ ואומץ באופן לא רשמי על-ידי משפחת בכור. ליוסף והאני חנא יש מסעדה נוספת, גם היא לבנונית, "תנורין" ביישוב מגדל. "כשהחברות התהדקה, היה ברור לנו שנעשה משהו יחד", אומר בכור.

הוא ניהל משא-ומתן ארוך עם קיבוץ גינוסר על שכירת המקום בתחנת הדלק שבצומת: המיקום נבחר בשל סמיכותו ל"משולש הקדוש" - שלוש כנסיות שכל צליין המבקר בארץ פוקד אותן: הכנסייה על "הר האושר", כנסיית "הלחם והדגים" על שפת המים והכנסייה בכפר נחום. ובתווך: מסעדת "קצה הנחל" הידידותית, הממוזגת, עם פינות הסבה נוחות ובהן כורסאות ביתיות, וגם אם תהיה כמעט מלאה, היא אינה רועשת מדי.

המבחר העשיר של המנות הראשונות בולט לטובה בכל האזור, וברוח מסעדות תל אביב, אפשר להסתפק רק בהן: סלט עשבי בר עונתיים (ג'ירג'יר), פטוש, כדורי לבנה, חציל קלוי, קובה ומקלות של גבינת חלומי, עגבניות טריות עם בורגול ("שולבטו"), בצק ממולא בעשבי בר ("פטאייר") ועוד. את כל האוכל מבשלת נדיה חנא, בת דודתם של האחים. המנות העיקריות, למי שעוד מסוגל, כוללות סוגים שונים של מג'דרה, קבבים במבחר גדול, מנת דגים ואורז ("מדפונה"), שיפודים וסטייקים, וגם ארוחת ילדים נדיבה המוגשת במהירות מתבקשת.

המחירים סבירים: סלטים נמכרים ב-25 שקלים למנה ומנות עיקריות עולות 60 עד 70 שקלים.

"מרינדו" בצומת עין גב

רועי תבור, בן 37 ממושב כנף בדרום רמת הגולן, עבד במשרד הביטחון עד שביקש לעשות שינוי בחייו: הוא התישב רחוק ממרכז הארץ והחל לגדל כבשים יחד עם שותפו, איתמר קנדליק, בן 44, השניים שכרו שטח מרעה גדול, הוסיפו עגלים והקימו את מפעל "מרינדו" לאספקת בשר. עד מהרה הם היו לסוד הבשר השמור של אזור המרכז: הם מספקים בשר למסעדות "אורקה", "מול ים", "כרמלה בנחלה", "יועזר בר יין" ואחרות.

לפני כשנה פתחו השניים חנות ברחוב אוסישקין ברמת השרון, ולשמחת המטיילים באזור הכנרת - לפני כחודש פתחו את מסעדת "מרינדו" בצומת עין גב, מול הכניסה לקיבוץ, על כביש סובב כנרת. במסעדה, המוגדרת על-ידי הבעלים כ"פאסט פוד איכותי", נמכרות מנות בשר מתוצרת המפעל, מלוות בצ'יפס ובסלט ירוק. יש גם קבב של טלה עם צנוברים ונענע (45 שקלים), המבורגר על פרנה - לחם מרוקאי אפוי על חלוקי נחל (45 שקל), סטייק אנטריקוט (79 שקל) ועוד.

במסעדה 70 מקומות ישיבה, ולצדה פועלת גם חנות בשר, תבלינים ויין, המיועדת לנופשים באזור שרוצים בשר טוב (הנמכר במזוודה מיוחדת לשמירה על הטמפרטורה).

מסעדת "נחלים", הגליל העליון

מאחורי תחנת הדלק אלון, על כביש 99 בין קיבוץ מעיין ברוך לגושרים, ממוקם ביסטרו טוב, שמגישים בו אנטיפסטי שזוכה להמלצות, שיפודי שרימפס, אנטריקוט, לינגוויני פירות ים ועוד. בין הקינוחים, קרם ברולה ברוטב למון גראס וטירמיסו. המסעדה צופה על מפגש בין החצבאני, הדן והבניאס והסועדים מדווחים על אווירה פסטורלית.

