לפני שבוע בדיוק הזדמן לי לשבת עם יהודי חרדי, יודע ספר אבל רגליו על הקרקע, שהקים 'ישיבה קטנה' לצעירים. לא ננקוב בשמה ובמיקומה, מחשש לעינא בישא. למזלו, ההצלחה האירה לו פנים וישיבתו נחשבת יוקרתית. עד כדי כך, שהורים רבים נאבקים על הזכות לשלוח אליה את ילדיהם. אבל הוא הגביל, מטעמים כלכליים וקשיי קיום, את מספר תלמידיה למאה בלבד, גילאי 17-13. אלמלא המחסור במימון לאחזקתה, היה יכול להכפיל ולשלש את מספר הלומדים בה.
האיש הוא, לכל הדעות, חרדי נורמטיבי. חי במציאות. לא טיפוס מרחף. הוא נמנה עם הזרם הליטאי, שהשלים לימודיו בישיבות חשובות. כבן 40, בעל משפחה, יודע ספר, חריף ובקיא בהוויות העולם, לצד בקיאותו המובנת מאליה בהוויות דאביי ורבא.
מן הון להון גלשה שיחתנו לשני תחומים. האחד – תשלום מיסים כחוק. כששמע שאזרח נורמטיבי מדווח על כל הכנסותיו ומשלם מלוא מסיו, ואפילו חייב לשאת בעול הציבור מדין גזל קופת הציבור, הוא כמעט התפלץ. "כל המיסים"? הוא פקח זוג עיניים בלתי מאמינות ותהה שוב ושוב: "באמת כל המיסים? בלי שחור? לא ייתכן! איך אפשר"?! וקינח בחיוך ממזרי, משל ביקש לומר שהוא 'יודע את העבודה' ומתנהל כמובן בשחור.
הנושא השני, והוא עיקר ענייננו, הוא מאמציו הבלתי נלאים לתחזק את הישיבה. אין הקומץ משביע את הארי. מדינת ישראל שאת קופתה הוא מלסטם, אומנם מעניקה לו ברוב טובה 500 שקל לחודש לכל תלמיד, כך שהוא נהנה כל חודש מתזרים מזומנים מכספם של אלה שאינם עובדים בשחור, בסך 50,000 שקל. לא רע, אבל מעט מדי. הצרכים עדיין מרובים והקופה עודנה מצומקת, ומוכרחים להסתייע גם בספונסרים.
משימה כבדה
וכאן באה הפואנטה: למרבה מזלו, נוצר בנסיבות שזה לא המקום לפרטן, קשר אישי טוב בינו ליהודי עתיר הון שיושב בברזיל. הלה מעלה לו מדי חודש תרומה חודשית של 5,000 דולר. זה כמובן-משהו, אבל לא מספיק. "הייתי יכול לשכנע אותו לתרום הרבה יותר", הוא נאנח בצער. "אני בטוח שהייתי מוציא ממנו יותר. הוא תורם המון בארץ. יד ושם. אוניברסיטה ומה לא".
אז מה הבעיה? "הבעיה שאני לא דובר אנגלית. עילג ממש. כיתה א'. רק עכשיו התחלתי ללמוד, ולפני חודשיים הכרתי את ה-ABC. לפני חוודשים למדתי את ה-ABC!!! אתה קולט??!! בגיל כזה זו משימה כבדה מאוד. בטוח שאילו שלטתי באנגלית, הייתי מוציא ממנו עשרות אלפי דולרים לחודש לישיבה. לא בעיה. אבל עברית הוא לא מבין, ובאנגלית אני ממש עילג. אין תקשורת. ותאמין לי, עד עכשיו אני לא מבין למה מנעו מאיתנו לימודי אנגלית ומתימטיקה. מה הפשע בלימודי אנגלית? הרי זהו צינור החמצן לחיים מכובדים. איך אפשר בלעדיה"?
סיפרתי לו שקבוצה של חרדים בוגרי המערכת החרדית ושמה 'תובעים ליבה', התארגנה להגשת תביעה משפטית נגד המדינה, על שלא הקפידה שילמדו אנגלית ומתימטיקה, ובשל כך אבדו סיכוייהם לפרנסה בכבוד. "הם צודקים", הפטיר. "אלמלא הייתי ראש ישיבה, הייתי מצטרף אליהם. אימללו אותנו. הפכו אותנו לנכים".
התנהלות כלכלית 'בשחור', והיעדר לימודי ידע בסיסי, הם שתי אבני הנגף שתלויים בצווארם של בוגרי המערכת החרדית. עם כל הכבוד ל
עולם התורה, ויש הרבה כבוד, הרי מתברר שמאז קום המדינה, יוצאים מכל הרבבות ומאות האלפים שמסתופפים ב'היכלי התורה', רק מעטים שהם ארזי הלבנון, אדירי תורה אמיתיים. כל השאר אינם עילויים, מה לעשות, והם נפלטים לבסוף ללא מקצוע וללא שפה זרה ונדונים לחיי מצוקה, ומכאן כנראה סלולה הדרך גם להתנהלות כספית 'בשחור'.
