|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
השתלטות האימוג'י על חיינו
|
תופעה תרבותית שלא הולכת להיעלם, ולמעשה הייתה קימת כבר לפני 40,000 שנים ● האימוג'י הפופולרי ביותר: האימוגי' הבוכה מצחוק, מאז 2012 הוא הופיע כ-2.5 מיליארד פעמים
|
|
שפה חדשה [צילום: Boost via AP Images]
|
|
|
|
|
האמוג'י פרצו לחיינו לפני פחות מעשרים שנה, והיום קשה לדמיין תקשורת דיגיטלית כלשהי - מפייסבוק ועד וואטסאפ, אינסטגרם, וטוויטר - ללא שלל תמונות זעירות, צבעוניות ומשעשעות (לרוב). אכן, האמוג'י חביבים על רבים, והם מציפים את המכשירים הניידים שלנו: מצויים כיום קרוב ל-3,000 אמוג'י, והשכיח ביניהם הוא האמוג'י הבוכה מצחוק. בשנת 2015, למשל, אמוג'י זה זכה להיות מילת השנה של מילון אוקספורד המלומד, ולפי אתר emojitracker.com, מאז 2012 הוא הופיע כ-2.5 מיליארד פעמים! אמוג'י שכיחים אחרים נוספים הם הפנים המחייכות עם מעט זיעה, אמוג'י של לב (בצבעים שונים), אמוג'י מנשק, פרחים, ואמוג'י עם עיניי לבבות.
אולם מדוע האמוג'י נפוצים כל-כך? התשובה היא פשוטה: איורים קטנים אלה ממלאים פונקציות תקשורתיות בסיסיות וחיוניות עבור בני אדם. אומנם רבים המעיטו בחשיבותם, והם לא נלקחו ברצינות מבחינה מחקרית, אולם כיום מבינים כי אין דבר 'קל' במשמעויות שהאמוג'י שהם נושאים ומעצבים. עובדה שלפני כשש שנים, תססה הרשת במחאה באשר לגוון של האמוג'י של אנשים, ומאז כידוע, ניתן לבחור את הגוון המתאים (כהה או בהיר). קודם כל, אמוג'י מהווים שפה תקשורתית שימושית שאינה מילולית. ניתן להעביר בעזרתם בקלות רגשות ותחושות ללא שימוש במילים, ואף לתקשר עם אנשים מתרבויות שונות שאינם דוברים את שפתנו (אם כי המחקר מראה שגם בתקשורת עם אמוג'י מצויים הבדלים בין-תרבותיים משמעותיים). זהו הסבר טוב, אולם הוא אינו ממצה, ולבדו אינו מסביר את שכיחותן הגדולה של התמונות הזעירות.
בקורסים בבית הספר לתקשורת, אנו נוכחים כי לעתים קרובות מופיעים אמוג'י לצד טקסט מילולי, ולא לבדם כשפה חזותית עצמאית. זהו ההסבר השני, ולפיו משמשים האמוג'י לעתים קרובות כדי לפצות על היעדרם של סיגנלים לא מילוליים, כגון שינויים באינטונציה של הדיבור, הבעות פנים, שפת גוף, ועוד, שתמיד ליוו תקשורת מילולית בין אנשים. כך, האמוג'י משמשים כדי להבהיר ולדייק את משמעויות המילים הנאמרות. כדאי לזכור שכשאנו משתמשים בתקשורת מתווכת (תקשורת שאינה פנים-מול-פנים), אנו נותרים רק עם מילים, והאמוג'י חיוניים להבהרת המשמעות שלהן. לדוגמה, באחד השיעורים האחרונים, סטודנטית הביאה דוגמה לטקסט עם אמוג'י שמישהי כתבה בווטסאפ לזוג חברים שלה: "איזו מערכת יחסים מכבדת יש לכם [אמוג'י בוכה מצחוק]". אם לשפוט רק לפי הטקסט, הרי שהסטודנטית מפרגנת לבני הזוג. אולם למעשה הטון שלה ציני, והדברים הם ביקורת על התנהלות הזוגיות. כך אמוג'י משמשים לחזק או לרכך את הטקסט, להוסיף עליו, ולעתים אפילו להפוך את משמעותו לחלוטין.
הסבר שלישי ואחרון קשור בכך שלכל הפחות, מאז ציורי המערות הקדומים באירופה (מלפני 40,000 שנה), התקשורת האנושית כללה רכיב חזותי-אייקוני בולט. הכוונה לסימנים המזכירים מבחינה חזותית את מה שהוא מסמנים (בניגוד לתקשורת מילולית). מנקודת מבט זו, חוקרים מצביעים על חזרתו של הממד האייקוני לתקשורת אנושית, והשכיחות הגבוהה של השימוש באמוג'י אינה מהווה חידוש אלא תיקון תקשורתי!
