ביהמ"ש: מדוע לא לסלוח לשחם?

בג"צ דן הבוקר (ב', 8.7.07) בעתירה נגד מינויו של תנ"צ ניסו שחם לסגן מפקד מחוז ירושלים במשטרה. שחם זכור כמי שתועד בעת שהתבטא בחריפות תוך שימוש בביטויים גסים נגד מתנגדי ההינתקות במחאה בכפר מימון, ואף נתן הוראות להפעיל נגדם כוח "תוך שימוש באלות כלפי פלג גוף תחתון".

הפורום המשפטי עתר באמצעות בא כוחו עו"ד יצחק בם, נגד המינוי. בדיון טען בם כי דברי שחם להכות מפגינים היתה בלתי חוקית בעליל והמסר בקידומו הוא מסר שהאלימות משתלמת לשוטרים והיא מסוכנת לאמון הציבור במשטרה. "כיצד יכול אזרח ללכת להפגין, בידיעה שאלו ההוראות שמעביר המפקד לשוטריו, מה הסיכוי שלו לחזור ללא מכות יבשות בגפיים התחתונות? שאל בם.

נציגת הפרקליטות עו"ד אורית קורן טענה כי שחם מעד באופן חד פעמי והפקודה להכות מפגינים היתה רק למקרה של פריצה מגדרות כפר מימון וצעידה לגוש קטיף. שחם לטענתה הוא קצין מוערך ומצטיין. עוד אמרה כי השר לביטחון הפנים מעכב את החתימה על מינוי שחם עד להכרעת בג"צ והדבר פוגע בפעילות מחוז ירושלים שכן מפקד המחוז אינו מכיר את הגזרה.

במהלך הדיון שאלה השופטת פרוקצ'ה: האם לא ראוי לסלוח על דבריו של ניסו שחם? השופט ג'ובראן ציין כי מכתב ההמלצה שנתן הרב שלמה אבינר מלמד שיש מן הציבור הדתי שמוכן לקבל את מינויו של ניסו שחם לתפקיד סגן מפקד ממ"ז ירושלים.

שחם קצין מצטיין וראוי

קודם לכן בתשובת המדינה שנמסרה לקראת הדיון נטען כי מדובר במינוי ראוי וכי היה זה כשל חד פעמי, שחם הועמד לדין משמעתי ואף הביע חרטה. עוד נטען בתשובת המדינה כי שחם נחשב לקצין משטרה מצטיין במשך 25 שנות שירותו. עיקר שירותו של שחם היה במחוז ירושלים "תפקיד מרכזי אותו מילא בהצלחה במחוז ירושלים הוא הפיקוד על יחידת המקומות הקדושים אחד התפקידים הרגישים במחוז ירושלים ובמשטרת ישראל בכלל. במסגרת תפקיד זה הפגין תנ"צ שחם יכולת גדולה לנהל מו"מ עם נציגי מגזרים שונים: הוואקף הירדנים, אנשי ימין, רבנים ועוד. למיטב הערכתו של המפכ"ל יכולת זו מנעה ומזערה אירועי משבר ברמה בינלאומית".

שחם פתח את הר הבית ליהודים

המדינה הוסיפה כי רבנים מקרב הציונות הדתית כרב שלמה אבינר והרב אביתר עוזרי הביעו תמיכה במינוי. תומך נוסף במינוי הוא רב המקומות הקדושים ורב הכותל הרב רבינוביץ' שהדגיש במכתבו למפכ"ל המשטרה כי שחם "תרם לשקט ולרוגע בירושלים באינתיפאדה השנייה, לפתיחת שערי הר הבית בהסכמה ליהודים לאחר שאלו היו סגורים שנים אחדות, לטיפול מקצועי בבלט קיר המערבי של חומת הר הבית ועוד אירועים רבים בעלי פוטנציאל קבוע להתלקחות".

גירסת שחם לאירועי כפר מימון

לתשובת המדינה צורף תצהיר גירסתו של שחם לאירועי כפר מימון, שבמהלכם אירעה התקרית בגינה הוגשה העתירה. שחם ציין כי "במבט לאחור האירוע (כפר מימון ר.א.) נחשב כ'קו פרשת המים' שבו הוכרעה הכף לצד שלטון החוק". "המצעד נועד להיות אירוע מחאה המוני נגד מהלך ההינתקות, מפגן כוח המוני שיביא לסיכול פינוי ישובי רצועת עזה. גורמי ימין יזמו צעדה המונית לעבר הרצועה שתכליתה להביע הזדהות ואחדות עם התושבים המיועדים לפינוי ואף להכניס רבבות לתוכם, במהלך מנוגד לפינוי, ולסכל בכך את ביצוע החלטתה הממשלה"

שחם תיאר את התנאים שבהם פעלה המשטרה בכיתור של כפר מימון. בין היתר ציין כי "המערך הלוגיסטי של כוחות הביטחון קרס על כל מרכיביו. במקום שרר חום כבד ומים ומזון חולקו במשורה. הכוחות ישנו לסירוגין על הקרקע ללא אוהלים וללא שקי שינה. לא היו במקום תנאים סניטריים בסיסיים. השמש קפחה". המפקדים לדבריו עברו בין הכוחות כדי לעודדם בשל העובדה כי מצב הרוח החל להדרדר. אחד המח"טים הביע חשש שחלק מחייליו חובשי כיפות התומכים אולי במפגינים "יערקו ויצטרפו אליהם".

לטענת שחם, קשיי התקשורת המשטרתית והעומס על הרשת הסלולרית עוררו בו חשש "כי בעת הצורך לא תהיה לי היכולת לתת פקודות למפקדי הכוחות העיקריים ומהם למפקדי המשנה ולכוחות הפועלים בשטח".

שחם: ידיעה מודיעינית על פריצה קרובה

השיחה שבה הושמעו הביטויים הקשים התקיימה לטענת שחם, על-רקע ידיעה מודיעינית שנמסרה לו על כוונת "מפגינים קיצוניים הנמצאים בכפר מימון להשתמש בטווח המיידי בכמות רבה של מגזרי תיל המצויים ברשותם לשם חיתוך הגדר ההיקפית של כפר מימון .. ומשם לנוע במספר ראשי חץ לכיוון גוש קטיף". בהעדר יכולת להשתמש ברשתות הקשר , החליט שחם לעבור בין המפקדים באופן מהיר ולתדרך אותם באופן אישי "בתדרוך שערכתי לנצ"מ רוני אוחנה ביחידות ללא נוכחות קציניו ושוטריו, כשלתי בלשוני ובסגנון הדיבור במהלך מתן ההוראות".

ננזפתי והושת עלי קנס

כאמור, שחם הועמד לדין משמעתי בפני המפכ"ל, "הודיתי מיד בעבירות שיוחסו לי - התנהלות בלתי הולמת ונקיטת לשון גסה. גם בתהליך זה הבעתי חרטה עמוקה. נידונתי לעונש חמור של נזיפה חמורה וקנס כספי לא מבוטל. הטענה כי ההוראות שנתתי הן בלתי חוקיות אינה נכונה...כל ההוראות היו חוקיות וסבירות ביותר, בהתחשב במכלול הנסיבות".