א. תסכול
בימים האלה של ראשית קיץ נהניתי לקרוא את שירו של יעקב ברזילי, שחותם עשר שנים למיזם, "שיר בחודש", שיזם.
מָה טוֹב וּמָה לֹא נָעִים / יעקב ברזילי
מָה טוֹב לִירוֹת לְעֶבְרֵךְ
חֵץ מָרוּחַ בִּדְבַשׁ
וּמָה לֹא נָעִים
שֶׁאֲנִי מַחֲטִיא מַטָּרָה
מָה טוֹב לַחֲצוֹת
כְּבִישׁ סוֹאֵן בְּיָרֹק
וּמָה לֹא נָעִים
לִהְיוֹת עִוֵּר צְבָעִים
מָה טוֹב לְעַלְעֵל
בְּסִפְרִי הֶחָדָשׁ
וּמָה לֹא נָעִים
שֶׁטֶּרֶם כָּתַבְתִּי אוֹתוֹ
מָה טוֹב לְהִשָּׁאֵר
צָעִיר לָנֶצַח
וּמָה לֹא נָעִים
שֶׁגַּם הַנֶּצַח בַּר חֲלוֹף
מָה טוֹב לְהִתְעַנֵּג
עַל שִׁיר אַהֲבָה שֶׁכָּתַבְתִּי
וּמָה לֹא נָעִים
שֶׁגָּנַבְתִּי הַמִּלִּים מִשִּׁיר הַשִּׁירִים.
ב. שקר שחוק
שמעתי חלקים מהסדרה במלאת חמישים שנה למלחמת ההתשה, "המלחמה הנשכחת". לולא הכרתי את המלחמה, לא יכולתי להבין מה איתרע בה גם מסדרה תיעודית לאחר חמישים שנה.
יותר מכל גיחכתי למשמע מִחזור השקר השחוק של השמאל, כי נוקשות ישראל בהנהגת
גולדה מאיר ומשה דיין (החמיצו את ישראל גלילי...) דרדרה אותנו למלחמת יום הכיפורים. אין בדותה גדולה מזו, אך כמו שאמר יוזף גבלס, אם תחזור על שקר הרבה פעמים, הוא יהפוך לאמת.
אנוואר סאדאת, נשיא מצרים, הבין, כי רק מלחמה תסיר את חרפת התבוסות נגד ישראל (ובעיקר, בששת הימים) ממצרים, ותאפשר לה להתדיין על עתיד סיני. לכן, מתחילת שלטונו נערך סאדאת למלחמה, ודרש מצבאו להיות מוכן לקרב. למזלנו, הייתה גולדה מאיר עקשנית, ולא הסכימה להיכנע מול האיום המצרי, למרות כישלונו של הצבא ברוב מהלכי המלחמה בדרום.
איני ממעריצי גולדה מאיר. אדרבה. לדעתי, הייתה אסון נורא שקרה למדינת ישראל, אך צריך להוקירה על עמידתה העקשנית. לו שעתה לעצות אחיתופל, שהעבירה מצרים באמצעות הסוס הטרויאני ד"ר נחום גולדמן, יו"ר הקונגרס היהודי העולמי דאז, היינו במצב חמור במיוחד. גולדמן לא נסע למצרים, והסתלק בינתיים מהבימה הציבורית, והשלום? - הוא חי ושריר יותר מארבעים שנה למרות שדחו את עצות גולדמן.
ג. מרגש
הבלוג
עונג שבת (עונ"ש) של דוד אסף הקדיש טור מיוחד, ולדעתי, חדשני, למאמר מצולם של אבי בלדי
על בית-הקברות לכלבים ביחידת הכלבנים ׳עוקץ׳ בצבאנו, הנמצא בבסיס היחידה במתקן אדם, הסמוך לעיר מודיעין.
כשהייתה במחנה סירקין ליד פתח-תקווה (עד 2005), היה ל'עוקץ' בית-קברות קטן לכלבי היחידה, שמתו במהלך תפקידם, או במשימותיהם השונות. בסיועו של נדבן יהודי אמריקני, הוקם במחנה היחידה במתקן אדם בית-קברות מרשים לכלבי היחידה.
כלב, שמת במהלך שירותו - ממחלה, מזקנה, או בפעילות קרבית - מובא למנוחות בטקס מכובד בהשתתפות כל הלוחמים, ומצבה מוקמת על קברו. מדי שנה נערך טקס לזכרם של כלבי היחידה שמתו, בהשתתפות מפקד היחידה. הטקס נערך סמוך לשבעה באפריל, שבו נחשפה היחידה בראשונה במהלך פיגוע-המיקוח בקיבוץ משגב-עם (1980).
כלב משרת ב'עוקץ' שבע-שמונה שנים, ויוצא לגמלאות, מספר בלדי. הלוחם האחרון, שעבד עמו, מקבלו, ודואג לידידו הטוב ושבע-הימים.
אירועים נוספים בהשתתפות כלבים היו מבצע 'כחול וחוֹם' (דצמבר 1988) בנועימה שבדרום לבנון, אסון המסוקים (פברואר 1997) ומבצע 'חג אורים' (דצמבר 2004) בסג'עייה שבחבל עזה.
ד. 'הארץ' מקושש תרומות
עיתון 'הארץ' חגג מאה שנה לקיומו, ושיעור קריאתו בקרב הציבור הישראלי ממשיך לרדת בהתמדה. פעם הוא היה עיתון ציוני, והיום הוא בימה לשנאת ישראל ולשנאת יהדות. העיתון, שמתיימר להיות עיתון יוקרה, הפך לבימה חד-צדדית ודי אלימה. עובדה זו מרחיקה ממנו קוראים שפויים. עתה מנסה העיתון לגייס קוראים צעירים על-ידי שייתן להם חינם מנוי דיגיטלי לעיתון.
מתוך היכרות די ארוכה עם העיתון ומתוך אי-הערכה לביצועיו, אני מקווה, שיוזמה זו תיכשל. איננו צריכים תגבור עברי לתעמולה נגדנו ונגד היהדות. ואם אינכם מאמינים - עיינו מדי פעם במהדורתו האנגלית של העיתון.