"אל באבור", ואדי עארה

במסעדה שבצומת אום אל-פחם מגישים אוכל טעים מאוד, והיא מדורגת בקביעות על-ידי מבקרים שונים כאחת הטובות בישראל. האחים נשאת וחוסאם עבאס אחראים לבישול פלשתיני משובח. חבל שהוא מלווה לעתים בתרגילי מסעדנות שיש להעבירם מן העולם, כמו מלצר המנחית על השולחן צלוחיות סלטים שהלקוח נדרש לשלם בעדן מחיר גבוה, אבל ההמלצה על האוכל בעינה עומדת. מי שמגיעים ביום לא עמוס עשויים להיתקל בחוויה שונה מעט.

אזור המרכז

"מקיאטו" ו"אוטוגריל" במחלף נתניה

מסימני התקופה: סמוך מאוד למקום שבו פעלה בשנות ה-70 סטייקיית הטייסים, עם האווירון הישן שעל הגג וריח הבשר החרוך, פועלים זה חודשיים שני מקומות שהם ההיפך הגמור: באחד, "מקיאטו", אפשר לאכול מנה מופחתת קלוריות של סלט סלק עם תערובת דגנים וחזה עוף, ובשני, "אוטוגריל", יש דלפק ירוק מעוצב ומצוחצח ובו בשרים על האש ברטבים ממרכיבים טריים עם סלט ירקות קלויים.

אלדד קונטנטה, בן 31, הבעלים של שני המקומות, אומר שהוא "סומך על הישראלי שהוא לא רוצה לקבל יותר שקשוקה משומנת וערימה של פיתות ליד", גם אם זו הציפייה המיידית ממסעדה שעל הדרך בתחנת דלק. "מקיאטו" מציע טרין קינואה עם פלפלים ירוקים, או רול של פטריות חורש עם נבטוטים; ב"אוטוגריל" אפשר להמשיך בגריל בשר עם ירקות קלויים ולקנח בתפוז מצופה גנאש שוקולד ללא סוכר.

קונטנטה הוא מסעדן המתמחה במסעדות על אם הדרך: הוא היה שותף ב"גרין קפה" במחלף חבצלת ומפעיל עד היום בית קפה בנמל קיסריה. עתה הקים במחלף נתניה מסעדת גריל מעודכנת, בעלת קירות ירוקים וחיפוי חיצוני אפור נגד פיח שהובא במיוחד מאיטליה, שמודל ה"אוטוגריל" הועתק ממחלפיה. "קראתי למקום 'אוטוגריל ישראלי', אבל הרעיון הוא איטלקי, והוא יכול להתאים מאוד לכאן", אומר קונטנטה. בבית הקפה שפתח לצד המסעדה חלונות מוצללים, חיבור לאינטרנט ועוגות של "בוטיק לה סנטרל".

קונטנטה רציני בכוונותיו: "עבר זמנן של הג'בטות והפוקאצ'ות. אנחנו אופים בכל יום בגטים טריים וטורטיות, ויש לנו תערובת קפה מיוחדת, לא עתירת קפאין, אין לנו אוכל מטוגן ולא סתם פחמימות".

"Buy the Way" בצומת רעננה

שיא העידון בשילוב החדש והמוזר בין תחנות דלק לאוכל גורמה. אומנם עירית אברך - מנהלת המעדנייה, שבבעלות משפחתה כמה תחנות דלק של סונול - בוחרת היטב את ספקי האוכל בתחנות הדלק שלה; אבל מכאן ועד פנייה לשף הקונדיטור דידייה פרוזניאק, ולאפיית לחם טרי ועוגות מדי יום ביומו בכל זאת יש מרחק. סניף רעננה של המעדנייה נהפך למקום שמגיעים אליו מכל האזור לקנות לחם ועוגות לשבת, נמכרות בו גלידות של אייסברג, גבינות של שי זלצר ושל מחלבת קורנמל, מיצים אורגניים ארוזים, ומעל לכל: מקרר שלם ובו מוצרים של מעדניית רונימוטי - בוגרי "קרן" לשעבר המתמחים באוכל איטלקי מוכן לסוגיו, קפוא וגם טרי.