לסיכום, יותר משמעידים האמוג'י על העדפה אנושית לתקשורת חזותית או מילולית, הם מעידים על כך שתקשורת זו הנה מורכבת ורב-ממדית (מלטימודלית), ובמיטבה משלבת מראות ומילים. בעתיד יהיה מעניין לצפות בהתפתחות השימוש באמוג'י, שמבשריה כבר בפתח: הכניסה המהירה של הסטיקרים - גדולים ובולטים יותר וללא אפשרות לשילובם בטקסט; הביטמוג'י - אמוג'י שהמשתמשים עצמם מייצרים (על בסיס תמונה); האנימוג'י - אימוג'י מונפשים; ואמוג'י אירגוניים ומסחריים - המשמשים לפרסום חברות מסחריות, והמעידים של מיסוד ומסחור של האמוג'י.
|
|
הכותב מלמד קורסים על אמוג'י בתקשורת דיגיטלית יומיומית, והוא יו"ר האגודה הישראלית לתקשורת.
|
|
| תאריך:
|
18/07/2019
|
|
|
עודכן:
|
18/07/2019
|
|
פרופ' חיים נוי
|
|
השתלטות האימוג'י על חיינו
|
|
|
|
|
|
|
|
לפני יותר מעשור, בהיותי רבה של קהילת "אוהל שרה" ברומניה, ניהלתי ויכוח - דיון עם ח"כ לשעבר ממפלגת העבודה, מנחם הכהן, שכיהן אז כ"רבה הראשי של רומניה". בין השאר שוחחנו על הרב ד"ר יחזקאל מרק שקדם לו ברומניה ושהתמנה ל"רב ראשי" שם לאחר מותו של הרב משה דוד רוזן, שנתיים לאחר מותו של האחרון. מנחם הכהן סיפר לי בין השאר כי ד"ר מרק, יותר איש אקדמיה (באוניברסיטת בר-אילן ברמת גן) מרב, נכשל ברומניה לא מעט משום שרגע אחר שהחליט משהו הרי שמיד אח"כ שינה את החלטתו לאור בקשת ציבורו החילוני והנהגת הפדרציה היהודית המתבוללת שם. האיש הפך לסמרטוט ולצחוק, דבר שחייב את ההנהגה הפדרטיבית לשולחו לישראל, יותר מבושת מינויו על ידם מאשר מהתנגדותם לעמדותיו. "אדם המשנה את החלטתו מיידית שוב ושוב איננו בעל עמוד שידרה וזהו הדבר הגרוע ביותר שמנהיג ורב יכולים להקרין שלילית", טען מנחם הכהן. אם בזמנו הסכמתי לטענת הכהן הרי שלאחר היוודע השינוי בדעתו של הרב רפי פרץ, יו"ר ה"בית היהודי", נזכרתי שוב בדיון ההוא, ביני למנחם הכהן ברומניה, ולמה שטען מנחם הכהן על כישלונו של ד"ר מרק.
|
|
|
|
|
"אני רוצה להחיל את הריבונות הישראלית על כל שטחי יהודה ושומרון" הבהיר הרב רפי פרץ בתשובה לשאלה של המראיינת דנה וייס. לנוכח קביעה פסקנית של הרב, שאלו שטחים שלנו, ולכן חובה עלינו לספחם, נשאל הרב שאלה נוספת, האם ייתן אזרחות לאותם פלשתינים החיים בשטחים שיסופחו לישראל. לשאלה זו ענה הרב בנחרצות רבה, שלא יקבלו אזרחות ולא תהיה להם זכות הצבעה.
|
|
|
|
|
אחרי שראיתי בכל מקום ובכל אתר מודעה של "מפלגת ישראל דמוקרטית" כי תוך שנתיים תהיה לישראל חוקה; ואחרי שקראתי כי יחצ"ן/אסטרטג בכיר קבע בעיתון מעריב כעובדה (לא השערה, לא הערכה, לא תקווה, לא תחזית) כי פג הקסם של נתניהו - נחה דעתי. מאמרי יעסוק על כן באחד מאויבינו המאיימים ביותר - ארגון חיזבאללה שעלה השבוע לכותרות, לזמן קצרצר: נסראללה חזר ואיים, עם מפה, על "1,000" מטרות בבטן הרכה של מדינת ישראל בגוש-דן, ומנהיגינו ענו לו כדרכם שסופו יהיה מתחת להריסות. איום הכמות המפחידה של טילים ורקטות שבידי חיזבאללה מהווה, לדעתי, את הבעיה הביטחונית החמורה ביותר של ישראל, אך לא בכך אני רוצה לעסוק. עניינו של המאמר הוא דווקא התשתית האזרחית של חיזבאללה, שעליה אין לנו דיווחי תקשורת.
|
|
|
|
|
בישראל, לעובד ציבור אסור לקבל מתנות אשר ניתנות לו בהקשר של תפקידו הציבורי. ומה קורה כאשר הוא מקבל כסף, אשכרה כסף, ולא מבני משפחה או ידידים קרובים? זה ודאי אסור.
|
|
|
|
|