הייטקיסט גאון
למרבה הצער לא מקבלים בוגרי המערכת החרדית ארגז כלים לרכישת מקצועות מפרנסים, מכובדים. ויש לרובם המכריע פוטנציאל אדיר. מי שיודע לפצח דף גמרא עם הראשונים והאחרונים, עם כל העומק מני ים והרוחב שמקצה מזרח עד שולי מערבי, יוכל להיות מדען בכיר, חוקר מצויין, הייטקיסט גאון, אולי אפילו מועמד לנובל. כמאמר המשורר: הראש היהודי ממציא לנו פטנטים. אבל מה אפשר לצפות מאנשים חדי שכל שנשללה מהם התשתית הבסיסית? איך אפשר להמריא כשאין לך כַּן שילוח מוצק?
וכך קורה שאפילו אותו ראש ישיבה שבו פתחנו, שמכיר בחיוניותו של הידע הבסיסי באנגלית ובמתימטיקה, אינו מעז להקנות לחניכיו את הידע הבסיסי, שהוא דואב על חסרונו. ברור לו שברגע שינסה לעשות זאת, ייזרקו הוא ותלמידיו אל מחוץ לגדר. וקרה קורה הלא יאומן: מאז קום המדינה לא הצמיח החינוך החרדי, אפילו לא רופא אחד, שמסלול לימודיו היה רק תלמוד תורה וישיבה!!! כל הרופאים החרדיים בארץ, הם תוצרי החינוך החרדי החוצניקי, אירופה או ארה"ב, שמחנך את בוגריו ליכולות ולהבנה גם בתחומי המדע הכללי.
השבוע חשף העיתון הכלכלי
דה מרקר את הרופא הראשון שעתיד לפרוח מתוך מערכת החינוך החרדית נטו. הכירו את יעקב ווגה, בן 32, חניך ת"ת בבני ברק, שמסיים כיום שנה חמישית בלימודי רפואה באוניברסיטת תל אביב. עד גיל 25 לא ידע מילה אנגלית. כשנשאל כמה הם 2 בחזקת 3 השיב 6. "לא היה לי מושג מה זו חזקה", אמר ל
מירב ארלוזורוב. אבל הוא גילה כוח רצון אדיר, ובכשרון רב גישר על פני פערים לימודיים ענקיים, במרוצת שנתיים שבהם עמל על רכישת הידע הנחוץ מבוקר עד לילה, עד שהגיע מרמת ידע אפס במתימטיקה, אנגלית, תנ"ך ועוד, לכמעט מאה בחמש יחידות בגרות. "התחלתי לנסות לקרוא את הרמה הנמוכה ביותר של ספרי פינגווין ללימוד השפה. הייתי צריך לשאול את אשתי, מה זה ה-is הזה שחוזר כל הזמן".
בהיכלי הישיבות מסתובבים רבבות כאלה. לא עילויים אבל מספיק מוכשרים, לעבור את משוכות הבגרות והפסיכומטרי. הם יכולים היו להיות מדעני העתיד. אפילו עם פוטנציאל לפרסים בינלאומים, אולי גם לנובל. אבל הם נתקעים במחסום האנגלית והמתימטיקה שמערכת החינוך החרדית הציבה בפניהם.
לאחראים למצבם העגום, ראוי להזכיר את הלכות ת"ת של הרמב"ם: "כָּל הַמֵּשִׂים עַל לִבּוֹ שֶׁיַּעְסֹק בַּתּוֹרָה וְלֹא יַעֲשֶׂה מְלָאכָה, וְיִתְפַּרְנַס מִן הַצְּדָקָה – הֲרֵי זֶה חִלַּל אֶת הַשֵּׁם, וּבִזָּה אֶת הַתּוֹרָה, וְכִבָּה מְאוֹר הַדָּת, וְגָרַם רָעָה לְעַצְמוֹ, וְנָטַל חַיָּיו מִן הָעוֹלָם הַבָּא: לְפִי שֶׁאָסוּר לֵהָנוֹת בְּדִבְרֵי תּוֹרָה, בָּעוֹלָם הַזֶּה. אָמְרוּ חֲכָמִים: כָּל הַנִּהְנֶה מִדִּבְרֵי תּוֹרָה, נָטַל חַיָּיו מִן הָעוֹלָם (...). וְעוֹד צִוּוּ וְאָמְרוּ: אֱהֹב אֶת הַמְּלָאכָה, וּשְׂנֹא אֶת הָרַבָּנוּת. וְכָל תּוֹרָה שְׁאֵין עִמָּהּ מְלָאכָה, סוֹפָהּ בְּטֵלָה; וְסוֹף אָדָם זֶה, שֶׁיְּהֶא מְלַסְטֵם אֶת הַבְּרִיּוֹת".