בבית הקפה שבמקום אפשר לאכול טורטיות של "טרס פזוס" ממולאות בעוף, ירקות או גבינות, לטעום כריכים מלחם ערמונים, פרמזן, אגוזים או שיפון, לאכול פשטידות ולזניות שהכין פרוזניאק, לשתות תה של "סרמוני" וקפה של "דנסי", שלדברי דורון אלקלעי, מנהל המקום, רק מי שעובר הכשרה מסודרת של "Buy the Way" רשאי להכינו. "גם עובדים שעבדו קודם ברשתות של בתי קפה ובטוחים שהם מומחים עוברים אצלנו הכשרה מסודרת, מפני שזה לא אומר שהם יודעים להכין קפה", אומר אלקלעי.

ל"Buy the Way" יש שני סניפים נוספים במקומות פחות מרכזיים: בתחנת הדלק שבאזור התעשיה רעננה ובכניסה הצפונית לכפר סבא. "אנחנו מביאים לתושבי האזור את המוצרים קרוב לבית, והקהל שלנו מגיע לכאן בלי קשר לרצונו לתדלק", אומר אלקלעי. בין השאר באים לכאן סטודנטים בתקופת הבחינות, "שרוצים מקום שקט עם קפה ואוכל טוב בלילה".

המחירים סבירים: קפה ב-11-9 שקלים, כריכים וארוחות ב-30-20 שקלים.

"מינאטו" במחלף קיסריה

מפתיע, אבל אחת הסושיות המוערכות בישראל, על-ידי מסעדנים מקצועיים בתחום, שוכנת בתחנת הדלק במחלף קיסריה. השף בועז צאירי, בעליה של מסעדת "סאקורה", מדרג את "מינאטו" בין שלוש הסושיות הטובות בישראל, בעיקר בזכות השפים המייסדים: מתן רוזנטל ואקי טאמורה. רוזנטל מגדל ירקות יפאניים אורגניים עונתיים בגינת ביתו, וטאמורה הוא דור שלישי למכיני סושי ולמסעדנים באזור מינאטו ביפאן.

ב"מינאטו" 12 מקומות בסך-הכל, והיא צמודה לבית קפה סמוך, שבו אפשר להזמין ארוחות ילדים וכריכים. הסושי כשר, אך השפים מקפידים להיצמד למסורת היפנית ולא ליצור עירובים משונים הידועים במקומותינו. ב"מינאטו" אוכלים דגים טריים כשרים, מספקים מקומיים, ולדברי רוזנטל, "כשרות היא אתגר. אין שרימפס וצלופחים אבל יש דגי ים משבעה סוגים כמעט בכל יום".

"הסינית הצהובה", לוד

המסעדה הוותיקה בתחנת הדלק פז על כביש עוקף רמלה (44), נפתחה באמצע שנות ה-80 על-ידי בני הזוג ויק וסאלי וונג. סועדים רבים ממליצים על הדים סאם, מנות הבשר וקדירות הנודלס שלה.

אזור הדרום

"עדנאן" בצומת קמה

המטיילים באזור הדרום יודעים שמבחינה קולינרית הם בשממה, אבל הנוף המדברי מפצה על כך והופך גם פלאפל וחומוס טוב לאפשריים. ובכל זאת, יש בציר הדרום כמה מקומות הראויים לעצירה בצד הדרך: הראשון שבהם הוא מסעדת "עדנאן" - מסעדה בדואית בבעלות עדנאן אל-עוברה, חבר מועצת העיר רהט, שפתח את המקום לפני כחודש בצומת קמה.

