האש הזרה

אֵינִי יוֹדֵעַ

מָה אוֹמַר לִנְכָדַי וּלְנִינַי

אַחֲרֵי הַשְׁרֵיפָה הַגְּדוֹלָה שֶׁל שִׁנְאַת הַשָׁוְוא

כַּאֲשֶׁר יִשְׁאֲלוּ אוֹתִי:

הֵיכַן הָיִיתָ סַבָּא

עֵת פָּשְׁטוּ

גִּצֶּיהָ הָרִאשׁוֹנִים שֶׁל הָאֵשׁ הַזָּרָה

בְּלֵילוֹת שְׁחוֹרִים וְסוֹמְאִים

שֶׁיָּרְדוּ עָלֵינוּ לְחוֹלֵל

בִּכְרָמִים כְּרוּתֵי שְׂרִיגִים

בְּסִמְטָאוֹת כְּרוּתֵי בָּתִּים.

אַחֲרֵי הַשְּרֵיפָה הַגְּדוֹלָה

הַאִם יִהְיֶה לִי הָעוֹז לֹאמַר לִנְכָדַי

כִּי עָשִׁיתִי מְעַט

עֵת עֲרֵלִים לָקְחוּ אִישׁ מַחֲתוֹ

וְשָׁמוּ בָּהּ אֵשׁ זָרָה

וְהִקְטִירוּ קְטוֹרֶת תּוֹעֵבָה שֶׁל שִׁנְאַת חִנָּם

שֶׁהִבְעִירָה אֶת הַשְׁרֵפָה

שֶׁרַק מְעַטִּים

מִשְׁנֵי עֶבְרֵי הַחוֹמָה

קָמוּ לְכַבּוֹתָהּ.