מבט של אזרחית ותיקה על המצב

לנוכח הבור בתקציב, מצב מערכות הבריאות, החינוך והרווחה וסבלם המתמשך של תושבי עוטף עזה, יש להכריז על מצב חרום, לבטל את הבחירות ולהקים ממשלת אחדות ליכוד-כחול-לבן בלי נתניהו. עידן נתניהו תם - שיטפל בבעיותיו המשפטיות.

הכרזה על מצב חרום תאפשר חזרה מההחלטה חסרת האחריות לעריכת בחירות נוספות כאשר הבעיות העיקריות העומדות בפני ישראל אינן מו"מ עם הפלשתינים שיודעים רק להגיד לא לכל הצעה המובאת בפניהם, אלא טיפול בבעיות הבוערות של ישראל: בריאות, חינוך, רווחה והמצב בעוטף עזה.

אינני פוליטיקאית ואינני משפטנית. אבל, לנוכח הבור התקציבי שנוצר בשל 2 מערכות בחירות בשנה אחת והשלכותיו לגבי מערכות הבריאות, החינוך והרווחה יש להכריז על מצב חרום. כמו-כן יש להכריז על מצב חרום בשל המצב בעוטף עזה.

בשל מצב החרום חברי הכנסת ה-21 יתכנסו ויחזרו בהם מההחלטה חסרת האחריות לקיים בחירות נוספות. מאחר שראש הממשלה המיועד לא הצליח להקים ממשלה עליו ללכת לנשיא ולהחזיר לו את המנדט. מוטב שיתרכז בטיפול בענייניו המשפטיים ולא יגרור מדינה שלמה לבחירות מיותרות רק במאמץ להציל את עורו ממשפט.

על-מנת לקבל את הסכמת הליכוד לכל המהלך יטיל הנשיא את הרכבת הממשלה על נציג הליכוד בתנאי שיהיה הסכם קודם עם כחול לבן על הקמת ממשלת אחדות עם רוטציה בין הליכוד לכחול-לבן. לפיד יוותר על הרוטציה. הוא יכול להיות סגן ראש הממשלה ושר החוץ.

רק ממשלה כזאת תוכל להבטיח ישראל יהודית ודמוקרטית. רק ממשלה כזאת תעביר תקציבים למקומות הנכונים ותאפשר טיפול בבעיות האמיתיות של ישראל: מערכת הבריאות, מערכת החינוך ומערכת הרווחה מצד אחד והחזרת החמאס לממדיו הקודמים מצד שני.

לגבי שאר המפלגות:

מרץ - יש לקוות שבחירת ניצן הורוביץ תחזיר את המפלגה למסלול הציוני-סוציאליסטי ותביא לפיזור ארגון "שוברים שתיקה". הגיע הזמן שמרץ תודה שלא רק נתניהו, שאינני נמנית על תומכיו, אחראי להמשך הכיבוש ולקיפאון בנושא 2 המדינות אלא גם אבו מאזן שיודע רק להגיד לא.

עבודה - העבודה זקוקה לעידן חדש ועמיר פרץ אינו מבשר עידן חדש. שמולי בשיתוף עם סתיו צריכים לשקם את העבודה.

ליברמן - הצעתו לממשלת אחדות והצלת המדינה מממשלת הלכה היא הצעה חשובה.

אהוד ברק - מוטב היה שלא יחזור לפוליטיקה. אין לי זיכרונות טובים מתקופת פעילותו הפוליטית. הוא גרוע מאוד ביחסי אנוש. אבל, העיקר - עצם הקמת מפלגתו תגזול קולות מכחול לבן שהם חיוניים למעמד המפלגה כאלטרנטיבה שלטונית.