במפלגת כחול לבן לא פסלו חבירה לליכוד אלא רק לנתניהו למרות שמבחינה משפטית הוא זכאי עד שחלילה יורשע, ולכן לא הייתה שום סיבה להימנע מהרכבת ה
ממשלה אתו ולחכות להכרעה המשפטית בעניינו שתקבע אם הקואליציה תמשיך להתנהל תחתיו או תחת מחליפו בליכוד. יש לזכור שנתניהו לא דרש תמורת החבירה אליו את התמיכה בחוק שיגן עליו מבחינה משפטית, ולכן לא היה לראשי כחול לבן שום תירוץ לפסול את השותפות אתו.
בכחול לבן לקחו על עצמם את תפקיד השופט ואת תפקיד התליין והחליטו כבר עכשיו לפסול את נתניהו בשל פשע השנאה אליו ולא בשל מצבו המשפטי ולכן, גם להם יש חלק בפיזורה של הכנסת היוצאת ובבחירות החוזרות והמיותרות שעולות כסף רב למשלמי המיסים.
לא זכור לי תקדים בפוליטיקה הישראלית שבו מפלגות מכתיבות למפלגות אחרות מי יעמוד בראשן. אבל, מי קבע שתכתיבים כאלה צריכים להיות חד-צדדיים? אולי גם בליכוד יכריזו מראש שאין להם בעיה עם מפלגת "כחול לבן" בתנאי שגנץ, לפיד, יעלון ואשכנזי לא יעמדו בראשה?
אולי בכלל ייקבעו ראשי המפלגות באופן סופי רק לאחר המשא-ומתן הקואליציוני שיכתיב לכל מפלגה ומפלגה, גם את ענייניה הפרטיים? מי קבע שאפשר להתערב רק למפלגת השלטון בבחירת האדם שיעמוד בראשה? אולי כוח פוליטי חזק ידרוש מעתה גם שינויי הנהגה במפלגות הקטנות ואם נתניהו יצליח להרכיב ממשלה יציבה ללא תלות ביריביו המרים הוא יאלץ את ליברמן לוותר על ראשות מפלגתו תמורת צירופה לקואליציה? אולי הוא יעשה זאת גם לבנט, שקד ופייגלין לו זה יתאפשר לו?
אם בכחול לבן מתעקשים על החרמת מנהיג הליכוד, אז כדאי גם לו לדרוש החרמה הדדית דומה כדי שראשי כחול לבן יבינו שבשביל הסיכוי לפגוע בנתניהו הם יאלצו לסכן גם את עצמם. לפיד, שחולם על ראשות הממשלה, לא יקבל זאת. הוא כבר הביע את נכונותו לפרק את כחול לבן אם תתבטל לו הרוטציה על תפקיד ראש הממשלה.
כדי למנוע את הבלאגן והחרמות מכל הצדדים וכדי להפסיק להתווכח מהו רצונו האמיתי של העם, ייתכן שכדאי לחזור לבחירה הישירה לראשות הממשלה שתתנהל בשני פתקים: פתק אחד לבחירת ראש הממשלה ופתק שני לבחירת המפלגה. רק כך יתאפשר לעם להכריע מי יהיה המנהיג שיעמוד בראשו ורק כך ייאלצו הפוליטיקאים הקטנים לכבד את ההכרעה הזו. בחירה ישירה לראשות הממשלה הייתה יכולה לחסוך לנו גם את פיזורה של הכנסת היוצאת.
