הברית ההיסטורית

ממש לפני תפילת מנחה, בשבת קודש, פרשת פינחס (20 ליולי 2019), נכנסתי לבית הכנסת בשכונת רמת בית שמש א' בבית שמש. הרב ח. היה בסיום דרשתו על צום י"ז בתמוז ובין השאר דיבר בזכותם של לא מעט חילוניים שלא פעם מתגלה טיבם המיוחד. הרב עצמו שייך לקבוצה היותר לאומית בש"ס וחלק מבני משפחתו הם לא מעט מהמתנחלים, שחלקם גם גרים בקריית ארבע. הוא דרש על כך שלא פעם אנחנו יכולים להיות מופתעים מיהודי חילוני שכול כך רחוק מהיהדות ובין רגע הוא הופך לקרוב למסורת ישראל והניצוץ שלו עולה לממדים לאומיים גבוהים ממש.

ואז הוא עבר לסיפור המפתיע. הוא סיפר כי ישיבת "שבי חברון" - מוקד של אנשי ימין קיצוניים בחברון, קיבלה תרומה מפתיעה של 200 שקל לא מכבר, ממי שאח"כ תרמה גם ששת אלפים שקלים לישיבת הדגל של ה"כיפות הסרוגות" - ל"מרכז הרב". שמה של התורמת הוא לא אחר מאשר זהבה גלאון - יו"ר מרצ לשעבר! הרב סיפר כי הגב' גלאון טענה ברגע ההתרמה ל"שבי חברון" כי "אני אומנם לא בדעות שלכם אבל אם זה חשוב לכם, כבני משפחתי, אז בבקשה קבלו ממני את התרומה".

חלק מהקהל - חובשי הכיפות הסרוגות, מחו על קבלת התרומות ממנה בשל יחסה השלילי לחיילי הצבא הישראלי וחלק אחר, החרדים שבקהל, מחו נגד קבלת התרומות בשל העוינות שלה לדת ישראל. בסיום התפילה ניגשתי לרב וחקרתי אותו לשמות בני משפחתה של גלאון, שהתרימוה לישיבות הללו, שהם גם תיווכו בינה לאותן ישיבות, וכמו-כן ביקשתי להיות בטוח כי זו האמת. הרב אישר שוב את הדברים.

האינטרסים המשותפים

לומר לכם את האמת, הרי שאותי זה לא כל כך מפתיע. אנשי מרצ - משנאתם לדת היהודית ולחרדים, מתחברים לא פעם ללאומני הימין ה"סרוגים" כדי לקדם יוזמות רפורמיות, כדי לשנות את מעמד האישה הדתית ובכלל כדי להבקיע יותר ויותר את חומות הדת היהודית. כך למשל עמדו אנשי מרצ בירושלים, לפני כעשור, לתמוך ברב שמואל אליהו, שאסר למכור או להשכיר דירות לערבים בעירו צפת, להיבחר ל"רבה של ירושלים" מול הרב גרוסמן החרדי והמתון, משום שאליהו וביתו ביקרו ב"בית הפתוח" בי"ם.

רק מאמר של כותב שורות אלה הקפיץ כמה פעילים מרכזיים במרצ שמנעו זאת. פעילי הרפורמים במרצ מחוברים לקיצוני המתנחלים גם מהסיבות הללו, ואף מעניין "מתווה הכותל". אינני חפץ להכליל את כל מרצ בעוון הזה אבל לרבים ממנהיגי המפלגה חשוב יותר העניין הציוני, של ה"ברית ההיסטורית" עם הדתיים-לאומיים, על חשבון המלחמה בלאומנות וההגנה על הערבים. מנגד, למחנה הדתי לאומי חשוב יותר לחזק את האלמנט הציוני משמאל על פני התחזקות היהדות החרדית על חשבונה. רק נזכיר שבעבר כבר ישבו הדתיים הלאומיים עם מפ"ם במספר ממשלות ולימים חברו אותם דתיים-לאומיים ל"שינוי" האנטי דתית של טומי לפיד והותירו את החרדים באופוזיציה, ואילו ה"בית היהודי" חבר ליאיר לפיד ובין 2013 ל-2015 והם שוב הותירו את החרדים באופוזיציה.

הגיע הזמן שבו צריכים אלה ממרצ - שהעניינים המדיניים והמלחמה בלאומנות בראשם היא בראש מעייניהם, להדביר אחת ולתמיד את העדפתם של גלאון ושכמותה את הקיצוניים מחברון ומ"מרכז הרב", רק משום השתייכותם ל"קונצנזוס הציוני". אין ספק שגם עניין העברת הכספים חייב להיבחן היטב כי כאשר מעבירים כספים לכיוון מסוים הרי שאחת כמו גלאון תצפה אולי שבעתיד, בענייני הלהט"ב והרפורמה למשל, או בעניין הכותל, יהפכו מקבלי התרומה ה"סרוגים" לבני ברית נגד ה"התחרדות". מרצ גם מעדיפה "רבנים מודרניים" ששרתו בצבא (גם כסייעני הכיבוש הקשים ביותר...) עם הסכלה חילונית, על פני אלה ששוקדים על הגמרא יומם ולילה, וכהוויית מרצ אפשר למצוא "רבנים" כאלה במחנה ה"סרוג" כמובן ולא במחנה החרדי. למי שאינו יודע הרי שלגב' גלאון לא מעט בני משפחה בימין ובראשם אחיה, הפעיל בבניית יהודה ושומרון. אני מניח שמינויו של איש הלהט"ב - עמיר אוחנה מהליכוד, מחזק את הקשר בין מרצ לימין הציוני. הקשר בין הזרזיר ה"סרוג" לעורב השמאלי-ציוני איננו חדש והוא מהידועים בכך, ושורר גם בתקשורת הכללית.

אולי עכשיו יתפכחו ראשי הסקטור הערבי ויבינו כי כל סיפורי ה"שמאל ההומני" והציוני אינם אלא כזב אחד גדול שהחל עוד מימי ההתנחלות של הקיבוצים בארץ והגיע לשיאו ב"נכבה" של 1948. גב' גלאון, בתרומותיה לימין ה"סרוג", היא בהחלט המשך הולם ל"ברית ההיסטורית" של מפ"ם עם המפד"ל ההיסטורית, וכך גם כל סיפורי עיקרית ובירעם למשל או התאיינותו של יאיר צבן מהשמאל, שטען כי לא ראה מעולם סתירה בין ההתנחלות על כפר ערבי שעליו נבנה קיבוץ צרעה לבין סיסמתה של מפ"ם ל"אחוות עמים". יצא המרצע מהשק.

ומה תגובתה של גלאון?

גב' שולמית אלוני - הלוחמת הראשונה והגדולה נגד הדת היהודית, מעולם לא העזה לעבור את הגבולות הללו ולחבור ללאומני הימין מ"סיבות אנטי דתיות פנימיות". יתרה מכך, רבנים רבים העידו באוזני כי בהיותה במשרדי החינוך והתרבות היא הייתה הגונה עם המוסדות החרדים ומעולם לא הפלתה אותם. אלוני נלחמה בלאומנות ה"סרוגה" כל ימי חייה, ובוודאי שלא הייתה תורמת אגורה למתנחלי חברון או ל"מרכז הרב" - מרכזה של היהדות הדתית לאומית. כאלה היו גם שריד, רן כהן וצוקר. הייתי מאוד מעוניין לשמוע מה יש לגב' גלאון לומר בעניין...