אני פונה לחברי היהודים להצביע ביום הבחירות ב-17 בספטמבר לרשימה המשותפת בראשות חבר הכנסת איימן עודה. אני מודע לעובדה כאובה, שיהודים מעטים מביעים תמיכה ברשימה, המכנסת תחת קורת גג אחת בעיקר מפלגות הפעילות בחברה הערבית, המייצגות את כל הזרמים בחברת המיעוט בארצנו.

פנייתי לחברי היהודים מתבססת על ארון הספרים היהודי, שאני כואב את ההתנכלות לערכיו - "וְכִי יָגוּר אִתְּךָ גֵּר בְּאַרְצְכֶם... כְּאֶזְרַח מִכֶּם יִהְיֶה לָכֶם הַגֵּר הַגָּר אִתְכֶם וְאָהַבְתָּ לוֹֹ כָּמוֹךָ". חובה עלינו לא לשכוח את המשך הפסוק המזכיר לנו חווית היותנו מיעוט לאומי במצרים ארבע מאות שנה - "כִּי גֵּרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם" (ויקרא י"ט 33-34). בל נחוקק חוק לאום, הנותן לנו עדיפות על פני המיעוט הערבי.

פנייתי לחברי היהודים מבוססת על חובת אימוץ הצו ההלכתי - "חֻקָּה אַחַת לָכֶם וְלַגֵּר הַגָּר חֻקַּת עוֹלָם לְדוֹרוֹתֵיכֶם בָּכֶם כַּגֵּר יִהְיֶה לִפְנֵי ה'. תּוֹרָה אַחַת וּמִשְׁפָּט אֶחָד יִהְיֶה לָכֶם וְלַגֵּר הַגָּר אִתְכֶם". (במדבר ט"ו 15-16) לא חוק לאום הקובע דרגה נחותה לחמישית מהאוכלוסייה בארץ ודרגה מועדפת לארבע חמישיות מתושביה.

אני מבקש לתמוך ברשימה משותפת יהודית-ערבית, המתייחסת למציאות בארץ כפי שהתייחס אליה ר' בנימין, איש תנועת "הפועל המזרחי" ו"ברית שלום", שהיה יד ימינו של ברנר ביסוד הירחון "המעורר" וייסד העיתון הדתי "הצופה". כאיש המשרד הארצישראלי בהנהלת ארתור רופין היה לו יד בשורה ארוכה של מפעלי התיישבות, כמו: שכונת "בית הכרם" בירושלים, "נוה שאנן" בחיפה, שכונות בתל אביב, העיר בת ים, רוחמה בנגב ועוד.

כך כתב ר' בנימין "במשא ערב" - "כִּי תָּבוֹאוּ אֶל הָאָרֶץ - חֻקָּה אַחַת וּמִשְׁפָּט אֶחָד לָעִבְרִי וְלָעֲרָבִי... ." ר' בנימין אינו רואה בערבי החי בארץ גֵּר, אלא "תּוֹּשָׁב כָּמוֹנוּ, שֶׁמִּשְׁפָּט אֶחָד יִהְיֶה לָעִבְרִי הַבָּא לָאָרֶץ וְלַעֲרָבִי הַחַי בָּהּ".

ממשיך ר' בנימין: "וְאָהַבְתָּ אֶת יוֹשֵׁב הָאָרֶץ, כִּי אַחִיךָ הוּא, עַצְמֶךָ וּבְשָׁרְךָ לֹא תַּעֲלִים עַיִן מִמֶּנּוֹ ... לֹא תָּבוֹא אֵלֶיהָ כְּצַר וּכְאוֹיֵב וּפָקַדְתָּ לְשָׁלוֹם אֶת יוֹשֵׁב הָאָרֶץ... כִּי הוֹרִישׁ לֹא תּוֹרִישׁוֹ מִלְּפָנֶיךָ כַּאֲשֶׁר לֹא הוֹרִישׁוּ אֲבוֹתֶיךָ אֶת יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ". אי-אפשר שלא להתרגש מהסיום של "מַשָּׁא עָרָב" שכתב ר' בנימין - "וּמָצָא מִין אֶת מִינוֹ וְהָיָה מִין אֶחָד, אֲנָשִׁים אַחִים אֲנַחְנוּ כָּל גּוֹיֵי (עַמֵּי) הָאָרֶץ". או כדברי המשוררת האהובה עלי חיה קדמון: "תְּאוֹמִים יָלְדָה אוֹתָנוּ הָארָץ הַזּוֹ" וכוונתה לבני יצחק ולבני ישמעאל.

