לפני מספר חודשים הלנתי כאן על התרדמת שאחזה בדרוקר-שלח ובאולפן ערב השבת שלהם. בסוף השבוע האחרון כבר ניצחו השניים על מהדורה מתוזמרת היטב: פתיח דעתני ומוחץ אודות חרפת מזוז-קצב, מבחר כתבות מגזין איכותיות מהסלוקי ועד שווייץ, וכמובן הדובדבן הנרגן שבקצפת - שחרור הנצרה התורן של בוגי יעלון. בערוץ 2 המבוהל ניסו להקדים תרופה עם כמה ציטוטים יעלונים טריים משלהם, שבסיומם הזכיר אמנון אברמוביץ' ש"יעלון מדבר מתוך פוזיציה". בהקשר זה מעניין היה לשמוע כמה ימים קודם לכן את דעתו על המרואיינים משה וגילה קצב, אלא שקולו נדם משום מה.
לפני שנדרשים לנאום היעלוני עצמו, חשוב לציין שמדובר בעוד חוליה בשלשלת הולכת ומתארכת של מופעים טלוויזיוניים שאינם עונים להגדרה הקלאסית והמועדפת של ראיון עיתונאי (קצב, כזכור, כיכב בשני שיאי-שפל כאלה בשנה האחרונה). יעלון תועד בשיחה ב"פורום סגור", מרצה באריכות את משנתו באוזני חניכים וסגל של מדרשה טרום-צבאית. פורמט כזה לא מאפשר הפניית שאלות, קושיות ותגובות לדובר, ומקנה לו כמובן יתרון בולט (לאור זאת ראוי במיוחד להערכה הזינוק המסתייג של עופר שלח, מייד עם סיום הכתבה, לצורך אזכור הקונטקסט הבעייתי של דברי הרמטכ"ל לשעבר).
בעיה אתית ודאי שאין כאן: יעלון נראה מודע לנוכחותה של מצלמה בחדר, ובכל מקרה בחר לשטוח בנינוחות את טיעוניו בפורום נרחב. הבחירה, אגב, רחוקה מלהיות מקרית: חניכי מדרשה לפני גיוס הם בדיוק האלקטורט הקלאסי של יעלון. הפרופיל הציבורי שלו אולי מעט חמקמק ומתעתע, אבל אם מחברים את דבריו בסוף השבוע לראיון המאלף שהעניק לא מזמן לארי שביט במוסף הארץ, מתקבלת משנה סדורה וקוהרנטית, שלא חייבים להסכים עמה כדי להעריך את עקביותה.
אל תתבלבלו מהסטריאוטיפ על מגפי הרפתן מקיבוץ גרופית: יעלון נשמע יותר מכל חבר נלהב במסדר הז'בוטינסקאי. שקול, ערכי, הגון? בהחלט, אבל גם מיליטריסט בכל רמ"ח אבריו, ספקן גדול ביחס לסיכוי לרגיעה ומאמין נחרץ ב"דם, יזע ודמעות, ואני לא מתבייש להגיד את זה", כפי ששנה באוזני קהלו.
מוטיב בולט נוסף בדבריו היה סלידה עמוקה מ"ספינולוגים", ענייני בורסה וקשרי הון ושלטון. שילוב הדברים מצייר אותו כדמות די נדירה בנוף הציבורי, מין תואם בני בגין. בשל כך מותר להניח שבניגוד לאינסטינקט המיידי וההגיוני ("אני ראיתי פוליטיקאי נולד", הכריז דרוקר), נביא הזעם שנחשף מהמרקע יתקשה - בדיוק כמו בגין, שנמוג לאטו - למצוא מסגרת מפלגתית שבה יחוש בנוח מבחינה אידיאולוגית. אולי הפתרון התעסוקתי עשוי לצוץ מכיוון מפתיע: כטאלנט טרי הוא בהחלט סיפק את הסחורה.
