קצין בכיר בצה"ל סגן אלוף, בדואי אשר הגן בגופו על יישובי הדרום, מבקש להתקבל כחבר בקיבוץ כרם-שלום ונדחה. "תשמע, זה לא מתאים לקהילה", נאמר לו לטענתו. כרם שלום הן בשמו והן במהותו הוא סמל לדו-קיום יהודי/ערבי ולכן תשובה כזו, על-הסף נראתה לי מוזרה וחריגה מאד.
ואז חייבים כמובן להסכית ולשמוע את תשובת מנכ"ל הקיבוץ ליאור דפנר: "צר לנו על תחושותיו של מר אלהוזייל, אך גם לאחר בדיקה שערכנו, פרטי המקרה הספציפי אינם מוכרים לנו. במהלך התקופה המדוברת נעזרנו בשירותים של מוקדנים שונים, וייתכן שהדברים שנאמרו הובנו לא נכון. קיבוץ כרם שלום עושה בשנים האחרונות מאמצים לצמוח. חיים משותפים בין דתיים וחילוניים ובין מגוון סוגי האזרחים שמגיעים היום לחיות בקיבוץ הם הדגל שבו אנחנו מתגאים... אנו מוקירים את עבודת כוחות הביטחון ואת מאמציהם בשמירה ובאבטחה של הקיבוץ, ומעריכים אותם בכלל ואת חלקו של ואחיד אלהוזייל במאמצים אלו בפרט. אם במהלך אותן שיחות אכן הועברה התחושה שמציג ואחיד, אנו מתנצלים בפניו ומתחייבים כי נפיק לקחים כדי לא להותיר פונים אחרים בתחושות דומות".
ובכן, על-פי המנכ"ל הנכבד, את הקליטה לקיבוץ כרם שלום מנהלות מוקדניות, כנראה שהן עושות זאת בין מכירה טלפונית של מוצצים, ביטוח למכונות כביסה, וביצוע תשלומים בכרטיס אשראי. נראה קצת מוזר.
ניתן להבין גם כי הקיבוץ דוגל בחיים משותפים בין דתיים, חילוניים, ערביים וכל אזרח אחר. (אם כי באתר האינטרנט מפורטים רק חילונים ודתיים, כנראה שהכוונה היא לחילונים ודתיים בני כל הדתות) ניתן אף להבין שהמנכ"ל הנכבד מוקיר את פעולות צה"ל בכלל ופעולותיו של הקצין בפרט, וכי הקיבוץ ישתדל שלא ייוצרו תחושות שליליות אצל מועמדים אחרים.
רק שני דברים איננו שומעים מהמנכ"ל הנכבד:
- פירוט כמה ערבים/בדואים קציני צה"ל קלט הקיבוץ.
- הזמנה לקצין ולחבריו הקצינים הבדואים לסור ללשכתו על-מנת לבחון לגופו של עניין את בקשתם להיקלט.
העדרם של שני נושאים מרכזיים אלה מתגובתו של מנכ"ל הקיבוץ משמיטה כמובן את כל הקרקע מתחתיה.
שילוב של יהודים וערבים בישוב קהילתי הוא נושא מורכב, הן לקולטים והן לנקלטים, אין בהכרח התאמה של כל אדם לכל קבוצה מתיישבת, והקבוצה זכאית לדחות בקשת חברות על בסיס של אי-התאמה. אך דחייה על הסף ללא בדיקה יסודית, בייחוד כאשר מדובר באדם אשר שירת בצה"ל בתפקיד בכיר, ולכן סיכויי קליטתו המוצלחת, מרובים, לא עומדת בכללי חוק יסוד:
כבוד האדם וחברו, לא עולה בקנה אחד עם פסיקות בג"ץ, אשר לדעת כולי עלמא חלה חובה לקיימן, מה שמגחיך עד כדי אבסורד, את תשובת הקיבוץ על-ידי מנכ"ל הקיבוץ.