אני בא לבקש מחברי היהודים להצביע לרשימה יהודית ערבית תוך בקשה לאמץ את הקול השירי של המשורר ד"ר אלמוג בהר בשירו "שיח' ג'ראח ה'תש"ע, שמתלווה לו אמירה - "אֵין קְדוּשָׁה בְּעִיר כְּבוּשָׁה".

"שִׁמְעוֹֹן הַצַּדִּיק מִשְּׁירֵי הַכְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה הָיָה...

וְהוּא הָיָה אוֹמֵר: עַל שְׁלוֹשָׁה דְּבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד

עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה וְעַל גְּמִילוּת חֲסָדִִים,

וַאֲנַחְנוּ לֹֹֹא תַּלְמִידָיו וְלֹא תַּלְמִידֵי תַּלְמִידָיו....

וְאֵין אָנוּ מְבַקְּשִּׁים עַל גְּמִילוּת חֲסָדִים

אֶלָּא רַק עַל עַצְמֵנוּ, וְהָעוֹלָם שׁוּב אֵינוֹ עוֹמֵד.

שָׁכַחְנוּ כֵּי גֵּרִים הָיִינוּ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, שָׁכַחְנוּ

כִּי תּורָה אַחַת וּמִשְׁפָּט אֶחָד יִהְיֶה לָנוּ וְלַגֵּר

הַגָּר אִתָּנוּ, שָׁכַחְנוּ כִּי בְּנֵי מִשְׁפָּחַת אֶל-כּוּרְד

אֵינָם גרים לָאָרֶץ הַזֹּאת, כִּי בְּנֵי מִשְׁפָּחַת עַ'אוַוי אֵינָם גֵּרִים לָאָרֶץ הַזֹּאת,

וְעוֹד אֲנַחְנוּ מוֹסִיפִים לִשְׁכּוֹחַ".

אני נמנה אל אלו שמבקשים לא לשכוח מה שדורש מאתנו המשורר ד"ר אלמוג בהר, אני מבקש לא לשכוח את מה שדרש מאתנו אבי הציונות הרוחנית, אשר צבי גרינברג, הידוע בשם "אחד העם", במאמרו "אמת מארץ ישראל".

"אחד העם" התרעם במאמר, שפרסם בשנת תרנ"א על תהליכי נישול אכזריים של פלחים ערבים מאדמתם. "במקום להיות זהירים בהתנהגותנו עם בני עם, שאנו באים לגור בתוכו מחדש, להתהלך אתם באהבה ובכבוד בצדק ובמשפט ... אחינו בארץ ישראל ... מתהלכים עם הערבים באיבה ובאכזריות, משיגים גבולם שלא בצדק, מכים אותם בחרפה בלי כל סיבה מספקת ... מתנהגים כעבד כי ימלוך... ואין מי שיעמוד בפרץ ויעצור בעד הנטייה הבזויה והמסוכנת הזו".

נטייה מסוכנת זו, עליה הזהיר עוד בשנת תרנ"א "אחד העם" בשובו ממסעו הראשון בארץ, לא השכילה למנוע התנועה הציונית. היא טופחה עוד יותר על-ידי ממשלת ישראל. המבקשים לעצור נטייה מסוכנת זו ולהמירה בסלילת מסילות של כיבוד הדדי, הם התומכים ברשימה המשותפת. הם המבקשים לגאול מאבק גווילים דהוי ורמוס את התכנים המוסריים של המאמר "אמת מארץ ישראל", שכתב "אחד העם", אבי הציונות הרוחנית, שקרא: "לבלתי לעורר עלינו חמת העם היושב בארץ על-ידי מעשים מגונים".

אלו שהחליטו להרוס את הישוב הבדואי, אום אל חירן, בשנת 2017 - שתושביו הבדואים הופנו לשם ב-1956 על-ידי המושל הצבאי ועל חורבותיו בונים באלו הימים את הישוב היהודי חירן ועוד העלילו על מורה שנורה על-ידי שוטרי משטרת ישראל שהוא בן עוולה איש דאעש - עליהם אמר אחד העם: "אנחנו מתהלכים עם הערבים באיבה ובאכזריות משיגים גבולם שלא בצדק".

הצדק הזה דורש רשימה יהודית-ערבית משותפת גדולה בכנסת ישראל. אני פונה לחברי היהודים להצביע לרשימה זו ב-17 בספטמבר.