לפני 49 שנים, ב-7 אוגוסט 1970, שעה 23:59, נכנסה לתוקפה הפסקת אש בין ישראל למצרים בתיווכה של ארה"ב. בכך באה לסיומה "מלחמת ההתשה" בחזית המצרית שהחלה, פורמלית, ב-8 מרץ 1969. האבדות שלנו הסתכמו ב-367 הרוגים, וכ-1,000 פצועים, כאשר חיל-האוויר איבד 15 מטוסים, חלק מהטייסים נהרג וחלק נלקח בשבי. אני מעוניין להתמקד בנקודה מהותית אחת הקשורה להפסקת האש שהשפיעה אחרי כך על מלחמת יום הכיפורים.

הנקודה החשובה ביותר בהסכם הפסקת האש הייתה "הקפאת המצב". כלומר, החל מחצות 8-7 אוגוסט אסור למצרים להזיז שום טיל קרקע אוויר ממקומו, או כל מערכת נשק אחרת. הסבר קצר: מאז חודש יוני 1970, עשו המצרים מאמץ אדיר, בסיוע רוסי פעיל ומאסיבי, לקדם טילי קרקע אוויר לאזור התעלה, למרחקים של כ-30 ק"מ ממערב לה, במטרה למנוע את חופש הפעולה של חיל-האוויר שלנו במרחב תעלת סואץ. במאמץ הבלימה של חיל-האוויר למנוע את קידום הטילים, הופלו 5 מטוסי קרב מוטסים על-ידי טייסים רוסים.

לקראת חצות 8-7 אוגוסט (יום ששי-שבת) התמונה הייתה זאת: במרחק של כ-30 ק"מ ממערב לתעלה הייתה רק סוללה אחת של טילי קרקע-אוויר, ועשרות סוללות דמה (לא אמיתיות). במרחק של קצת למעלה מ-50 ק"מ היו שני ריכוזים של עשרות סוללות טילים. האמריקנים היו צריכים לפקח על קיום ההסכם, וליבתו: שהמצרים לא יקדמו טילים לאזור התעלה מתוך אותם ריכוזים המרוחקים למעלה מ-50 ק"מ ממערב לתעלה. גולדה מאיר, ראש הממשלה, עמדה להודיע לעם ישראל ברדיו, ביום שבת, 8 אוגוסט, על הפסקת האש.

"אני בטוח"

ביום שבת, 8 אוגוסט, תורן ההתראה ב"בור" של חיל-האוויר הוא סגן יואב דייגי, הידוע כ"פישי". הוא ראש המדור המצרי במודיעין חיל-האוויר. האורים והתומים על חיל-האוויר וההגנה האווירית של מצרים. השעה 15:00. פישי מקבל מיחידה 8200 דיווח על פעילות קצרצרה של מכ"מ המשרת סוללת טילי קרקע אויר מסוג סא-2; ולאחר זמן מה עוד דיווח דומה. יחידה 8200 אינה יכולה לאתר את המיקום של המכ"מים. פישי עושה חישובים, מדווח לכל "הגבוהים" בחיל-האוויר, ולמרכז הדיווח של אמ"ן. בחיל-האוויר שוקלים לבצע גיחת צילום, אך הדבר בלתי אפשרי בגלל עננות. אז מה קורה כאן?

פישי מעריך שיתכן שהמצרים מקדמים טילים לתעלה. השעה 17:00. "יש לך טלפון מראש אמ"ן", אומרים לפישי. הוא סגן וראש אמ"ן, הוא אלוף, אהרון יריב בכבודו ובעצמו. "פישי, אתה בטוח שהמצרים מקדמים טילים לתעלה"? שואל יריב המכיר היטב את פישי וידענותו. אותו רגע חש פישי שגורל הפסקת האש מוטל על כתפיו ורק עליהם. הוא לא יכול להתייעץ עם אף אחד ולמעשה הוא המומחה מספר אחד בחיל-האוויר לנושא הטילים. הוא הבין שזהו רגע בו אסור לו לפקפק, להסס, אלא להשיב מיידית ובהחלטיות. "כן אני בטוח", הוא השיב.

יריב לא התחיל להציק לו בשאלות, אלא אמר: "תודה פישי ותמשיך לעקוב", סגר הטלפון, וטלפן לרמטכ"ל, בר לב. עוד 3 שעות גולדה מבשרת לעם ישראל השמח כי ישנה הפסקת אש, וכבר היא מופרת. כל הפניות שלנו לאמריקנים לפעול להחזרת הטילים העלו חרס, וחיל-האוויר שלנו היה "עייף" וחלש מכדי לנסות לבלום את קידום הטילים.

העיקר הוא: מערך הטילים המצרי נפרש באזור התעלה והוא זה שמנע את חופש הפעולה האווירי שלנו בתחילת מלחמת יום הכיפורים, ואפשר את הצליחה המצרית.