לפני כחודש וחצי פרסמתי כאן באתר מאמר בשם: "
למנות את בנט לשגריר באום". הצעת המינוי הזה משתלמת למחנה הימין ולנתניהו ובנט בפרט. כשכתבתי את המאמר הזה, לא האמנתי שהרעיון המוצג בו יתגשם כיוון שהייתי מודע לחוסר האמון והאהדה בין שני המנהיגים, ולכן הבעתי יותר את משאלת לבי, אך לאחרונה החליט נתניהו בכל זאת להרים את הכפפה ולהציע לבנט את תפקיד השגריר.
בנט טוען שהוא אינו מוכן לקבור את הימין החדש המחבק את אזרחי המדינה הימניים והחילוניים, אך צריך להיות לו ברור שהוא נלחם שוב על אחוז החסימה ושכישלון ישאיר אותו קרח מכאן ומכאן. גם אם הוא יעבור את אחוז החסימה, לא יהיה לו כוח פוליטי רציני אלא אם כן הוא יחליט "להתאבד" כמו ליברמן עבור הרעיון שלו על חשבון גוש הימין, וגם אז לא בטוח שהוא יזיז משהו כפי שגם ליברמן עדיין לא הזיז כלום.
עם כל ה
כבוד, ישנה כבר מפלגה ימנית המייצגת בעיקר את הציבור החילוני, אשר מינתה מטעמה לא מזמן שר משפטים מקהילת הלהט"ב. כשבנט ניסה בבחירות האחרונות לחקות את הליכוד, כבר ראינו כיצד זה נגמר, והפעם לא מובטח לו שאיילת שקד תהיה לצדו ומי שסלח לו על בזבוז הקולות בפעם הקודמת לא יסלח לו על כך בפעם הבאה.
המסלול של בנט לליכוד
ידוע שבנט שואף להנהגת המדינה ולשם הוא לא יוכל להגיע מחוץ לליכוד. נתניהו לא ירצה לשריין לו מקום בליכוד ולהכניס אותו פנימה בדרך של כבוד, אך הוא לא יוכל למנוע ממנו להתפקד למפלגת השלטון בדרך הרגילה ולהתמודד על הנהגתה או על מקום גבוה בתוכה בפריימריז הבאים.
את הזכות להתמודד על הנהגת מפלגת השלטון הוא יקבל רק אם הוא ינתק מגע ממפלגתו הנוכחית ויתפקד לליכוד כי אי-אפשר לעבור ממפלגה ישנה למפלגה חדשה תוך זמן קצר וישר לקבל את הזכות להתמודד בה אלא אם כן זוכים למעמד מיוחד.
את המעמד המיוחד הזה הוא לא יקבל כיוון שהוא אינו אהוב על ראש הממשלה ועל שאר הטוענים לכתר בתקופה שתבוא לאחר עידן נתניהו ולכן עליו ללכת בדרך הארוכה: להתנתק ממפלגת "הימין החדש" ולקבור אותה, ולהתפקד לליכוד כאחד האדם ולחכות עד שהחוקה של המפלגה תאפשר לו את ההתמודדות בה.
בינתיים, הוא יכול לצבור ניסיון בזירה הבין לאומית כשגריר באו"ם, ליצור קשרים בעולם ולהעמיק את האהדה הציבורית בו שתסייע לו בעתיד להתקדם בליכוד.
העם ירוויח שגריר מעולה וכריזמטי עם יכולת הסברה יוצאת מהכלל שתייצר כותרות אין סופיות ורעש אין סופי בתקשורת העולמית, ונתניהו ירוויח יריב אחד פחות בבחירות הקרובות ויחסוך מעצמו את כל הקולות האבודים שבנט עשוי לזרוק לימין אם הוא שוב לא יעבור את אחוז החסימה (פייגלין שיישאר לבדו בזירה, מפחיד אותי פחות. את המוניטין שלו הוא כבר שרף ורוב תומכיו הקודמים לא יצביעו לו אם הוא ירוץ לבדו בשנית, אלא אם כן, הוא יחבור לאיחוד מפלגות הימין).
בנט מצדו ירוויח תפקיד משמעותי שיש בו סיפוק רב והוא גם ירוויח את היכולת להצטרף למפלגת הליכוד בדלת האחורית שתפתח לו מאוחר יותר את ההזדמנות להתמודד על הנהגת המפלגה. תפקיד השגריר גם יחסוך ממנו את כאב הראש במרוץ הקרוב שיבטיח לו במקרה הטוב ייצוג בכנסת מטעם מפלגה קטנה וחלשה.
