לפני שבוע בדיוק הזדמן לי לשבת עם יהודי חרדי, יודע ספר אבל רגליו על הקרקע, שהקים 'ישיבה קטנה' לצעירים. לא ננקוב בשמה ובמיקומה, מחשש לעינא בישא. למזלו, ההצלחה האירה לו פנים וישיבתו נחשבת יוקרתית. עד כדי כך, שהורים רבים נאבקים על הזכות לשלוח אליה את ילדיהם. אבל הוא הגביל, מטעמים כלכליים וקשיי קיום, את מספר תלמידיה למאה בלבד, גילאי 17-13. אלמלא המחסור במימון לאחזקתה, היה יכול להכפיל ולשלש את מספר הלומדים בה.