בשיחה קודמת תקפתי את תרבות השקרים בשלטון
בנימין נתניהו, ועל כך העירו לי שאני נאיבי מפני שכך מתנהלת הפוליטיקה. לדעתי, כך מתנהלת פוליטיקה מסוימת, צינית וחסרת מעצורים, המכונה 'מקיאווליסטית'. לא חשבנו שאלה יהיו פני המדינה היהודית.
יד המקרה סיפקה לי עכשיו דוגמה טובה לשקר מגונה, שהינו רחוק מן 'השקרים הלבנים' בהם חוטא כל אדם, כל שכן פוליטיקאי. כוונתי להתוודות המדהימה של ח"כ
רועי פולקמן, יו"ר סיעת 'כולנו' בכנסת, בראיון לשירית-אביטן-כהן ב
מקור ראשון מ-14.6.19 ובערוץ 7, בזה הלשון: "מפלגתי בלמה הצעות חוק לתיקון מערכת המשפט
בתיאום עם ראש הממשלה ועל דעתו. ברוב יוזמות החקיקה שבהן הייתי הסמן הלעומתי,
הדברים היו על דעתו. הרבה יותר מפעם אחת אני הייתי הצינור הנוח לבטא דברים שחלקם משרתים היטב גם את ראש הממשלה".
כשפולקמן מדבר על "הצעות חוק לתיקון מערכת המשפט" הוא מתכוון לרפורמות בבג"ץ, בפרקליטות ובמערכת הייעוץ המשפטי הממשלתי שהן בבת עינו של הליכוד והימין כולו. טמבל כמוני, ובטח עוד כמה מיליונים כאלה ששמעו וראו את ראש הממשלה תומך ברפורמות הללו, האמינו
בתום לב שהחקיקה הזאת נתקעת בגלל התנגדותו של השר כחלון מכוח זכות הווטו ששמורה לו בהסכם הקואליציוני.
כלומר, 'האיש הרע' בסיפור הזה הוא מדה כחלון. ראש הממשלה, 'האיש הטוב', לא היה יכול, כך חשבנו, אלא למשוך בכתפיו. כחלון הצטייר כמפלטו של השמאל שנלחם בחוקים האלה עד חורמה, ומי היה הדובר הכי מובהק של הקו 'השמאלני' הזה? אותו ח"כ פולקמן שכעת מודה שמאחורי בלימת הימין עמד לא אחר מאשר ראש הממשלה בעצמו! זו 'פוליטיקה' לגיטימית?
אם גניבת דעת כזאת היא הנורמה ביחסים שבין העם למנהיגיו, מותר להטיל ספק באמיתות כל אמירה וכל מעשה ממשלתי, ובמיוחד כאלה הבאים 'מפי הגבורה'.
שנה שלמה נתניהו מפר באופן שיטתי את הבטחותיו לפנות את חאן-אל-אחמר, וזאת בניגוד להחלטת בג'ץ. מדוע? מה הבטיח בנדון, למי ולמה? את זאת גילה לאחרונה ח"כ
יואב קיש: "יש רגישות גדולה בשטח... האמריקנים ביקשו". הפינוי יהיה "אחרי תוכנית ה-100" ( ערוץ 7, 18.6.19).
גם בעבר היו סימנים לכך שנתניהו לא רק תומך בתוכנית טראמפ, אלא שלאמתו של דבר הוא אביה הרוחני. נוח לו לשווק אותה כאמריקנית ותחת המותג 'טראמפ', באותה הטכניקה שבה טרפד את הרפורמות בעולם המשפט מאחורי ההסוואה של "כולנו" וכחלון-פולקמן.
את הספק האחרון הסירה ידיעה שהתפרסמה ב'מקור ראשון' ב-30.5.19, ומשום מה גם חסידי א"י השלמה וירושלים השלמה פסחו עליה: "'אישיות ישראלית בכירה' גילתה שתוכנית טראמפ כוללת העברה של החלק הישראלי של אבו-דיס בירושלים לידי הרשות הפלשתינית במטרה לכונן בה את בירת המדינה הפלשתינית". ועוד: "זה מכבר מתקיימת על-פי הנחיית הדרג המדיני היערכות משפטית לקראת ניתוקה של אבו-דיס מירושלים כחלק מתוכנית ה-100 של נשיא ארה"ב".
