תשעה מכל עשרה ישראלים (89%) מציינים כי השואה מהווה גורם משמעותי בזהותם. כך עולה מסקר שערך מכון סמית. הנתון החשוב שעולה מהסקר הוא כי ממצא זה היה זהה בכל רבדי החברה הישראלית ללא קשר למוצא, לגיל, למין, לשנת עלייה או למידת האמונה הדתית של הנשאלים.
יושב-ראש יד ושם אמר שנתון זה מעיד כי זיכרון השואה מהווה גורם מאחד בחברה הישראלית. אבנר שלו התייחס לנתון נוסף שעל-פיו 75% מבני הנוער (גילאי 18-14) מעוניינים ללמוד יותר על השואה, ואמר כי הדבר משתקף היטב בעבודתו החינוכית של המוסד בראשו הוא עומד. לדבריו, רק בשנה האחרונה הגיעו לבית הספר להוראת השואה ביד ושם לפעילות חינוכית כ-270,000 תלמידים, מורים וחיילים מישראל ומהעולם.
בקרב המבוגרים נמצא, כי ככל שהגיל צעיר יותר כך הרצון ללמוד על השואה הולך ועולה. נתון מעניין נוסף שעולה מהסקר הוא ש-66% מהאוכלוסיה הבוגרת בישראל סבורים כי היום, כ-60 שנים אחרי מלחמת העולם השנייה, השואה מהווה גורם מאחד בעולם היהודי. בקרב בני הנוער המספר אף עולה ומגיע ל 79%.
נתונים אלה עולים מסקר שנערך לקראת פתיחתו היום ביד ושם של כינוס ארצי למורים, שיימשך שלושה ימים ויעסוק בנושא "שואה וזהות". מדובר בכינוס השני הנערך בבית הספר המרכזי להוראת השואה. בכינוס, בו משתתפים כ-300 מורים ואנשי חינוך, ייבחנו שאלות הנוגעות לשואה ולהוראתה במערכת החינוך בישראל.
היום הראשון של הכינוס יתמקד בשאלות של זהות בתקופת השואה. היום השני יעסוק בשואה כמרכיב בזהות הישראלית והיום האחרון יעסוק בשואה וזהות בספרות ישראלית עכשווית, כאשר במושב המליאה של יום זה ישתתפו הסופרים והכותבים אמיר גוטפרוינד, ליזי דורון, נאוה סמל ואלי עמיר. באותו היום תוצג בפני המשתתפים ההצגה: "היא לא היתה כאן" (ענת עצמון, תיאטרון תמונע. בימוי: מיכל ורד), ולאחריה יתקיים דיון בשאלת השיח הבין-דורי ומקומן של הצגות בתהליך החינוכי.
