הידמו

... אז קם הנביא נבוך ממקומו

ואמר, ' סלח נא שאני שואל,

מה אשיב ברחובה של עיר לאדם

שיפטיר, איך תדע מה רצון האל,

וילך לדרכו מסמטה לסמטה

לעבוד את צילו, בז לאיש הנואל

העושה בין שמים לארץ קטטה'?



...אז שמע הנביא את הקול מידבר,

'אלוהים ירד ומצא בעירו

רחומים, חנונים, והם מצאו חן,

ובאור פניהם גילה את אורו,

בצלם דמות תבניתו - את צלמו,

הוא מצא את ברואו וברואו את בוראו'.



...אז אזר הנביא את עוזו וירד

ועמד בכיכר העיר וניבא.

עודו עומד שם, וקולו לא נגמר

'הידמו'!, הוא צועק, 'רחמו, בלי סיבה

כרחם ישרי לב על תינוק בן יומו,

זה רצונו כרצון אם מליבה'.