מכאן, שנתניהו כבר פועל הלכה למעשה למימוש תוכנית טראמפ, וזו תוכנית המחייבת את חלוקת ירושלים והקמת מדינה פלשתינית.
עוד אומרת דרשני פרשת פיטוריו מרגע-לרגע של קובי אלירז, יועץ שר הביטחון לענייני התיישבות, שהכל גומרים את ההלל על מקצועיותו ועל התועלת הבלתי רגילה שהביא למפעל ההתנחלות. אולי דווקא כישוריו אלה חייבו את פיטוריו?
לכאן שייכת גם זעקתה של נכדתי, שרה העצני-כהן, במאמר שכותרתו "אוכלים לנו את
הארץ" (מקור ראשון, 14.6.19) המתאר 'מציאות קודרת' של אכילת אזור C ע"י שליחי אירופה והרש"פ בשיטת "עוד דונם ועוד עז", "סיפוח ערבי זוחל" היוצר "טבעות חנק סביב ההתיישבות". בשטח נקבעות עובדות כמו הקמת בתי ספר, קווי מים ומבנים 'זמניים'. שותלים עצים ובונים טרסות - "יש שם פרויקטים אזרחיים, חקלאיים, תחבורתיים, איכות סביבה - העיקר לבלוע כמה שיותר שטח... מטרת התוכנית היא להקים מדינה דה-פקטו".
שר הביטחון
אביגדור ליברמן, כך העצני-כהן, דווקא השאיר אחריו ירושה נאה בצורת "צו מבנים חדשים" המאפשר הריסה מהירה של כל בנייה בלתי חוקית בטרם תהפוך לעוד חאן-אל-אחמר, אך הצו מונח כאבן שאין לה הופכין, כמוהו כדרישה שהוגשה להחלטת הממשלה לקדם מדיניות של רישום ושימור אדמות המדינה. אלא - "נתניהו לא נעתר. הוא משך ומסמס וגמגם..."
על הרקע הזה באו דבריו של שגריר ארה"ב, פרידמן: "השארת שליטה ביטחונית בגדה המערבית בידי ישראל אינה צריכה להיות מכשול. לבטח, ישראל זכאית להשאיר בידיה חלק כלשהוא מן הגדה המערבית, אך לא סביר שאת כולה". ועוד משפט זה: "הדבר האחרון בהחלט שהעולם זקוק לו זו מדינה פלשתינית כושלת בין ישראל לירדן".
התמונה המצטיירת מהאמירה הזאת (שקבלה את אישורו של ג'ייסון גרינבלט, ממחברי התוכנית) אינה חדשה. החידוש שבה הוא עצם בואה 'מפי הגבורה': ישראל תקיים בידה שליטה ביטחונית על השטח כולו (ובכך יובטח שלא יהפוך 'למדינה כושלת') וגם תוכל לספח את חלקו, קרי: את ההתנחלויות. על יתרת השטח (לפי המצב הקיים 90-95%!) תוקם "המדינה- הפלשתינית-מינוס" שעליה מדבר נתניהו.
כמה וכמה קולמוסים כבר שברתי בניסיונותיי להזהיר מפני הליכה שולל אחרי קסמה של עסקת ה"סיפוח" הזאת, שבסופו של דבר תמסור לערבים את כל יו'ש מינוס 10% פלוס אשליה של שליטה ביטחונית ישראלית, כשהמדינה היא ערבית. המפלגות שמימין לליכוד לא יהיה בכוחן לסכל את התוכנית הזאת לבדן, הואיל ונתניהו יוכל לנטרל את קולותיהן ע'י הקמת קואליציה עם גנץ (שישוכנע "להציל את השלום").
רק לנאמני א"י בתוך הליכוד היכולת לבלום את התוכנית הזאת מבפנים. שתיקתם כעת - להוציא ח"כ יואב קיש שהרים את קולו נגד חרפת חאן-אל-אחמר - תמוהה.