המיקום מנצח: צומת קמה על כביש 40 הוא הצומת המרכזי ביותר בואכה הנגב, והשמועה על קבב טוב, בתערובת שרוקחים טבחים מסחנין שבצפון, ועל החומוס והפיתות הטריות עשתה לה כנפיים: בצהרי היום מגיע ל"עדנאן" קהל סועדים רב אף על-פי שהמסעדה סיימה בקושי את תקופת ההרצה.

בעל המסעדה ירש מאביו את הפנצ'רייה שפעלה בצומת. "התפרנסנו טוב, עד שהמועצה שינתה את הסדרי התנועה בצומת והמקום נהפך למסוכן", מספר אל-עוברה. בשנת 2000 ביקשה ממנו המועצה לשנות את העסק. אל-עוברה חשב מיד על מסעדה. "ידעתי שהצומת הזה הוא השער לנגב, ועוד מעט יגיע לכאן גם כביש 6". אחרי הרבה ביורוקרטיה, כולל שינוי ייעוד קרקע, נפתחה "עדנאן", שנראית כמו מסעדה מזרחית לכל דבר, אבל מציעה יותר - לדברי אל-עוברה, קבוצה של ארבעה אנשים שתזמין חצי שעה מראש תקבל מגלובה: מנה של אורז, ירקות ועוף מבושלים בקומות בתוך סיר ואז מוגשים במהופך, בשיטה בדואית מסורתית.

המקום פתוח משעות הבוקר, ואז מגישים בו שקשוקה, חומוס עם צנוברים או גרגרים, פלאפל וחביתות. מ-12 בצהריים מוגשים קבב ושיפודים עם תוספות של מג'דרה או צ'יפס.

"מואה" בכביש הערבה

יש לכם מטוס קל? גם אם לא, ונקלעתם לכביש הערבה, תוכלו לעצור בקילומטר ה-129 מול מושב צופר במסעדת "מואה" - ביסטרו על הכביש, שאינו בתחנת דלק אבל מאפשר עצירה מבלי לסטות מהדרך (על כביש 90 בין צומת הערבה לפארן).

בעלי הביסטרו הוא אילת טל, טייס ריסוס המגדל גם ירקות אורגניים ומגיש אותם בארוחות הבוקר ("אני מעדיף ירקות אורגניים, אבל כשצריך להתפרנס זה מה שעושים", מסביר טל את הסתירה). לצד סטייק אנטריקוט ושרימפס סטמפורה, יש גם סינטה כבושה, מבחר פסטות וטורטיות.

המקום הוקם בסככה ששימשה מוסך למטוס הקל של הבעלים. המסעדה ניצבת על מסלול מורשה למעופם של מטוסים קלים וגם כיום הסועדים מתרשמים מהנחיתה האלגנטית של בעלי המטוסים שחונים בסמוך, אוכלים וממשיכים הלאה, כאילו היינו בערבות אוסטרליה.

"החווה של פיליפ", צפון הנגב

המסעדה שוכנת על כביש 40, בין צומת פלוגות לצומת קמה. קשה לדלג עליה בגלל הדגלים הרבים על אם הדרך והיותה מקום מפגש לרכבי שטח ואופנועים. אחד מיתרונותיה הוא מכונת הקפה במקום; קפה טוב בדרום אינו עניין של מה בכך. את החווה מנהל כיום יוחאי הרשברג, בנו של פיליפ הרשברג המנוח, חקלאי וחבר ההגנה שגידל בחווה בנגב מטעי זיתים ועצי פרי. בדוכן בחווה נמכרות ריבות ושמני זית מתוצרת עצמית, ואפשר לעצור בה לקפה ולארוחת בוקר המבוססת על פיתות טריות, גבינות עזים וירקות.