לכולנו יש דעות. חלקנו אוהבים את
בנימין נתניהו, חלקנו פחות. אבל ברור שהבנתנו את חוקי היסוד אסור שתהיה מושפעת מאהבה זו או מהעדרה.
ראש הממשלה יזם, כנסת ישראל הצביעה על פיזורה, כל התהליך שנוי במחלוקת, זורקים המון כסף לפח, וקמה ביקורת ציבורית מקצה לקצה על הבחירות, הלכאורה, מיותרות שניחתו עלינו.
עתה יש הצעות אשר אמורות להתאים לכל מבקרי פיזור הכנסת, כלומר למרבית הציבור, ורבים מקרב המבקרים, מבקרים פתאום את ביטול הפיזור. לגיטימי.
לטובתם מביאים אותם מתנגדי פיזור הכנסת פרופסורים למשפטים לרוב, המנתחים את חוק יסוד הכנסת וממנו מסיקים שהתהליך הוא בלתי אפשרי, ואלה הנימוקים ששמעתי:
1. הכנסת היא כנסת מעבר ואיננה מוסמכת לקבל כאלה החלטות - חיפוש קצר בגוגל לא מעלה אף מופע של המונח "כנסת מעבר" והוא כמובן גם לא מופיע בחוק היסוד. יתרה מכך חוק היסוד קובע בפרק "רציפות הכנסת" כי "הכנסת היוצאת תוסיף לכהן עד לכינוסה של הכנסת הנכנסת".
2. על-מנת לבטל את חוק פיזור הכנסת, חובה לשנות חוק יסוד - החוק לפיזור הכנסת אינו חוק יסוד, הוא חוק כמעט רגיל שחוקק מכוחו של חוק יסוד (כמו חוקים רבים אחרים המחוקקים מכוח חוקי יסוד). ה"כמעט" נובע מכך שחוק פיזור הכנסת מחייב הסכמת רוב של חברי הכנסת, היינו 61 חכי"ם ומעלה, והכלל של "הפה שאוסר הוא הפה שמתיר", ביטולו מחייב אף הוא את רוב חברי הכנסת, היינו 61 חכי"ם ומעלה. לא רק שאין צורך לשנות חוק יסוד, אלא אף אין צורך לשנות חוק רגיל, הכנסת מוסמכת לחוקק, ובכלל זאת היא מוסמכת לבטל בחוק חוקים אשר היא עצמה חוקקה, ובאותו רוב.
3. יש להקיש מהתפזרות הכנסת במקרה של אי-אישור התקציב שהיא איננה הפיכה - לחלוטין לא. התפזרות הכנסת מכוח אי-אישור תקציב נובעת ישירות מהוראות חוק היסוד, ולא מכוח חוק כמעט רגיל שחוקקה הכנסת מכוח חוק היסוד. בתקציב אין מדובר במצב שהכנסת בחרה להתפזר, והתחרטה, במקרה של חוק התקציב הכנסת לא עמדה ביעדים של חוק היסוד, ולכן היא נאלצת להתפזר, ואם את זה רוצים לשנות חובה לאפשר בחוק היסוד מצב שאינו קיים היום, היינו לאפשר מצב (הגיוני) של הגעה להסכמות על תקציב במהלך כהונתה של כנסת מפוזרת, והחזרת הבחירות למועדן המקורי – וזה ודאי מחייב שינוי של חוק היסוד.
ואם כבר מדברים על מה ששומעים מהמומחים, בואו נדבר על מה שלא שומעים מהם - סיעת כחול לבן הגיעה להסכמות על רוטציה בראשות הממשלה, אממה, רוטציה איננה מתאפשרת על-פי חוק יסוד: הממשלה. אז מה עשתה מועצת חכמי כחול לבן? היא ניסחה הסכם בין המפלגות אשר סעיף 16 שלו אומר כדלקמן: "לשם ביצוע חילופי התפקידים בראשות הממשלה, הצדדים מתחייבים לפעול בהתאם להוראות סעיף 28 לחוק יסוד: הממשלה, או בכל דרך חוקית אחרת המאפשרת זאת, לרבות שינויי חקיקה". סעיף 28 לחוק יסוד הממשלה עוסק בהצבעת אי-אמון בממשלה, המחייב כיום הצגה ובחירה בח"כ אחר שיקבל את אמונה של הכנסת.
מה שתכננה לנו כחול לבן באותו הסכם הוא, שכל חבריה, והחברים של חבריה, יצביעו אי-אמון בממשלת גנץ, על-מנת לקבל את אמונם בממשלת לפיד. בעת כריתת הסעיף הדוחה הזה הם גם חששו שאולי הטריק הזה לא יעבוד אז הם הוסיפו "או בכל דרך חוקית אחרת המאפשרת זאת, לרבות שינויי חקיקה".
אז בל יתייפייפו הצפונבונים, ובכללם גנץ, לפיד, יעלון ואחרים, בל יתמחו המומחים לכולנו דעות אישיות, לכולנו אג'נדה אישית, החוק, היושר הסדר הציבורי מעניין אותנו לצערי כשלג דאשתקד.
